קמרון צלעות
קמרון צלעות הוא שכלול מהתקופה הגותית של קמרון צלב קלאסי. הגאומטריה המרחבית הבסיסית דומה מאד לזו של קמרון הצלב, צורת החיתוך המתקבלת משני קמרונות חבית החותכים אחד את השני בניצב. להבדיל מקמרון צלב קלאסי בו נבנית הצורה מלבנים, בקמרון צלעות נבנות קודם כל הקשתות הצידיות והאלכסוניות היוצרות את "קווי הרכס" הנראים בתקרה. בדומה לקמרון צלב, קמרון צלעות נבנה בדרך כלל מעל ארבעה עמודים מסביב לריבוע או מלבן ומאפשר מעבר בארבעה כיוונים. בנקודת המפגש בין שתי הצלעות הצולבות ממוקמת אבן ראשה שהיא הנקודה החשובה ביותר בקמרון מבחינה מבנית ולרוב גם מבחינה אסתטית. אבנים ראשות בקמרונות רבים זוכות לעיטורים המדגישים אותן והופכים אותן לקישוט בולט בתקרה.
בקמרונות הצלב הרגילים שני קמרונות החבית אשר חתכו זה את זה היו בצורה של חצי מעגל ולכן צורת הקשת שהתקבלה בעקיפין באלכסון הקמרון הייתה בצורת אליפסה. בקמרונות הצלעות, מכיוון שנבנות קודם כל שתי הקשתות האלכסונית בצורה של חצי מעגל, ארבע הקשתות ההיקפיות הן בצורה של קשת מחודדת הבנויה משני חצאי קשתות בעלות רדיוס זהה אך מרכז אחר. במקרים רבים מרכז כל קשת היה בבסיס הקשת השנייה.
קמרון הצלעות החל להופיע בקתדרלות הגותיות בתקופת הגותיקה המוקדמת. עד אז נבנו קמרונות צלב או קמרונות חבית פשוטים. מאוחר יותר התפתחו בעיקר באנגליה סוגי קמרונות נוספים שהם שכלולים עיטוריים של קמרונות הצלעות. הידוע ביניהם הוא קמרון מניפה שהוא יישום הרעיון של בניית הקשתות המדגישות את צורת התקרה אלא בכיוונים רבים היוצרים צורה המזכירה מניפה או עצי דקל.
קמרון סקספרטייט
קמרון סקסטפרטייט הוא סוג של קמרון צלעות אשר נפוץ בבנייה של קתדרלות מהתקופה הרומנסקית המאוחרת והגותיקה המוקדמת. בנוסף לשתי הצלעות האלכסוניות בנויה צלע נוספת לרוחב הקמרון (יחסית לכיוון הספינה הראשית). סוג קמרון זה הוא שלב בהתפתחות של קמרון הצלעות הגותי במעבר מקמרונות הצלב שהיו נפוצים ברומנסק. בקמרון הסקספרטייט מתקבלים שני "קווי רכס" נוספים המחלקים בקטע הקמרון את קומת התאורה לשניים ויוצרים שני חלונות בכל צד בעוד בכיוון השני הגדרת החלל של הספינה הראשית נשמרת. קמרונות מסוג זה קיימים בטרנספט ובנרתקס של קתדרלת נוטרדאם שבפריז, בקתדרלת לאן, סן ז'אן, נואיון, בטרנספט של קתדרלת לינקולן ובעוד קתדרלות נוספות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
