ראובן נמדר

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. ראובן (רובי) נַמדָר (באנגלית: Reuven Namdar; נולד ב-31 במאי 1964) הוא סופר ומתרגם עברי. חתן פרס "ספר הבכורים" של משרד התרבות והספורט לשנת 2000 ופרס ספיר לשנת 2014^[1]. מתגורר בניו יורק ומלמד יהדות וספרות עברית.

ביוגרפיה

ראובן נמדר נולד וגדל בירושלים, דור ראשון בישראל למשפחה מצאצאי אנוסי משהד. אחותו היא התסריטאית אסתי נמדר ואחיו הוא מעצב המוצר שלומי נמדר. שפת הדיבור בביתו הייתה עברית, אך סבתו לימדה אותו גם פרסית. אחרי סיום שרותו הצבאי, בשנת 1986, נסע לניו יורק, שם התוודע אל חיי הקהילה היהודית-משהדית שממנה באה משפחתו. באותה עת סחר לפרנסתו ביהלומים ובאבני חן, למד את השפה הפרסית על בוריה וגילה את מכמני התרבות והשירה הפרסית הקלאסית.

בשנת 1990 שב לישראל, למד באוניברסיטה העברית בירושלים והשלים בה בהצטיינות תואר ראשון בסוציולוגיה, פילוסופיה ולימודים איראניים ותואר שני בסוציולוגיה (מגמת אנתרופולוגיה).

באותן שנים התחיל לכתוב ולפרסם סיפורים קצרים שחלקם נאסף בקובץ "חביב" (1998) שיצא לאור בהוצאת פראג וזכה בפרס "ספר הביכורים" מטעם משרד המדע, התרבות והספורט לאותה שנה. כתב היד של הספר "חביב" זכה גם בפרס מפעלות ירושלים לספרות יפה (1998). הקובץ "חביב" מכיל חמישה סיפורים קצרים ונובלה שחלקם מתאפיינים בטכניקה ספרותית אקספרימנטלית הבוחנת את מהותה וגבולותיה של הכתיבה הספרותית תוך כדי מעשה הכתיבה. מנעד הנושאים שבספר הוא רחב ומגוון, החל מהקצנה של הדיון במיניות הגברית דרך מעקשי ומוראות הילדות וגיל ההתבגרות, וכלה בסיפורים פנטסמגוריים העוסקים במלאכים נופלים, במשיחי-נפל, בחיים שלאחר המוות ובתהיות לגבי טיב צחוקו של הקטגור בבית-הדין-של-מעלה. במקביל התחיל לתרגם ולפרסם מבחר מן השירה הפרסית הקלאסית, ובעיקר משל המשוררים עומר ח'יאם, חאפז וג'לאל א-דין רומי.

בשנת 2000 עבר להתגורר בניו יורק ומאז הוא מחלק את זמנו בין ישראל לארצות הברית. מלמד ספרות עברית ויהודית במסגרות אקדמיות שונות ופעיל בבית המדרש לאמנים LABA המסונף ל-14th Street Y בלואר איסט סייד של מנהטן.

בשנת 2010 חבר את הליברטו לאופרה "שלושה שבועות" מאת המלחין הישראלי-ניו יורקי יואב גל. הליברטו, פרי של מלאכת מחקר נרחבת, מורכב כולו מקטעי מקורות תלמודיים ומדרשיים המתארים את המצור הרומאי על ירושלים, הפגישה המפורסמת של רבן יוחנן בן זכאי עם המצביא הרומי אספסיאנוס וחורבן הבית. גרסת הקונצרט של האופרה הועלתה על מספר במות בניו יורק וברחבי ארצות הברית.

בשנת 2013 יצא לאור הרומן "הבית אשר נחרב" (כנרת זמורה ביתן, 2013, עורך: ד"ר חיים וייס) הרומן מתאר שנה בחייו של פרופסור אנדרו כהן, מרצה בכיר באוניברסיטת ניו יורק ומומחה עולמי לתרבות השוואתית. הספר זיכה את נמדר בפרס ספיר לשנת 2014. בשנת 2018 הוא תורגם לאנגלית בידי הילל הלקין; התרגום זכה לביקורת מהללת ב"ניו יורק טיימס" שהגדירה אותו כ"יצירת מופת"^[2]. באותה שנה תורגם גם לצרפתית והיה מועמד לפרס הצרפתי היוקרתי "פרמייר רומן"^[3].

ספריו

חביב (נובלה וחמשה ספורים), הוצאת פראג, 1998. זוכה בפרס "ספר הביכורים" מטעם משרד המדע, התרבות והספורט לשנת 2000.
הבית אשר נחרב (רומן) כנרת זמורה ביתן 2013. זוכה בפרס ספיר לשנת 2014.

לקריאה נוספת

אריק גלסנר, "על ספרות עברית קוסמופוליטית" . ידיעות אחרונות, 28 במרץ 2014
עמוס לויתן, "חטאיו של גבר לבן, מערבי יהודי", עיתון 77, אפריל 2014
תמר סתר, "תלישות לעולם חוזרת", מאזנים, אפריל 2014 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
אביב פרץ, העברית מקופלת בתוכו, בבלוג זוטי דברים, 4 במאי 2018