קמרובו (מחוז)
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי של סיביר |
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי של מערב סיביר |
| מושל | סרגיי ציווילוב |
| בירת האובלסט | קמרובו |
| שפה רשמית | רוסית |
| תאריך ייסוד | 26 בינואר 1943 |
| שטח | 95,500 קמ"ר (דירוג: 37) |
| אוכלוסייה | |
| ‑ באובלסט | 2,763,000 (דירוג: 14, 2010) |
| ‑ צפיפות | 28.9 נפש לקמ"ר (2010) |
| אזור זמן | UTC +7 |
| www.ako.ru | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה   (למפת מחוז קמרובו רגילה)   פרוקופייבסק לנינסק-קוזנצקי קיסליובסק יורגה אנז'רו-סודז'נסק בלובו בריוזובסקי מחוז קמרובו | |
מחוז קמרובו (ברוסית: Кемеровская область; תעתיק: קמרובסקייה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי הסיבירי.
המחוז הוקם ב-26 בינואר 1943 תוך הפרדתו ממחוז נובוסיבירסק.
המחוז מחולק ל-18 אזורים מוניציפליים ו-16 אזורים עירוניים.
היסטוריה
התושבים המקוריים של האזור הם שורי וטלאוטים. התיישבות הרוסת החלה בשנת 1618. בשנת 1721 התגלו מרבצי פחם באזור העיר קמרובו. בתחילת המאה ה-20 החל פיתוח מואץ של תעשיית הפחם והפלדה באזור.
דמוגרפיה
כ-85% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים. רוב תושבי המחוז הם רוסים, אך קיימות גם קהילות גדולות של שורים, טטרים, אוקראינים, צ'ובשים וגרמנים. הערים הגדולות הן נובוקוזנצק (כ-560 אלף תושבים) וקמרובו (כ-520 אלף תושבים).
כלכלה
תעשיית הפחם מהווה חלק מרכזי בכלכלת המחוז. מכרות הפחם פזורים למעשה בכל שטחי המחוז ותוצרתם מהווה כ-56% מסך הפחם המופק ברוסיה.
בנוסף לכך יש לציין מפעלים גדולים לייצור פלדה, אלומיניום ואבץ שנבנו בתקופה הסובייטית.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קמרובו (מחוז) |
|---|
