קזימיירה זוויסטוביץ'
| לידה | חנייבנו במחוז קונסנטינובסקי, פלך שדלצק, (כיום אוקראינה), האימפריה הרוסית |
|---|---|
קזימיירה זוויסטוביץ'-אדמסקה או קזימיירה זוויסטוביץ' קינטופפרובה (בפולנית: Kazimiera Zawistowicz-Kintopferowa או Zawistowicz-Adamska, 17 במרץ 1897 חנייבנו, כיום באוקראינה, אז באימפריה הרוסית - 8 ביולי 1984 לודז') הייתה אתנוגרפית פולנייה, פרופסור באוניברסיטת לודז', מייסדת המרכז האתנוגרפי בלודז'.
ביוגרפיה
ילדות וצעירות
קזימירה זוויסטוביץ' נולדה בשנת 1897 בחנייבנו במחוז קונסנטינובסקי, פלך שדלצק, באימפריה הרוסית, כיום בשטח אוקראינה, כשנייה מבין ארבעת ילדיהם של הרופא אוגוסט קזימייז' זוויסטוביץ' ולפרנצישקה לבית אולש. אחרי מות אביה גודלה יחד עם אחיה הבכור ושתי אחיותיה הקטנות על ידי אמה. את ילדותה ושנות בית הספר בילתה זוויסטוביץ' בעיר פינסק בחבל פולסיה, בשטח המשתייך כיום לבלארוס, בה ניהלה אמה חנות ספרים. גדלה בבית טיפוסי של אינטליגנציה פטריוטית פולנית, מן האצולה המרוששת (סבא רבא שלה מצד האב השתתף במרד נובמבר, ירד מנכסיו ומת בגלות). בשנת 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, היא סיימה את הגימנסיה ולימדה אחר כך פולנית בבית ספר פולני בתנאים מחתרתיים.
אחרי שפולין זכתה בעצמאות, בשנת 1920 החלה זוויסטוביץ' לימודי עיתונאות באוניברסיטה החופשית של ורשה. בעידודו של אחד ממוריה, לואי קז'ביצקי, עברה ללמוד אנתרופולוגיה באוניברסיטת ורשה. בשנים 1929-1923 למדה שם אצל סטניסלב פוניאטובסקי (אתנוגרפיה), סטניסלב צ'רנובסקי (סוציולוגיה ותולדות הדת), ולדימיר אנטונייביץ' (ארכאולוגיה), לואי קז'ביצקי (תולדות התרבות) וקז'ימייז' סטולהבו (אנתרופולוגיה).
לימודיה בצרפת
בשנת 1929 היא סיימה דוקטורט בפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה היגלונית בקרקוב בתחום האתנוגרפיה והאתנולוגיה עם עבודה על "הנישואים באמצעות טקסי קנייה בחתונות המסורתיות הפולניות" תחת הדרכתו של יאן סטניסלב ביטרון. בשנות הלימודים ואחר כך ערכה זוויסטובית' מסעות מחקר רבים בארצות הבלטיות ובארצות הסקנדינביות. בשנים 1932 -1930 בעזרת ממלגה מהקרן לתרבות העם המשיכה את לימודיה בצרפת ובפינלנד. היא למדה באקול פראטיק דה אוטז אטיד בפריז כתלמידה של מרסל מוס ובמכון לאתנולוגיה של אוניברסיטת סורבון בפריז. בשנת 1932 היא ערכה מחקרים אתנולוגיים-אתנוגרפיים על הקשרים התרבותיים בין הסלאבים לפינים.
פעילותה בפולין בין מלחמות העולם ובימי מלחמת העולם השנייה
כשחזרה לפולין התקשתה למצוא עבודה ועבדה בתוכניות חינוכיות ותרבותיות ברשות השידור הפולנית, בעיקר בתוכנית "ידע וחיים" שבמסגרתה בשנת 1933 הקימה ארכיון פולקלורי המבוסס על חמרים שנשלחו על ידי המאזינים וכתבי שטח. בשנת 1937 התחילה לעבוד במכון לכלכלה חברתית וחברה את ההגירה הכלכלית בכפר זבורוב שבמחוז ברסט. בימי הכיבוש הנאצי בפולין שהתה בוורשה, בה עסקה בהוראה מחתרתית והשתתפה בפעילות של הנפקת מסמכים ותעודות זיהוי מזויפים בשירות המחתרת הפולנית ארמייה קריובה. היא הכינה עבודה למבחני ההסמכה באקדמיה ("דוצנטורה" או "הביליטציה") אבל כתב היד אבד בימי מרד ורשה באוגוסט 1944. היא עברה בחינה זאת בשנת 1952.
