ריאד כבהא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ראיד כבהא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריאד כבהא
לידה 5 בפברואר 1953 (גיל: 71)
ברטעה
עיסוק מנהל המרכז היהודי ערבי לשלום בסמינר גבעת חביבה
ראש מועצה מקומית בסמ"ה
2005–מכהן
(כ־19 שנים)

ריאד כאמל כבהא (נולד ב-5 בפברואר 1953) הוא ראש המועצה המקומית בסמ"ה, מנהל המרכז היהודי ערבי לשלום בסמינר גבעת חביבה, לשעבר מוח'תאר הכפר ברטעה.

ילדות ונעורים

כבהא נולד בכפר ברטעה, בכור לשמסה וכאמל אחמד אבראהים כבהא, שמשנת 1955 שימש כמוח'תאר הכפר. לריאד שש אחיות ושני אחים. כבהא למד בבית ספר היסודי בברטעה עד לכיתה ח'. על פי עדותו הייתה ילדותו תקופה מאושרת והוא נהנה ממורים טובים שהגיעו מחוץ לכפר - פעילים פוליטיים שהורחקו מהגליל בשל פעילותם. מורים אלו היו בעלי תודעה פוליטית מפותחת ואליה נחשף גם הוא בגיל צעיר. בכיתה ט' עבר לבית הספר התיכון בטירה. לצורך לימודיו התגורר אצל משפחה מקומית במשך ארבע שנות התיכון (1968-1971). שנות התיכון, עם העמידה ברשות עצמו מחוץ לבית ההורים, חיזקו אצלו את תחושת העצמאות והאחריות. כבהא נחשף לקדמה שטרם הגיעה לכפר הולדתו - בין היתר לחשמל, ולתרבות העירונית. בשנים אלו הצטרף לנוער המפלגה הקומוניסטית בטירה (בנק"י - ברית הנוער הקומוניסטי).

לאחר סיום לימודיו בתיכון התקבל לחוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב, אך ויתר על תחום זה ועבר לחוגים לשפה הערבית ולהיסטוריה של המזרח התיכון בפקולטה למדעי הרוח. כבהא היה פעיל בוועד הסטודנטים הערבים ובשנת 1972 נבחר למזכירות הוועד מטעם רשימה עצמאית. בתפקידו עזר לסטודנטים ערבים במלגות, במעונות ומציאת דיור וכן בארגון פעילות תרבות ערבית בתוך הקמפוס. בשנת 1974 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה במדעי הרוח - שפה וספרות ערבית והיסטוריה של המזה"ת.

פעילות חינוכית

עם סיום לימודיו החל לעבוד כמורה בחטיבת הביניים בכפר קרע. במקביל, הוציא תעודת הוראה באוניברסיטת חיפה. כבהא לימד בכפר קרע עד לשנת 2006. במקביל לעבודתו כמורה, עסק בפעילות התנדבותית ב"מכון ללימודים ערביים" בגבעת חביבה (בהמשך שונה שם המכון ל"מרכז היהודי ערבי לשלום"). יחד עם ד"ר יוסף ושיץ ייסד כבהא ספרייה לכתבים בערבית. בהמשך התמנה למורה לערבית, רכז מפגשי יהודים-ערבים ואחראי על הקשר עם הסקטור הערבי. בין השנים 1996-2005 ניהל את המרכז במשותף עם ד"ר שרה אוסצקי-לזר. בשנת 2001 קיבל המרכז בניהולו את פרס אונסק"ו לחינוך ולשלום. בשנת 2009, עם סיום הקדנציה הראשונה כראש מועצת בסמ"ה חזר לנהל את המרכז.

פעילות ציבורית

בשנת 1975 הוציא כבהא יחד עם קבוצת צעירים בני הכפר עיתון מקומי בשם "אל-נהדה" (התחייה). העיתון התבסס על תקציב שניתן מגבעת חביבה. העיתון הציף בעיות מקומיות ודירבן תושבים לקחת חלק בפעילויות חברתיות. כעורך העיתון עודד כבהא הקמת ועד הורים לבית הספר של הכפר, שימוש בשירותי טיפת חלב, טיפוח קבוצת הכדורגל של הכפר ועוד. עם פטירת אביו בשנת 1985 נבחר כבהא לשמש כמוח'תאר הכפר, תפקיד בו נשא עד שנת 1995. בתפקידו זה פעל רבות להסדרת ברטעה כרשות מקומית. לאחר הקמת מועצה אזורית משותפת שכללה את כל הכפרים באזור נחל עירון בהם לא הייתה רשות מקומית (1995), הוביל מאבק לביטולה. כתוצאה מהמאבק אך בניגוד למטרתו פוצלה המועצה האזורית לשתי מועצות: בסמ"ה ומעלה עירון. כבהא ראה בתוצאות המאבק כישלון.

כבהא הקים עמותות ציבוריות, בהן עמותת "אל כאמל" שעסקה בגיוס כספים לפרויקטים קהילתיים: הקמת ספרייה בכפר, קייטנות לילדים, פעולות העצמה לנשים, שיעורי עזר לתלמידים, מבצעי ניקיון בכפר ועוד. כן הקים עם חברים נוספים את "עמותת ברטעה לפיתוח וקידום הכפר".

בשנת 2005 נבחר לראשות המועצה המקומית בסמ"ה. כראש מועצה קידם תוכנית הבראה לאיזון תקציבי של המועצה. בתקופת כהונתו נבנו בברטעה בית ספר יסודי וחטיבת ביניים, וכן נפתח בית ספר תיכון. בתי הספר הקיימים בכל יישובי המועצה המקומית שודרגו עם אולמות ספורט ומעבדות. הוקמה מערכת ביוב חדשה. בנוסף השתתף בהקמת פורום משותף של ראשי הרשויות בנחל עירון, שהוביל הקמת מכון טיהור שפכים, איגוד תיירות משותף ותחנת כיבוי אש. כבהא כיהן בתפקידו עד לשנת 2009 אך בבחירות הבאות לא התמודד על התפקיד וחזר לעבודתו כמנהל המרכז.

בבחירות שנערכו בשנת 2013 נבחר כבהא לראשות המועצה פעם נוספת.

משפחתו

בשנת 1979, נישא כבהא לסלמה, קרובת משפחה בת הכפר ברטעה. סלמה, בוגרת תיכון נעמ"ת בחדרה, הייתה אחת מבנות ברטעה הראשונות שלמדו בבית ספר תיכון יהודי. סלמה ויתרה על משרה כמורה ובחרה להתמקד בתפקידי רעיה. יחד עם זאת, לקחה סלמה חלק פעיל בפעילותו הציבורית של כבהא והתלוותה אליו בסיורים ובשליחויות.

לזוג כבהא נולדו ארבעה ילדים: מחמוד, עובד בתחום הסיעוד, לילא, בעלת תואר שני בחינוך ותואר במדידה, אחמד, מורה בחטיבת ביניים בעל תואר בערבית ובהוראת דת האסלאם, ואמיר.

פרסים

ספרים

  • אגדות הואדי - מבחר סיפורי עם מואדי עארה, (עם יורם מירון), גבעת-חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1993.
  • אגדה של כפר (כרך א') - אגדות כפריו של הגליל ומרומיו, (עם יורם מירון וראפע אבו ריא), ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, 2005.
  • אגדה של כפר (כרך ב') - אגדות הכפרים ממורדות הגליל ומרחבי עמקים, (עם יורם מירון, יחיאל קארה, וראפע אבו ריא), ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, 2012.
  • שתי גדות לוואדי: סיפור חיי (אוטוביוגרפיה), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0