קרל אופנהיימר
 | |
| קרל אופנהיימר | |
| לידה |
21 בפברואר 1874 ברלין, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1941 (בגיל 67) זייסט בהולנד |
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| צאצאים | חנן אופנהיימר |
קרל נתן אופנהיימר (בגרמנית: Carl Nathan Oppenheimer; 21 בפברואר 1874 בברלין – 24 בדצמבר 1941 בזייסט (אנ') בהולנד) היה ביוכימאי יהודי גרמני.
קורות חיים
ראשית חייו
קרל נתן אופנהיימר היה בנו האמצעי של ד"ר יוליוס אופנהיימר, רב בקהילה הרפורמית הבדלנית שנוסדה על ידי שמואל הולדהיים בברלין. אמו אנטוני הייתה מורה. משפחתו של אביו הייתה ממגורשי ספרד, והגיעה דרך הולנד לאוסלר (Uslar- השוכנת צפונית-מערבית לגטינגן). טרם נישואיה נשאה אימו את השם דוידזון, ומוצאה היה ממזרח אירופה. משפחתה הגיעה לברלין בסוף המאה ה-17. החינוך בבית אופנהיימר הצטיין באווירת אמון וחופש תוך הקפדה ללא עוררין על אמירת האמת.
אחיו של קרל אופנהיימר, היה פרופ' פרנץ אופנהיימר, רופא, כלכלן וסוציולוג יהודי-גרמני. הוגה רעיון הסוציאליזם הליברלי, ציוני, ומניח היסודות להתיישבות השיתופית הקואופרציה במרחביה. אחותו הייתה משוררת הילדים פאולה דהמל (גר') שנישאה למשורר הגרמני ריכרד דהמל (אנ'). אחותו אלישבע נישאה לאגיפטולוג הגרמני גאורג שטיינדורף (אנ').
לימודים וקריירה
אופנהיימר למד כימיה ורפואה בברלין ובפרייבורג, וקיבל את הדוקטורט בשנת 1894. ב-1897 קיבל תואר דוקטור לרפואה.
לאחר שעבד כמרצה באוניברסיטה בארלנגן, הגיע למכון הפיזיולוגי לבעלי חיים של האוניברסיטה החקלאית בברלין (אנ') בשנת 1902, שם מונה לפרופסור כבוד לביוכימיה בשנת 1908.
בשנת 1915 מונה אופנהיימר לאחראי על התזונה העממית בחברה החדשה Zentral-Einkaufs-Gesellschaft (חברת הרכש המרכזית - ZEG)[1] בברלין. בשנת 1917 מונה לראש המחלקה המדעית של GA Krause & Co. AG.
בצעירותו, כתב אופנהיימר ספרי לימוד, בנושאי כימיה אורגנית ואנאורגנית, שהופצו ביותר מ-100,000 עותקים, תורגמו לשפות רבות והפכו לספרי הכימיה הפופולריים ביותר עבור סטודנטים לרפואה בכל רחבי העולם. ספריו יצאו במהדורות מחודשות והתפרסמו עד שנות ה-20 של המאה ה-21[2].
אופנהיימר העניק למדע האנזימולוגיה את צורתו ומבנהו. אופנהיימר קבע כי חקר החומר החי זקוק לידע הן במדעים הרפואיים והן במדעים המדויקים. משנת 1909 ועד 1936 פרסם טקסטים בסיסיים רבים בביוכימיה וכן הקים וערך את כתבי העת Zentralblatt fuer Biochemie und Biophysik (1910–21) ו- Enzymologia (1936–41)[3].
הוא היה חבר באגודה הכימית הגרמנית (גר') ובאגודה הפיזיולוגית הגרמנית (גר') בברלין. בשנת 1932 הוא נבחר לחבר באקדמיה לאופולדינה.
לאחר פיטוריו בשנת 1936, עקב היותו יהודי, היגר להולנד בשנת 1938. נפטר ליד האג, לאחר מחלה ממושכת.
