קרב קאלאי ג'נגי
 | ||||||||||||||
| אנדרטה לסוכן ה-CIA ג'וני מייקל ספאן במבצר קאלאי ג'נגי. ברקע נראית חומת המבצר | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת אפגניסטן | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 25 בנובמבר 2001 – 1 בדצמבר 2001 (7 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מבצר קאלאי ג'נגי, צפון אפגניסטן | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לברית הצפונית | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
קרב קאלאי ג'נגי התרחש מה-25 בנובמבר ועד 1 בדצמבר 2001, בראשיתה של מלחמת אפגניסטן. מאות שבויים מאנשי הטליבאן ותומכיהם, שהוחזקו במעצר במבצר קאלאי ג'נגי שליד העיר מזאר-י שריף בצפון אפגניסטן, מרדו בשוביהם אנשי הברית הצפונית, השתלטו על חלק מהמבצר ועמדו בקרב כבד במשך שבעה ימים בטרם הוכנעו בסיועם של חיילים אמריקאים ובריטים וסיוע אווירי מערבי. רק 86 מהם שרדו לאחר הקרב.
רקע
בשלהי נובמבר 2001, עם הידרדרות מצבו הצבאי של שלטון הטליבאן באפגניסטן, נכנעו אלפים מלוחמיו בצפון אפגניסטן לכוח של אנשי הברית הצפונית בראשותו של גנרל עבדול ראשיד דוסטום (Abdul Rashid Dostum).
ארצות הברית, שכוחותיה השתתפו במתקפה שכוונה להפלת שלטון הטליבאן, ביקשה לחקור את השבויים שנתפסו על מנת לאסוף מידע על הקשר ביניהם לבין אנשי ארגון אל-קאעידה. על כן העבירו אנשי הברית הצפונית ב-24 בנובמבר כ-300 עד 500 שבויים למבצר קאלאי ג'נגי, מבצר שנבנה במאה ה-19 ליד העיר מזאר-י שריף. מבצר זה שיכן לפני כן את מטהו של גנרל דוסטום ושימש כמצבור נשק שלו. לא נערך חיפוש בכליהם של האסירים וחלקם החזיקו בהיחבא כלי נשק. בהמשך התברר כי המבצר שימש בעבר את הטליבאן ועל כן חלק מהעצורים הכירו את מבנהו הפנימי.
המרד
ב-25 בנובמבר הגיעו למבצר שני סוכנים של סוכנות הביון המרכזית על מנת לחקור שבויים. כשעתיים לאחר תחילת תהליך החקירות תקפו לפתע חלק מהאסירים את שוביהם באמצעות כלי נשק שהיו ברשותם. האסירים, שהיו רבים משוביהם כדי ארבעה לאחד ומאומנים טוב יותר מהם, הרגו אחדים מאנשי הברית הצפונית ואת אחד משני הסוכנים האמריקאים, ג'וני מייקל ספאן (Johnny Micheal Spann) (הוא היה להרוג האמריקאי הראשון במלחמה). הם השתלטו על מחציתו הדרומית של המבצר ועל מצבור של נשק קל, משגרי רקטות, מרגמות ותחמושת שנמצא בה.
סוכן ה-CIA האמריקאי השני נמלט אל מחציתו הצפונית של המבצר והתקשר באמצעות טלפון לווייני לשגרירות האמריקאית באוזבקיסטן לבקש סיוע. אנשי הברית הצפונית הזעיקו תגבורת משלהם שכללה גם טנק T-55 ופתחו באש על המורדים. מספר צוותי טלוויזיה מערביים הגיעו אל המבצר והחלו לצלם את הקרב, שזכה בשל כך לסיקור תקשורתי נרחב.
אחרי הצהריים הגיעו למבצר 15 חיילי כוחות מיוחדים מארצות הברית ומבריטניה והצטרפו לאנשי הברית הצפונית בקרב נגד המורדים. עד רדת הלילה הם הינחו שני מטוסי תקיפה אמריקאים, שערכו תשע גיחות תקיפה נגד המתחם שהוחזק על ידי המורדים. אלו המשיכו ללחום בעקשנות.
