CIA
 | |
 | |
| חותמתה הרשמית של ה-CIA | |
| "וידעתם את האמת והאמת תוציאכם לחירות." (יוחנן ח לב) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 ארצות הברית |
| משרד אחראי | מנהל המודיעין הלאומי |
| תאריך הקמה | 18 בספטמבר 1947 |
| סוכנות קודמת | OSS |
| ראש | דייוויד ס. כהן (בפועל) |
| מטה מרכזי | לאנגלי, וירג'יניה, ארצות הברית |
| עובדים | חסוי (מוערך בכ-21,575)[1] |
| תקציב | חסוי |
| אתר ה-CIA | |
CIA (באנגלית: Central Intelligence Agency; מילולית: סוכנות הביון המרכזית) היא סוכנות הריגול המודיעיני של הממשלה הפדרלית של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף, עיבוד וניתוח מידע ביטחוני-לאומי מכל רחבי העולם, מחוץ לגבולות ארצות הברית, בעיקר דרך שימוש במודיעין אנושי (HUMINT). הסוכנות נוסדה ב-1947 על ידי הנשיא הארי טרומן. המטה שלה נמצא בלאנגלי שבוירג'יניה, בסמוך לבירה וושינגטון די. סי.. כחברה מרכזית בקהילת המודיעין האמריקנית (IC), הסוכנות מדווחת וכפופה לראש המודיעין הלאומי (DNI).
היסטוריית הארגון
ב-1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני הממשל. בעקבות מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות אויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן, ולזכותו נזקפו הצלחות רבות בתחום הריגול, כגון גיוס מדענים העוסקים בפיתוח פצצת האטום.
ה-OSS, שבשיא תקופתו מנה 12,000 עובדים, פורק בתום מלחמת העולם השנייה, ובעקבותיו נוסדה בינואר 1946 "קבוצת המודיעין המרכזית" על ידי הארי טרומן; ב-18 בספטמבר 1947 נכנס לתוקף חוק הביטחון הלאומי, על פיו נוסדו סוכנות הביון המרכזית והמועצה לביטחון לאומי. ראש הסוכנות החדשה היה האדמירל רוסקו הילנקוטר, כשלצדו היו חלק ממוותיקי ה-OSS.
ב-1949 נחקק חוק סוכנות הביון המרכזית, שהרחיב את סמכויות הסוכנות בצורה משמעותית. בשנים הראשונות לקיומה, פעלה הסוכנות בעיקר במסגרת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות וארגון הביון הסובייטי, הק.ג.ב.
במהלך שנות ה-70, בעקבות ניסיונו של הנשיא ריצ'רד ניקסון להשתמש בסוכנות כדי לשבש את חקירת פרשת ווטרגייט, הידק הקונגרס האמריקני את הפיקוח על הסוכנות, ובין השאר אסר עליה להרוג מנהיגים זרים ולעסוק בביון פנימי. חלק מאיסורי הקונגרס בוטלו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 והמלחמה בטרור. עד אפריל 2005, כשהוקם תפקיד ראש המודיעין הלאומי, כיהן ראש הסוכנות גם כראש המודיעין המרכזי (DCI) וכיועץ המודיעין הראשי של הנשיא.
תפקיד הארגון
על פי חוק מיוחד שהוגדר על ידי הממשל האמריקאי, תפקיד הארגון הוא איסוף מודיעין ותיאום פעולות שמירת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפיקוח על פעולות הארגון מבוצע על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, כל פעולות הארגון מבוצעות מחוץ לארצות הברית, אך במקרה הצורך בפעולה פנימית חייב הארגון לתאם את הדבר עם ארגון ה-FBI, האחראי על פעולות הפנים.
מבנה הארגון
מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי נשיא ארצות הברית. הארגון מחולק לארבעה אגפים ראשיים, המתפקדים כאוספי מידע שטח ומידע לווייני:
- אגף המודיעין – העוסק בניתוח מידע מודיעיני ממקורות כגון לוויינים וציתות תקשורתי, יחד עם סוכני שטח.