משפחתו
אופנהיימר נישא ב-1904, באמצעות שידוך, להדוויג לואיז טרופלוביץ. לזוג היו 3 ילדים. בנו הצעיר, ארנסט התגייס לצבא בדרום אפריקה[4].
בנו הבכור של אופנהיימר, חנן אופנהיימר (1905–1978) היה אגרונום וחוקר חקלאות ישראלי, מומחה לגידול עצי פרי טרופיים, מכליא זנים חדשים, חוקר במרכז וולקני ופרופסור בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת תשכ"ח.
אחיינו (בנו של פרנץ אופנהיימר), הלל אופנהיימר, היה פרופסור לבוטניקה, פיזיולוג של הצמח, מראשוני הבוטנאים באוניברסיטה העברית בירושלים, וממייסדי הפקולטה לחקלאות ברחובות, חתן פרס ישראל לחקר החקלאות לשנת תשי"ט. אחייניתו (ביתו של פרנץ אופנהיימר), רנטה נישאה לאחר מות אביה פרנץ, והתגוררה עם משפחתה בקליפורניה.
בקריית המדע ברחובות נקרא רחוב על שם שני בני הדודים, הלל אופנהיימר וחנן אופנהיימר.
פרסומים נבחרים
ספרים
- Ueber die Wachsthums-Verhältnisse des Körpers und der Organe. Aus dem pathologischen Institut zu München (Inaugural-Dissertation). München: Oldenbourg, 1888
- Grundriß der organischen Chemie. Leipzig, Thieme
- Grundriß der anorganischen Chemie 15. Auflage 1934
- Grundriß der Biochemie, 6. Auflage 1929
- Die Fermente und ihre Wirkungen. Leipzig 1900, 5. Aufl. 1925
- Toxine und Antitoxine. Jena 1904
- Handbuch der Biochemie des Menschen und der Tiere, 8 Bände, 2. Auflage 1923–1927, Ergänzungsband 1930, Erg.-W. 1933, 1934
- Stoffwechselfermente. Braunschweig 1914
- Wörterbuch der Biochemie 1920
- Kleines Wörterbuch der Biochemie und Pharmakologie. Vereinigung Wiss. Verleger, Berlin 1920
- Mensch als Kraftmaschine. Leipzig 1921
- Lehrbuch der Chemie. 1923, 2. Auflage 1928
- Lehrbuch der Enzyme. Leipzig 1927
- Chemische Grundlagen der Lebensvorgänge. Leipzig 1933
כעורך
- Biochemisches Zentralblatt (Herausgeber 1902–1922), später Berichte über die gesamte Physiologie. Berlin: Bornträger 1903 ff
- Enzymologia (acta biocatalytica). Den Haag [u. a.]: Junk 1936–1972.
ספרות
- Oppenheimer, Carl. In: Herrmann A. L. Degener: Wer ist's. 10. Ausgabe, Herrmann Degener, Berlin 1935, S. 1165.
- Oppenheimer, Carl, in: Joseph Walk (Hrsg.): Kurzbiographien zur Geschichte der Juden 1918–1945. München : Saur, 1988, מסת"ב 3-598-10477-4, S. 288
- Oppenheimer, Carl, in: Salomon Wininger: Große jüdische National-Biographie. Band 4. Czernowitz, 1930, S. 579
קישורים חיצוניים
- על קרל אופנהיימר, באתר Nature (באנגלית)
- על קרל אופנהיימר, באתר Encyclopedia.com (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Zur ZEG vgl. Harald Wixforth: Die Gründung und Finanzierung von Kriegsgesellschaften während des Ersten Weltkrieges. In: Wirtschaft im Zeitalter der Extreme. Beiträge zur Unternehmensgeschichte Deutschlands und Österreichs (im Gedenken an Gerald D. Feldman). München: C. H. Beck 2010, S. 81–105, hier S. 91 ff.
- ^ רשימת הספרים שכתב קרל אופנהיימר, באתר WorldCat
- ^ על קרל אופנהיימר, באתר Encyclopedia.com
- ^ ROMAN, W. Prof. Carl Oppenheimer. Nature 150, 569–570 (1942). https://doi.org/10.1038/150569a0
