ראובן מירן
| לאום | ישראלי |
|---|---|
| עיסוק | סופר, מתרגם, עורך ומו"ל |
| יצירות בולטות | הגבעות המערביות, אנה והציידים |
| פרסים והוקרה | פרס אוסטנה |
ראובן מירן (נולד ב-3 בספטמבר 1944) הוא סופר עברי, מתרגם, עיתונאי, עורך ומו"ל הוצאת נהר ספרים.
ביוגרפיה
מירן נולד, גדל ולמד בכפר סבא. בשנים 1970–1995 שימש בתפקידים שונים בשירות החוץ הישראלי. למד פילוסופיה בסורבון בפריז. החל לפרסם מסיפוריו הקצרים בגיל מאוד צעיר. סיפורו הראשון נדפס כשהיה כבן 17.
היה עובד מבצעי בשירות החוץ הישראלי,[1] ועל כך כתב: "חייתי לא מעט שנים בארצות רחוקות מן הארץ הזאת ... הסתובבתי בשליחויות המוכרות כממלכתיות כאלה ואחרות ברחבי היבשת והעולם כולו".[2]
מירן החל לתרגם לאחר שובו ארצה. קודם מצרפתית, ואחר כך גם מאנגלית. לאחר שבנה את ביתו בבנימינה, בשנת 2003, החל גם בקריירה של מוציא לאור, והקים, יחד עם רעייתו שושי מירן, שנפטרה ב-11 בפברואר 2018,[3] את הוצאת הספרים הקטנה, נהר ספרים, המתמחה בתרגום ספרים ייחודיים, בצד ספרים מקוריים מאת מירן עצמו. מירן הוא גם מבקר ספרים ומפרסם ביקורות ספרים וסקירות בעיתונות הארצית בישראל.[4] בשנת 2003 זכה בתואר אבירות מטעם ממשלת צרפת - "אביר במסדר הדקלים האקדמי".
ב-2011 זכה בפרס אוסטנה האיטלקי על מפעל תרגום של ספרי מופת וטקסטים מכוננים משפות אירופיות לעברית.[5]
ספריו
- הגבעות המערביות, סיפורים, הוצאת מסדה, רמת גן, 1970.
- ציפור העופרת, סיפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978.
- בהרים, בפנים הארץ, סיפורים, הוצאת משרד הביטחון, 1980.
- הדחליל של דוקטור גבעולי, לילדים, צייר גיורא כרמי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1980.
- כוכב הלכת של יאירי, לילדים, צייר גיורא כרמי, הקיבוץ המאוחד, 1980.
- לילה על העיר, סיפורים, משרד הביטחון, 1987.
- התוכי שתק פעמיים, הוצאת זמורה ביתן, 1987.
- דרומית לאנטארקטיקה, הוצאת כתר, ירושלים, 1990.
- דרומית לאנטארקטיקה, הוצאת נהר ספרים, הוצאה מחודשת. אחרית דבר: יגאל שוורץ, 2016.
- הגמדים האחרונים בגבעתים, לילדים, ציורים ועיצוב העטיפה - הלה חבקין, כתר, ירושלים, 1995.
- מרק צבים לארוחת בוקר, סיפורים, כתר, 1995. זוכה פרס השופטים של אקו"ם לספר המקור הטוב ביותר לשנת 1995.
- זכרונות מעונה מתה, צילומים - יונתן מירן, תל אביב, 1996. "זיכרונות מעונה מתה" בעריכת ד"ר שחר ברם, נהר ספרים, 2006. (סיפורים מתוך הספר נלמדים בבתי ספר תיכוניים והופיעו בבחינות בגרות בספרות בחלק המוקדש ל"סיפור שלא נלמד" (Unseen), הספר תורגם לאיטלקית וזכה בפרס "אוסטנה" לשנת 2011, (pREMIO Ostana)
- שלוש סיגריות במאפרה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2001. (לקריאת הפרק הראשון ברשת)
- שלדגים, סיפורים קצרים, הקיבוץ המאוחד, 2006
- מאי 68, הוצאת נהר ספרים, תשס"ח 2008.
- אנה והציידים, הוצאת נהר ספרים, 2009.
- שוקולד, (תדפיס).
מתרגומיו
(הרשימה חלקית בלבד)
- הגזענות כפי שהסברתי לבתי, מאת טאהר בן ג'לון, תל אביב, 1998.
