קרב רדינג (871)
| מערכה: פלישת הוויקינגים לאנגליה | ||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 4 בינואר 871 – הווה (1,153 שנים) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | קרב אנגלפילד | |||||||||
| קרב אחרי | קרב אשדון | |||||||||
| מקום | רדינג, ברקשייר, אנגליה | |||||||||
| קואורדינטות |
53°27′36″N 0°57′36″W / 53.46000°N 0.96000°W | |||||||||
| תוצאה | ניצחון דני | |||||||||
| ||||||||||
קרב רדינג (באנגלית: Battle of Reading) נערך ב-4 בינואר 871 ברדינג המשתייכת בימינו למחוז האנגלי של ברקשייר. קרב זה היה חלק מסדרת קרבות שנערכו במסגרת פלישת הוויקינגים הדנים לאי הבריטי, בפיקודם של בגסק והאלפדן רגנרסון, כנגד האנגלו-סקסונים של ממלכת וסקס, הממלכה האחרונה אשר עדיין לא נכבשה על ידם. הקרב והמערכה כולה מתוארים בכרוניקה האנגלו-סקסונית, ובתיעוד זה מופיע האזכור הכתוב המוקדם ביותר של רדינג[1][2].
בסוף שנת 870 יצאו הדנים מבסיסם במזרח אנגליה, הפליגו דרומה לאורך חופו המזרחי של האי הבריטי ונכנסו אל תוך התמזה. לאחר שהפליגו במעלה הנהר, תקפו הדנים בהפתעה את העיירה רדינג, כבשו אותה והקימו בסיס מבוצר, אשר היה מוגן משני צדדיו על ידי נהרות התמזה והקנט ועל ידי סוללות עפר מצידו המערבי. שלושה ימים לאחר הגעתם, נעה קבוצת דנים לעבר הכפר אנגלפילד, שם המתין להם כוח אנגלו-סקסוני מקומי בפיקודו של אתלוולף, רוזן מחוז ברקשייר מטעם ממלכת וסקס. בקרב שנערך במקום נהרגו מרבית הדנים והנותרים נמלטו בחזרה לרדינג[1][2][3].
ארבעה ימים לאחר הקרב באנגלפילד, הצטרף המלך אתלרד עם צבאו לאתלוולף, יחד עם אחיו אלפרד (אשר כונה לימים אלפרד הגדול), והכוח המאוחד צעד לעבר רדינג. הייתה זו ההתנסות הראשונה בקרב עבור אתלרד ואלפרד, והדנים היו ידועים בשימוש בטקטיקה הגנתית של ביצורים במטרה לגבות מחיר כבד מכל ניסיון לעקור אותם מעמדתם. ההסתערות הראשונה הפתיעה את הדנים, כאשר לוחמיהם אשר שהו מחוץ למבצר חוסלו או נהדפו לעבר שעריו. כאשר קרבה הלחימה אל המבצר, נפתח השער שבין סוללות העפר, הדנים הסתערו מתוכו והחל קרב אכזרי ועקוב מדם שאילץ את האנגלו-סקסונים לסגת. בין ההרוגים הרבים, משני הצדדים, היה גם אתלוולף, המפקד המנוסה ביותר שעמד לרשות הצבא האנגלו-סקסוני. הקרב המוצלח אפשר לדנים להמשיך בתוכניתם להתקדם אל תוך וסקס[2][4].
לאחר התבוסה ברדינג ארגנו אתלרד ואלפרד מחדש את צבאם וב-8 בינואר נחלו ניצחון בקרב אשדון. כתוצאה מכך נסוגו הדנים פעם נוספת בחזרה לרדינג, אך ב-22 בינואר הובסו האנגלו-סקסונים בקרב בסינג וב-22 במרץ בקרב מרטון. באפריל 871 מת אתלרד ואלפרד ירש את כסאו. לאחר קרב וילטון במאי 871 הגיע אלפרד להסכם עם הדנים ושילם להם כופר. בהתאם לתנאי ההסכם עזבו הדנים את רדינג עד סוף אותה שנה, אז הקימו בסיס בלונדון שבממלכת מרסיה כדי לבלות בו את החורף, ומרבית תקופת שלטונו בת 28 השנים של אלפרד הוקדשה להתמודדות מולם[5].
לקריאה נוספת
- Longmate, Norman. Defending The Island: From Caesar to the Armada. Random House, 2011. מסת"ב 1446475751
- Merkle, Benjamin R. The White Horse King: The Life of Alfred the Great. Thomas Nelson, 2009. מסת"ב 1418581038
קישורים חיצוניים
- Charles Plummer (1911). "Alfred the Great". In Chisholm, Hugh. Encyclopædia Britannica. 1 (11th ed.). Cambridge University Press
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Ford, David Nash. "Viking invasion of Reading". Royal Berkshire History. Nash Ford Publishing. 2003
- ^ 2.0 2.1 2.2 Coates, Charles. The History and Antiquities of Reading. author, 1802. עמודים 1-2
- ^ Merkle, עמודים 37-40
- ^ Merkle, עמודים 40-42
- ^ Longmate, Defending The Island: From Caesar to the Armada. Chapter 9: "Worthy king Alfred"
| פלישות הוויקינגים לאיים הבריטיים | ||
|---|---|---|
| הצבא הוויקינגי הגדול (865 - 878) | אנגלפילד • רדינג • אשדון • בסינג • מרטון • וילטון • סינוויט • אדינגטון | |
| דנלואו | בטינגטון • סטמפורד (894) • הולם • טטנהאל • טמפספורד • דרבי • סטמפורד (918) • קורברידג' • ברוננבורג • סטיינמור • מלדון • אלטון הראשון • יום סנט ברייס • פינהו • רינגמר | |
| קנוט הגדול (1015 - 1016) | אסאנדון • ברנטפורד | |
| האראלד הארדרדה (1066) | פולפורד • גשר סטמפורד | |