- אגף המבצעים – העוסק במבצעים חשאיים, כגון הקמת חברות קש ברחבי העולם המסוות את פעולות סוכני הארגון.
- אגף המדע והטכנולוגיה – החוקר את המודיעין הטכנולוגי והתפתחויות הטכנולוגיה בעולם על מנת לשפר את דרכי פעולות הארגון.
- אגף המנהל – העוסק בניהולם השוטף של כל אגפי הארגון ובביטחון הפנים של ארגון ה-CIA בארצות הברית.
להלן מבנה חלקי של הארגון[2]:
- ראש הסוכנות (DCIA)
- ממלא מקום ראש הסוכנות
- סגן ראש הסוכנות
- מטה
- משרד היועץ המשפטי
- משרד מבקר הסוכנות
- המשרד ליחסי ציבור
- אגף המבצעים (Directorate Of Operation – DO)
- אגף המצאות דיגיטליות (Directorate Of Digital innovation – DDI)
- המרכז מודיעין סייבר
- קבוצת מבצעי מחשבים
- קבוצת נגישות פיזית
- קבוצת פיתוח הנדסי
- ארגון המודיעין ממקורות גלויים
- המרכז מודיעין סייבר
- אגף המודיעין (Directorate Of Intelligence – DI)
- המרכז למחקר מודיעין
- המרכז לחקר המודיעין
- האגף לפעולות מיוחדות (SAD)
- קבוצת המבצעים המיוחדים (SOG)
- אגף המדע והטכנולוגיה (DS&T)
- מחלקת מחקר ופיתוח
- אגף הסיוע (DS)
- השירות החשאי הלאומי (NCS)
- המרכז לחקר הטרור
פעולות בולטות
- הפעלת קצינים ששירתו בצבא גרמניה הנאצית, לרבות קלאוס ברבי (לשעבר מפקד הגסטפו בליון), פרנץ יוזף הובר (לשעבר מפקד הגסטפו בווינה)[3], וריינהרד גהלן (לשעבר מפקד מודיעין הזירה המזרחית), בזירת מזרח אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה
- תמיכה בתנועות אנטי-קומוניסטיות ובניסיונות הפיכה באירופה, דרום אמריקה ואסיה
- ניסיונות להפלת המשטר הקומוניסטי של פידל קסטרו בקובה, לרבות ארגון הפלישה למפרץ החזירים בשנת 1961
- פעילות במלחמת וייטנאם, בעיקר בלאוס בשנים 1962–1975
- מבצע ציקלון: חימוש לוחמי המוג'אהדין האפגנים במלחמתם נגד ברית המועצות
- מבצע שבא – העלאת שאר יהודי אתיופיה שנותרו במחנות סודאן.
- פעילות במלחמת אפגניסטן (משנת 2001) ובמלחמת עיראק (משנת 2003)
ראשי הסוכנות
ערך מורחב – ראש ה-CIA
לקריאה נוספת
- טים ויינר, מורשת של אפר – CIA, רסלינג, 2009
- Loftus, John; Mark Arrons (1997). The Secret War Against the Jews. Tel-Aviv: St. Martin's Griffin. מסת"ב 0-312-15648-0.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: CIA |
אתר האינטרנט הרשמי של CIA- אתר ה-CIA
- סקירת הניו יורק טיימס את המסמכים שסיווגם הוסר ב-2007
- אורי בר-יוסף, כל הבושות של אנשי הנשיא, באתר הארץ
ניו יורק טיימס, אי-פי, דו"ח הסנאט: סי-איי-אי הוליכה את הבית הלבן שולל בנוגע לתוכנית העינויים שלה, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2014- CIA, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Crile, George (2003). Charlie Wilson's War. Grove Press.
