קפיצה במוט היא מקצוע המשתייך לענף האתלטיקה הקלה. המתחרה במקצוע זה ינסה לקפוץ מעל לרף שהונח בגובה מסוים, תוך כדי שימוש בריצה לתנופה ובמוט כדי לדחוף את עצמו כלפי מעלה ברגע הניתור. היכולות הנדרשות מקופץ במוט הן מהירות, זריזות ושליטה בטכניקת הקפיצה. כמו כן, גם בחירת המוט והתאמתו לקופץ מהווים גורמים משמעותיים במידת הצלחת הקפיצה.
התפתחות הספורט
מקורות הספורט, ככל הנראה, ביוון העתיקה. גם הקלטים באנגליה ובני האי כרתים העתיקים נהגו לקפוץ במוט - אבל לא כספורט, אלא כאמצעי לחצות תעלות, שוחות ושאר מקומות לא עבירים.
קפיצה במוט בצורה המוכרת לנו כיום תועדה לראשונה ב-1791, בבית ספר בשנפפנטאל, גרמניה [דרוש מקור]. תיעודים נוספים קיימים משנת 1826 מבריטניה, שם נערכו תחרויות בהשתתפות 1300 מתחרים בסך הכל, בהן הקופצים הגיעו עד לגובה של 3.3 מטר.[1] הענף התפשט לארצות הברית לקראת סוף המאה ה-19, שם החלו להשתמש במשטחי חול לצורך ריכוך הנחיתה על הקרקע. תחילה, מוטות הקפיצה היו עשויים מחומרים נוקשים כגון במבוק ואלומיניום. מוטות קפיצה גמישים הנוצרו לראשונה באמצע המאה ה-20 מחומרים מרוכבים כגון פיברגלאס וסיבי פחמן, שאפשרו לקופצים להגיע לגבהים חדשים.[2]
הספורט כיום
כיום, מקצוע הקפיצה במוט הוא אחד מארבעת מקצועות הקפיצה באתלטיקה, הוא ענף אולימפי וגם המקצוע השמיני בקרב עשר. מכיוון שהקפיצה במוט והקפיצה לגובה הן קפיצות אנכיות, התחרויות במקצועות אלה מנוהלות בצורה זהה. כל קופץ יכול לבחור את הגובה בו הוא ירצה להתחיל להתחרות. לאחר מכן, הוא מקבל שלושה ניסיונות לעבור את הגובה. אם הקופץ עובר את הגובה, הוא עובר לגובה הבא, שם יהיו לו עוד שלושה ניסיונות. אם הקופץ מפיל את הרף שלוש פעמים ברציפות, הוא מודח מהתחרות, והגובה הרב ביותר שהוא עבר ירשם כתוצאתו. במהלך התחרות, הקופצים יכולים לדלג על גבהים. אם קופץ פוסל פעם אחת בגובה מסוים, הוא יכול לבחור לדלג על הגובה הזה, ולעבור לגובה הבא, אך הוא יקבל רק שני ניסיונות לעבור אותו. בדומה לכך, אם קופץ פוסל פעמיים בגובה מסוים, הוא יכול לדלג לגובה הבא, אך הוא יקבל רק הזדמנות אחת לעבור אותו.
המתחרה שעבר את הגובה הרב ביותר, הוא המנצח בתחרות. אם תוצאתם של שני קופצים ומעלה זהה, המנצח הוא זה שפסל פחות פעמים בגובה האחרון אותו עבר. אם לשני קופצים כמות זהה של פסילות בגובה האחרון אותו עברו, הקופץ בעל כמות הפסילות הנמוכה ביותר בכל קפיצותיו, הוא המנצח.
במידה והשוויון נשמר, המתחרים ינסו לעבור גובה נוסף. במידה ויש שוויון בין שני קופצים שאינם מתחרים על מדליה, הם לרוב לא ידרשו לנסות לעבור עוד גובה, והשוויון ישמר.
המתקנים הנחוצים לצורך קיום תחרות קפיצה במוט, דומים למתקנים הנחוצים לקיום תחרות קפיצה לגובה - מזרן, רף, ועמודים מתכווננים, שבאמצעותם קובעים את גובה הרף.
אם המוט שאיתו האתלט קופץ עובר בגובהו את הרף, תינתן לאתלט פסילה, גם אם הצליח לעבור את הגובה. אם המוט נשבר במהלך ניסיון קפיצה, הקפיצה לא נחשבת, ולקופץ ניתן ניסיון נוסף.
לקופץ יש זמן מוגבל בו הוא צריך לבצע קפיצה. הזמן המוגבל משתנה בהתאם לרמת התחרות, ובהתאם למספר הקופצים שנשארו בתחרות. במידה והקופץ לא מצליח לקפוץ בפרק הזמן הזה, תירשם לו פסילה.