אחרי 1945
אחרי שחרורה של לודז' מהכובשים הגרמנים הגיעה זוויסטוביץ' לשם במרץ 1945 והקימה את המחלקה לאתנוגרפיה של אוניברסיטת לודז', אותה היא ניהלה. בשנת 1955 הייתה לפרופסור שלא מן המניין ובשנת 1962 התמנתה לפרופסור מן המניין. בשנת 1967 היא פרש לגמלאות (כפרופסור אמריטה). זוויסטוביץ' עסקה בעיקר בחקר הקהילה הכפרית, דו-הקיום והקשרים החברתיים ההדדיים, סוגיות הקשורים לתרבויות מקומיות ואזוריות, המודרניזציה התרבותית, חקרה את הפולקלור והמנהגים בפולין ואת תולדות האתנוגרפיה הפולנית. בשנים 1952–1962 ניהלה את המחלקה האתנוגרפית במוזיאון לארכאולוגיה ולאתנוגרפיה של העיר לודז'.
חייה הפרטיים
בימי מלחמת העולם הראשונה זוויסטוביץ' התחתנה עם הנריך קינטופף, פעיל למען עצמאות פולין ששכיהן לימים בנציגויות הצבאיות הדיפלומטיות של פולין מחוץ לארצה. הוא נספה באושוויץ-בירקנאו. בתם נפטרה בילדותה. אחרי ביטול הנישואים בשנות ה-30 חזרה זוויסטוביץ' לשם משפחתה המקורי . ב-1947 היא התחתנה עם מהנדס וכימאי בשם פיוטר אדמסקי שמת בשנת 1948. לכן היא ידועה תכופות כקזימיירה זוויסטוביץ'-אדמסקה.
זוויסטוביץ' נפטרה בשנת 1984 והובאה לקבורה בבית הקברות הישן הקתולי של לודז'.
פרסים ואותות הוקרה
- 1967 - נבחרה ליושבת ראש החברה האתנוגרפית הפולנית
מבחר פרסומים
- Zawarcie małżeństwa przez kupno w polskich obrzędach weselnych, עבודת דוקטורט באוניברסיטה היגלונית בקרקוב Kraków 1929 (נישואים באמצעות קנייה בטקסי חתונות מסורתיות פולניות)
- Problem kultury ludowej w badaniach nad środowiskiem, 1938 (סוגיית התרבות העממית בחקר הסביבה)
- Społeczność wiejska, Łódź 1948, wyd. 2 – 1958 (קהילה כפרית)
- Praca habilitacyjna, UJ: Pomoc wzajemna i współdziałanie w kulturach ludowych, Prace i Materiały Etnograficzne 8/9, 1950/1951 (העזרה ההדדית ושיתוף הפעולה בתרבויות העממיות) - עבודת ההביליטציה
- Wincenty Pol. Badacz kultury ludowej, Warszawa 1966 (וינצנטי פול - חוקר התרבות העממית)
- Systemy krewniacze na Słowiańszczyźnie w ich historyczno-społecznym uwarunkowaniu, Wrocław 1971 (מערכות הקרבה באזורים הסלאביים והקשריהם ההיסטוריים והחברתיים)
- Socio-economic cooperation in local communities of the Polish village, Acta Universitatis Lodziensis. Folia Historica 1982
לקריאה נוספת
M. Biernacka: Kazimiera Zawistowicz-Adamska, Tygodnik Kultury 1968, nr 20, s. 3 i 9 J.P. Dekowski: Noty biograficzne pracowników łódzkiego ośrodka etnograficznego, ŁSE 17, 1975, s. 53-57 i 82-83 I. Grzelakowska, M. Niewiadomska: Bibliografia prof. Kazimiery Zawistowicz-Adamskiej, Prace i Materiały MAiE. S. Etnogr. 28, 1988, s. 175-183
קישורים חיצוניים