- אושוויץ כפי שהסברתי לבתי מאת אנט וייוויורקה, הוצאת חמד, 2000
- שפינוזה, 1632-1677, מאת רוג’ר סקרוטון, תל אביב, 2001.
- תיק 51, (כתבי ז'יל פרו), הוצאת נהר, 2001.
- בוקר חום, מאת פרנק פבלוף, בנימינה, 2003.
- בחזרה לגטו ורשה, התקוממות האיגוד הצבאי היהודי, מאת מריאן אפלבאום, יד ושם, 2004.
- הכידון והמחט- מבחר טקסטים צרפתים נגד הימין הקיצוני, הוצאת נהר ספרים, 2004
- פרספוליס, סיפורה של ילדות, מאת מרג'אן סטראפי, מצרפתית - ראובן מירן, מו"לית ועורכת ראשית - שרי גוטמן, תל אביב, 2005.
- פרא מתורבת, אוטוביוגרפיה פראית ודעות מרדניות, מאת פול גוגן, נהר ספרים, בנימינה, 2005.
- משלים פילוסופיים לילדים, מישל פיקמל, מאייר - פיליפ לגוטריר, תל אביב, 2006.
- על ההשתעבדות מרצון, אטיין דה לה בואסי, מצרפתית, הוצאת נהר ספרים, 2007 עיון, 103 עמ'.
- ללא מחר, מאת ויוואן דנון, הוצאת נהר ספרים, 2011.
- פריז סיפור אהבה, הוצאת נהר ספרים, 2014.
- ונציה ספור אהבה, הוצאת נהר ספרים, 2015.
- רומא סיפור אהבה, הוצאת נהר ספרים, 2018.
כמו כן הוציא לאור ספרים שונים בהוצאת "נהר ספרים", בנימינה. http://nahar.co.il/
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של ראובן מירן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ראובן מירן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ראובן מירן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- בועז כהן, צייד של מילים: הסופר, העורך והמו"ל ראובן מירן בראיון ל"גלובס", באתר גלובס, 4 באפריל 2011
- טקס הענקת פרס אוסטנה (באיטלקית)
יגאל שוורץ, הגיבורים המסתוריים של ראובן מירן, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2016
- יגאל שוורץ, ייחודו של ראובן מירן, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2016
ראובן מירן, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- הספרים של ראובן מירן, באתר "סימניה"
מפרי עטו:
- רב החובל מרחוב שלמה המלך 7, דבר, 2 במרץ 1973, המשך
- האיש האחרון שראה את גידי, דבר, 27 ביוני 1980
- האיש הזה, הנגבי, דבר, 1 באוקטובר 1980
- הדובדבן והקצפת, באתר ynet, 10 בספטמבר 2000
- 53 שנות חלוקה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2000
- זה התחיל במשאית של יחידת התובלה המרכזית, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2005
- יש לי זיכרון עמום של מה שהייתי, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2006
- פרידה אישית מאוד מאריה סיון, באתר הארץ, 25 ביוני 2015
- גשם באז'נקור, באתר כתב העת אורות
על כתביו:
- עדית זרטל, געגועים פושרים, דבר, 10 ביולי 1970
- סילביה בן-דוד, "הגבעות המערביות", דבר, 27 בנובמבר 1970, המשך
- רחל שקלובסקי, מילים הנוגעות בעוצמה, מעריב, 11 באפריל 1980
- יוסי שריד, אנה האחרת, על הספר "אנה והציידים", באתר הארץ, 9 בספטמבר 2009
- יובל פז, המקום שבו אנו צודקים: ביקורת על "אנה והציידים", באתר nrg, 15 בנובמבר 2009
הערות שוליים
- ^ יש לי זיכרון עמום של מה שהייתי, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2006
- ^ פרידה אישית מאוד מאריה סיון, באתר הארץ, 25 ביוני 2015
- ^ אורון ויינברג, היא התקלחה, הכינה ארוחת בוקר וצפתה בטלוויזיה. ב-20:50 כבר הפכה לגעגוע, באתר ynet, 14 במרץ 2018
- ^ ראובן מירן, לא ייאמן, כן יסופר, באתר ynet, 13 במאי 2007
ראובן מירן, המקום שבו החשיכה לא תתפוגג לעולם, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2007
ראובן מירן, "פריזאים: היסטוריה הרפתקנית של פריז": תמיד תהיה לנו פאריס, באתר הארץ, 25 ביולי 2012 - ^ פרס באיטליה לראובן מירן, באתר הארץ, 3 במאי 2011