שיאי עולם
נשים
גברים
מועדון 6 מטר
"מועדון 6 מטר" הוא כינוי לקופצים במוט שעברו את הגובה 6 מטרים.
בשנת 1985 סרגיי בובקה, באותה העת מברית המועצות, זכה להיות הקופץ הראשון שצלח את גבול 6 המטרים. "מועדון 6 מטר" מורכב מגברים בלבד.
אצטדיון
| שם
|
לאום
|
שיא אישי
|
שנה בה עבר לראשונה
6 מטר
|
| סרגיי בובקה
|
ברית המועצות / אוקראינה
|
6.14 מ'
|
1985
|
| מקסים טרסוב
|
רוסיה
|
6.05 מ'
|
1997
|
| דמיטרי מרקוב
|
בלארוס / אוסטרליה
|
6.05 מ'
|
1998
|
| רנו לאבילני
|
צרפת
|
6.05 מ'
|
2009
|
| ארמנד דופלנטיס
|
שוודיה
|
6.05 מ'
|
2018
|
| בראד ווקר
|
ארצות הברית
|
6.04 מ'
|
2006
|
| אוקרט בריץ
|
דרום אפריקה
|
6.03 מ'
|
1995
|
| ג'ף הרטוויג
|
ארצות הברית
|
6.03 מ'
|
1998
|
| טיאגו דה סילבה
|
ברזיל
|
6.03 מ'
|
2016
|
| איגור טרנדנקוב
|
רוסיה
|
6.01 מ'
|
1996
|
| טים מאק
|
ארצות הברית
|
6.01 מ'
|
2004
|
| יבגני לוקיאננקו
|
רוסיה
|
6.01 מ'
|
2008
|
| ביורן אוטו
|
גרמניה
|
6.01 מ'
|
2012
|
| סטיבן הוקר
|
אוסטרליה
|
6.00 מ'
|
2008
|
| רדיון גטאולין
|
ברית המועצות / אוזבקיסטן
|
6.00 מ'
|
1989
|
| טים לובינגר
|
גרמניה
|
6.00 מ'
|
1997
|
| טובי סטיבנסון
|
ארצות הברית
|
6.00 מ'
|
2004
|
| פול ברג'ס
|
אוסטרליה
|
6.00 מ'
|
2005
|
| סם קנדריקס
|
ארצות הברית
|
6.00 מ'
|
2017
|
| טימור מורגונוב
|
רוסיה
|
6.00 מ'
|
2018
|
|
|
אולם
| שם
|
לאום
|
שיא אישי
|
שנה בה עבר לראשונה
6 מטר
|
| רנו לאבילני
|
צרפת
|
6.16 מ'
|
2009
|
| סרגיי בובקה
|
ברית המועצות / אוקראינה
|
6.15 מ'
|
1985
|
| סטיבן הוקר
|
אוסטרליה
|
6.06 מ'
|
2008
|
| ג'ף הרטוויג
|
ארצות הברית
|
6.02 מ'
|
1998
|
| רדיון גטאולין
|
ברית המועצות / אוזבקיסטן
|
6.02 מ'
|
1989
|
| מקסים טרסוב
|
רוסיה
|
6.00 מ'
|
1997
|
| ז'אן גלפיון
|
צרפת
|
6.00 מ'
|
1999
|
| דני אקר
|
גרמניה
|
6.00 מ'
|
2001
|
| שונסי ברבר
|
קנדה
|
6.00 מ'
|
2016
|
| פיוטר ליסק
|
פולין
|
6.00 מ'
|
2017
|
|
קופצי מוט מפורסמים
נשים
- סטייסי דרגילה (ארצות הברית ארצות הברית) - אלופה אולימפית (סידני 2000), פעמיים ברציפות אלופת העולם ושיאנית העולם
- ילנה איסינבייבה (רוסיה רוסיה) - שיאנית העולם באצטדיון הנוכחית (2013), אלופה אולימפית פעמיים ברציפות (אתונה 2004 ובייג'ינג 2008) ופעמיים ברציפות אלופת העולם.
- ג'ן שור (ארצות הברית ארצות הברית) - אלופה אולימפית (לונדון 2012) ושיאנית העולם באולם הנוכחית (2016).
גברים
- אלכס אברבוך - שיאן ישראל הנוכחי (2017), סגן אלוף העולם (אדמונטון 2001) ופעמיים ברציפות אלוף אירופה (מינכן 2002 וגטבורג 2006)
- דני קרסנוב - שיאן ישראל בעבר, השתתף ב-3 אולימפיאדות והגיע פעמיים לשלב הגמר
האלופות והאלופים האולימפיים בקפיצה במוט
האלופות והאלופים העולמיים בקפיצה במוט
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
23961624קפיצה במוט
ניו זילנד
קובה
יוון
ישראל
