קרב וילטון (871)
| מערכה: פלישת הוויקינגים לאנגליה | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | מאי 871 – הווה (כ־1,153 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב מרטון | |||||||||
| קרב אחרי | קרב אדינגטון | |||||||||
| מקום | וילטון, וילטשייר, ממלכת וסקס, אנגליה | |||||||||
| קואורדינטות |
51°4′48″N 1°51′50.4″W / 51.08000°N 1.864000°W | |||||||||
| תוצאה |
ניצחון דני
| |||||||||
| ||||||||||
קרב וילטון (באנגלית: Battle of Wilton) נערך במאי 871 בין האנגלו-סקסונים של ממלכת וסקס לוויקינגים הדנים, אשר השתייכו לצבא הוויקינגי הגדול, סמוך לכפר וילטון שבוילטשייר.
היה זה הקרב הראשון עליו פיקד אלפרד הגדול, כחודש לאחר הכתרתו, ובסיומו זכו הדנים בניצחון. עם זאת, הגיע אלפרד להסכם עם הדנים, אשר תמורת סכום כסף גדול עזבו את תחומי ממלכתו ופנו לעבר ממלכת מרסיה.
רקע לקרב
לאחר קרב מרטון, בו ספגו האנגלו-סקסונים פעם נוספת אבידות כבדות אשר דלדלו את כוחם, החלו להגיע ידיעות על הגעת צי תגבורת דני לרדינג (המכונה "צבא הקיץ הגדול", Great Summer Army). כחודש לאחר מרטון מת אתלרד הראשון ב-23 באפריל (או ב-15 באפריל), ככל הנראה כתוצאה מפציעה שספג במהלך הקרב, ואלפרד, האחרון מתוך חמישה אחים, הפך למלך וסקס[1]. זמן קצר לפני הקרב במרטון, ומחשש לתוצאותיו, נועדו אתלרד ואלפרד בסווינבורג וגיבשו הסכם ירושה חדש. תנאי ההסכם קבעו שבמקרה מוות של אחד מהם יועבר הרכוש המשותף אשר הוריש להם אביהם, אתלוולף, לידי האח שיישאר בחיים. חלק מרכושו של האח המת יועבר לאחיו וחלק לידי ילדיו. בהסכם זה הכתיר אתלרד את אלפרד כיורשו, אך למעשה קבע שגם בנו של אלפרד, אדוארד, ימלוך אחריו וישאיר את בניו של אתלרד, אתלהלם ואתלוולד, מחוץ לירושה. בניו של אתלרד היו צעירים מדי, ובמצב בו הייתה שרויה הממלכה היה זה הצעד ההגיוני למנות את אלפרד כיורש[2][3].
הקרב
במאי 871, כחודש לאחר הכתרתו, נאלץ המלך אלפרד לעמוד בפני הצבא הדני המתוגבר בעוד צבאו שלו הלך והתדלדל כתוצאה מהקרבות האחרונים וממספר רב של התכתשויות לא מתועדות[2]. וילטון ממוקמת במישור, סמוך לצומת אסטרטגית שמקורה בתקופת שלטון הרומאים באי, ושליטה על דרכים אלה הייתה מאפשרת לדנים לנוע בחופשיות רבה ברחבי הממלכה[1].
הצבאות היריבים לחמו זה בזה מתוך מערכים של "קיר מגנים". בתחילה נטה הקרב לטובת האנגלו-סקסונים והדנים החלו לסגת, וכתוצאה מכך שברו האנגלו-סקסונים את המערך שלהם ופתחו במרדף. ככל הנראה קיוו האנגלו-סקסונים לרדוף אחר הדנים עד לבסיסם ולזכות בשלל בדרכם, בדומה לשלב האחרון של קרב אשדון. הפעם הצליחו הדנים להיערך מחדש במהירות, תקפו את האנגלו-סקסונים הלא מאורגנים והביסו אותם[4].
תוצאות הקרב
אלפרד הובס בקרב הראשון בפיקודו כמלך מכיוון שלא רצה או שלא היה מסוגל לרסן את כוחותיו מלצאת למרדף ולשמור על מערך מסודר[4]. לאחר התבוסה בקרב ועל מנת להרוויח זמן, הגיע אלפרד להסכם עם הדנים, אשר ספגו גם הם אבידות כבדות ומצידם העדיפו לפעול בשטחים בהם ייתקלו בהתנגדות פחותה. תמורת תשלום נכבד פינו הדנים את כוחותיהם מהממלכה, תוך שהם נוטשים את רדינג ומקימים בסיס חדש בלונדון שבממלכת מרסיה, בו בילו את החורף[5][1]. במהלך חמש השנים הבאות ערכו הדנים מסעות כיבוש וביזה באזורים אחרים באי הבריטי והניחו לממלכת וסקס, עד לחידוש פלישתם בשנת 876[6][7].
לקריאה נוספת
- Abels, Richard. Alfred the Great: War, Kingship and Culture in Anglo-Saxon England. Routledge, 2013. מסת"ב 1317900413.
- Merkle, Benjamin R. The White Horse King: The Life of Alfred the Great. Thomas Nelson, 2009. מסת"ב 1418581038
קישורים חיצוניים
- "Timeline: 871-899". Anglo-Saxons.net
- Wiltshire Community History. Wiltshire Council
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Anlezark, Daniel. Alfred the Great. Arc Humanities Press, 2017. מסת"ב 1942401299
- ^ 2.0 2.1 Merkle, עמודים 67-70
- ^ Abels, עמודים 132-135
- ^ 4.0 4.1 Halfond, Gregory I. The Medieval Way of War: Studies in Medieval Military History in Honor of Bernard S. Bachrach. Routledge, 2016. מסת"ב 1317024192. עמודים 49-50
- ^ Merkle, עמודים 75-79
- ^ Plummer, Charles (1911). "Alfred the Great". In Chisholm, Hugh. Encyclopædia Britannica. 1 (11th ed.). Cambridge University Press. עמוד 582
- ^ Abels, עמודים 137–138, 140-147
| פלישות הוויקינגים לאיים הבריטיים | ||
|---|---|---|
| הצבא הוויקינגי הגדול (865 - 878) | אנגלפילד • רדינג • אשדון • בסינג • מרטון • וילטון • סינוויט • אדינגטון | |
| דנלואו | בטינגטון • סטמפורד (894) • הולם • טטנהאל • טמפספורד • דרבי • סטמפורד (918) • קורברידג' • ברוננבורג • סטיינמור • מלדון • אלטון הראשון • יום סנט ברייס • פינהו • רינגמר | |
| קנוט הגדול (1015 - 1016) | אסאנדון • ברנטפורד | |
| האראלד הארדרדה (1066) | פולפורד • גשר סטמפורד | |