- ^ [1], ניתוח של אתר ויקיליקס, 11.03.17
- ^ עופר אדרת, מפקד הגסטאפו בווינה גויס לארגוני ביון במערב, וניצל מעונש, באתר הארץ, 6 באפריל 2021
- ^ רונן ברגמן, "ואז דגן אמר לי: ישראל לא יכולה לסבול מדינת אויב חמושה בנשק גרעיני", באתר ynet, 30 בדצמבר 2016.
| ארגוני ביון בארצות הברית | |
|---|---|
|
 המלחמה הקרה
| ||
|---|---|---|
| ברית המועצות • הגוש המזרחי • ברית ורשה | ארצות הברית • הגוש המערבי • נאט"ו | ||
| שנות ה-40 | מבצע מהדק נייר • ההתנגדות האנטי-קומוניסטית בפולין • שיטת הסלמי • משבר איראן • מלחמת האזרחים הסינית • מלחמת הודו-סין הראשונה • מלחמת האזרחים ביוון • מצב החירום המלאי • הפיצול היוגוסלבי-סובייטי • הסגר על ברלין • בריחת המוחות מגרמניה המזרחית | |
| שנות ה-50 | מלחמת קוריאה • בהלת הלבנדר • המרד המזרח גרמני • משפטי פראג • הפיצול האלבני–סובייטי • המרד ההונגרי • משבר סואץ • משבר ספוטניק • משבר ברלין השני • ויכוח המטבח • הפיצול הסיני-סובייטי • מלחמת וייטנאם | |
| שנות ה-60 | משבר קונגו • משבר מטוס הריגול U-2 • מלחמת האזרחים בגואטמלה • הפלישה למפרץ החזירים • משבר הטילים בקובה • מלחמת האזרחים של צפון תימן • האביב של פראג • הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה | |
| שנות ה-70 | ביקור ניקסון בסין • מלחמת יום הכיפורים • משבר האנרגיה העולמי • מבצע מוקינגברד • המהפכה האתיופית • מלחמת האזרחים באנגולה • מבצע קונדור • מבצע טוקאן • מלחמת האזרחים במוזמביק • מלחמת אוגדן • סכסוך לוב–צ'אד • מלחמת אפגניסטן | |
| שנות ה-80 | החרם על אולימפיאדת מוסקבה • החרם על אולימפיאדת לוס אנג'לס • יוזמת ההגנה האסטרטגית • אייבל ארצ'ר 83 • תקרית הנגיחות בים השחור • אירועי כיכר טיין-אן-מן • סתיו העמים • נפילת חומת ברלין • מהפכת הקטיפה • המהפכה הרומנית • הפיקניק הפאן-אירופי | |
| שנות ה-90 | איחוד גרמניה מחדש • איחוד תימן • פירוק צ'כוסלובקיה • התפרקות ברית המועצות | |
| מושגי יסוד | הגוש המזרחי • הגוש המערבי • מסך הברזל • קומוניזם • קפיטליזם • מרוץ חימוש • המרוץ לחלל • מלחמה גרעינית • השמדה הדדית מובטחת • הקו החם מוסקבה-וושינגטון • המלחמה הקרה השנייה | |
| מדיניות | דוקטרינת טרומן • תורת הבלימה • מקארתיזם • דוקטרינת אולבריכט • דוקטרינת הלשטיין • דוקטרינת ברז'נייב • דוקטרינת אייזנהאואר • דטאנט • אוסטפוליטיק • דוקטרינת רייגן • גלאסנוסט • פרסטרויקה • דוקטרינת סינטרה | |
| דיפלומטיה | פגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה • ועידת טהראן • ועידת יאלטה • ועידת פוטסדאם • הסכמי פריז ולונדון • הסכמי הלסינקי • סאל"ט • האמנה למניעת ניסויים גרעיניים | |
| כלכלה | תוכנית מרשל • קומקון • הנס הכלכלי בגרמניה • הקהילה הכלכלית האירופית | |
| ארגונים | נאט"ו • ברית ורשה • CIA • ק.ג.ב. • שטאזי • ברית בגדאד • המדינות הבלתי-מזדהות • תנועת "סולידריות" בפולין | |
| גרמניה | חומת ברלין • ברלין המערבית • ברלין המזרחית • הגבול בין גרמניה המערבית לגרמניה המזרחית • צ'ק פוינט צ'ארלי • מחנה המעבר מריינפלדה • אני ברלינאי • מר גורבצ'וב, הפל חומה זו! | |
| רשימת ערכים מלאה | ||
