קשת גלריוס והרוטונדה

קשת גלריוס והרוטונדה
	הרוטונדה, היא כנסיית גאורגיוס הקדוש
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1988, לפי קריטריונים 1, 2, 4
חלק מתוך	המבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית בסלוניקי
מיקום

קשת גלריוס והרוטונדה (ביוונית αψίδα του Γαλερίου וה-ροτόντα) הם שני מבנים רומיים, שנמצאים במפגש הרחובות אנגטיה ודמטריוס גונארי בסלוניקי. אלו הם שרידי המתחם הקיסרי שנבנה על ידי הקיסר גלריוס, המתחם כלל גם ארמון קיסרי שלא שרד.

קשת גלריוס

הקשת נבנתה בפקודת הקיסר גלריוס, בשנים 299 – 298, לציון הניצחון הרומי על הפרסים הסאסאנידים, ונחנכה ב-305.

הקשת הייתה מבנה של שמונה עמודים: 4 ראשיים שתמכו את הקשת המרכזית והכפה שמעליה, ושניים נוספים בכל צד שתמכו את הקשתות המשניות. גרעין המבנה היה עשוי מ-rubble masonry שצופה בלבנים ועליהן חיפוי לוחות שיש עם תבליטים המפארים את הקרבות של גלריוס בסאסאנים. מיפתח הקשת המרכזית 9.7 מטר וגובהה 12.5 מטר. מיפתח הקשתות המשניות היה 4.85 וגובהן 6.5 מטר.

כיום שרדו רק שלושה עמודים וחלק מהמבנה שעליהם. שרידי המבנה יוצבו בחיפוי לבנים מודרני. על שנים מהעמודים הראשיים נשארו תבליטי השיש המציגים את מלחמותיו של גלריוס כנגד הסאסאנים.

הרוטונדה

הרוטונדה, היא כנסיית גאורגיוס הקדוש. נבנתה בשנת 306 בפקודתו של גלריוס ולפי השערה אחת נועדה להיות המאוזוליאום שלו, אולם הוא נקבר במקום אחר. לכן סבירה יותר ההשערה שהמבנה נועד להיות מקדש פגני. קונסטנטין הגדול הורה על הפיכת המבנה לכנסייה שהוקדשה לגאורגיוס הקדוש. הכנסייה הייתה מעוטרת בפסיפסים, מהם נשארו רק שרידים מעטים. ב-1430, עם הכיבוש העות'מאני, המבנה פסק לשמש ככנסייה, בשנת 1590, הפכה הכנסייה למסגד. עם כיבוש העיר על ידי היוונים ב-1912 המסגד הפך שוב לכנסייה. הרוטונדה, שהיא הכנסייה הקדומה ביותר בסלוניקי, נכללת בקבוצת המבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית בסלוניקי שהוכרו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית.

קוטר המבנה 24.5 מטר, עובי קירות התוף הוא כ-6 מטר, מעליהן מתנוססת כפה, בנויה מלבנים, המגיעה לגובה 30 מטר. בבניין המקורי היה אוקולוס בראש הכפה. המינרט הוסף עם הכיבוש העות'מאני וההפיכה למסגד.