למחרת, 26 בנובמבר, נמשך הקרב. אל אנשי הברית הצפונית הצטרפו חיילי כוחות מיוחדים נוספים, אמריקאים ובריטים. חלקם יצרו שני צוותי בקרת סיוע אווירי שהינחו תקיפות מהאוויר נגד מתחם המורדים. עקב טעות פגעה בהמשך היום פצצה מונחית שהוטלה מהאוויר ליד עמדת אחד מצוותי בקרת האש, פצעה את אנשיו והרגה מספר מאנשי הברית הצפונית. בלילה תקפו את מתחם המורדים שני מטוסים אמריקאים מדגם הרקולס שהיו חמושים בתותחים מהירי ירי (AC-130 Gunships). מצבור התחמושת בחלקו הדרומי של המבצר נפגע והתרחש בו פיצוץ גדול.
ב-27 בנובמבר נחלשה התנגדות המורדים. אנשי הברית הצפונית וחיילי הקואליציה שאתם תקפו את מתחם המורדים בעזרת כלי רכב משוריינים, הדפו מתקפת נגד של המורדים ועד סוף היום השתלטו בחזרה על מרבית שטח המבצר. הם מצאו את גופתו של הסוכן ספאן, שמולכדה על ידי המורדים. אנשי הברית הצפונית בזזו חפצים מגופות אנשי הטליבאן שנהרגו ועקרו שיני זהב מפיותיהם.
אנשי הברית הצפונית סברו שהמרד דוכא כליל, אך כ-150 מורדים נסוגו אל מרתף במבצר הוסיפו להחזיק בו. הדבר התברר רק כשהם הרגו באנשי הברית הצפונית שניסו להיכנס למרתף. הקרב התחדש. אנשי הברית הצפונית ירו אל תוך המרתף, השליכו לתוכו מטעני חבלה ואף שפכו לתוכו שמן שהוצת. למרות זאת נמשכה התנגדות המורדים. ב-28 בנובמבר הגיע למקום גנרל דוסטום וניסה לשכנע את המורדים להיכנע, אך לשווא. למחרת הוא ציווה להזרים מים אל תוך המרתף. אמצעי זה פעל את פעולתו ושרידי המורדים במרתף נכנעו ב-1 בדצמבר. מקרב 300 עד 500 המורדים שרדו בחיים רק 86 (כמה מהם מתו מפצעיהם מאוחר יותר). לפחות 60 מהמורדים נהרגו בתוך המרתף. בין המורדים שנכנעו היה גם ג'ון ווקר לינד (John Walker Lindh), אזרח אמריקאי בן 20 שהמיר את דתו לאסלאם והצטרף לאנשי הטליבאן מספר חודשים לפני כן.
לאחר המרד
50 מהמורדים שנכנעו - ובהם אזרחים סעודים, תימנים, פקיסטנים, רוסי ואוזבקי - הועברו למתקן הכליאה האמריקאי במפרץ גואנטנמו. ג'ון ווקר לינד הוחזר לארצות הברית, נשפט והורשע בעבירות שונות ונדון ל-20 שנות מאסר. שני חיילים אמריקאים עוטרו בצלב השירות המצוין ובצלב הצי על חלקם בקרב - הראשונים מבני ארצם לזכות בעיטורים במלחמה זו. הסוכן ספאן עוטר בעיטור כוכב המודיעין של סוכנות הביון המרכזית. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
לאחר הקרב הועלו טענות שאנשי הברית הצפונית וחיילי הקואליציה שאתם השתמשו בכוח אש מוגזם כדי לדכא את המרד תוך הפרת דיני המלחמה, וארגון אמנסטי אינטרנשיונל קרא לקיים חקירה עצמאית של הקרב. ממשלות ארצות הברית ובריטניה דחו את הטענות והשיבו כי ההתקפה העזה שקיימו המורדים הצדיקה את מידת כוח האש שהופעלה נגדם. ראש ה-CIA ג'ורג' טנט דחה גם את הטענה ששני סוכניו במבצר סיכנו את עצמם באופן מוגזם כאשר חקרו את האסירים בקבוצות ולא אחד אחד.
דו"ח שהגיש הסנאטור ג'ון קרי לוועדת יחסי החוץ של הסנאט של ארצות הברית קבע כי האסירים שמרדו תכננו את פעולתם במבצר קאלאי ג'נגי כמעין פעולה של סוס טרויאני בניסיון להשתלט על אתר חיוני ומצבורי נשק של הברית הצפונית.
לימים הופק סרט תיעודי אודות הקרב ותיאור הקרב פורסם בספר אודות המלחמה באפגניסטן.
קישורים חיצוניים
- תיאור אינטראקטיבי של הקרב, באתר CNN
- כתבה אודות הקרב, באתר טיים מגזין
- כתבה אודות הקרב, באתר הגרדיאן
