טירה (עיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טירה
Coat of arms of Al-Tira (Israel).svg
מועצהמקומיתטירהבניין.JPG
שם בערבית الطـّيرة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה מאמון עבד אלחי
גובה ממוצע[1] ‎61 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 28,317 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 79
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 2,384 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 97
תחום שיפוט[2] 11,880 דונם
    - דירוג ארצי 117
32°14′01″N 34°57′12″E / 32.2336651159352°N 34.9532064008939°E / 32.2336651159352; 34.9532064008939
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי 160
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3729
    - דירוג ארצי 200
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.6%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0.1%דרוזים: 0%אחרים: 0.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.6%
גילאי 5 - 9 8.9%
גילאי 10 - 14 8.4%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 17.5%
גילאי 30 - 44 20.1%
גילאי 45 - 59 15.9%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 7.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 11
תלמידים 5,468
 –  יסודי 2,732
 –  על-יסודי 2,736
מספר כיתות 249
ממוצע תלמידים לכיתה 25.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל טירה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר העירייה
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בביקור בעיר טירה מלווה בראש העירייה מאמון עבד אלחי היושב משמאלו, יולי 2015

טִירֶהערבית: الطـّيرة, תעתיק מדויק: אלטירה, בהגייה ערבית-ספרותית: טִירַה) היא עיר במחוז המרכז בישראל, שרוב תושביה ערבים-מוסלמים-סונים. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי "המשולש" הערביים. המוח'תאר הראשון של טירה היה עבד אלראוף סמארה.

היא הוכרזה כעיר בשנת 1991.

אקלים

האקלים בטירה הוא אקלים ים תיכוני. בקיץ חם ולח, בסתיו ובאביב מתון ובחורף קר וגשום. מזג האוויר בטירה נחשב אידיאלי לחקלאים, שמגדלים סוגים שונים של פירות וירקות בפריפריה של העיר.

היסטוריה

הכפר נוסד בידי תושבים מהכפר הפלסטיני באקה אל-חטב שבשומרון.[4]

קרב טירה במלחמת העצמאות

מרבית חללי מבצע מדינה נפלו בקרב טירה. בבוקר ה-13 במאי 1948 יצא כוח המורכב ברובו מבני מושבי האזור (כפר הס, עין ורד ועוד) ומחיילי חטיבת אלכסנדרוני. מטרת הכוח הייתה לבצע חסימה מול טירה ולמנוע מכוחות ערבים להתערב בקרב בכפר סבא הערבית. בטירה היו לוחמים מקומיים, לוחמים מטייבה ביחד עם לוחמים מצבא קאוקג'י.

כשהגיעו אנשי הכוח לפאתי טירה, הם צפו על הכפר ונראה להם כאילו הוא נטוש; בשלב זה נתקבלה הפקודה לכבוש את טירה. כבר בתחילת ההתקפה נתקל הכוח בשטח פתוח באש מכל העברים, שנורתה על ידי ערבים מטייבה הסמוכה. רוב הלוחמים נהרגו תוך זמן קצר, רק בודדים הצליחו לסגת, וכך הניסיון לכבוש את טירה נכשל. בשטח נשארו 23 גופות חללים. . רק בהתערבות הצלב האדום הוחזרו הגופות לקבורה במצב קשה. ארבע גופות לא הוחזרו ויש עדויות שהן נגררו לטייבה, לטולכרם ולנור שאמס ושם כנראה נקברו. עד היום לא נמצאו גופות הנעדרים מקרב טירה.

למחרת היה כל השטח שממזרח לקלקיליה בידי כוחות ההגנה. לאחר הכיבוש הוחזק הכפר[דרושה הבהרה] על ידי כוחות החי"ם. כעבור יומיים פתח שוב האויב בהתקפה עזה על הכפר. לעזרת הלוחמים נשלח כח מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני, אך ההתקפה נהדפה על ידי אנשי החי"ם המגינים עוד בטרם הגיעה התגבורת לזירת הקרב.

באותו לילה, לאחר התקפת האויב, ערך גדוד 32 סדרת פשיטות כדי לרתק את האויב; במסגרת זו הוא פוצץ גשרים במבואות קלקיליה וטולכרם, מיקש דרכים והטריד באש בסיסי אויב. נעשה ניסיון לכבוש את קלקיליה אך ניסיון זה נכשל.

אוכלוסייה

במפקד הבריטי שנערך בשנת 1922 נמנו בכפר 1582 נפשות: 767 גברים ו-845 נשים, כולם מוסלמים.[5] במפקד שנערך ב-1931 גדלה האוכלוסייה ל-2192 נפשות: 1115 גברים ו-1077 נשים, כולם מוסלמים למעט שני נוצרים. הם התגוררו ב-380 בתים.[6]


לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים בטירה 28,317 תושבים (מקום 79 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 68.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,215 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

עסקים

בימי השבוע הרגילים הפעילות העסקית בעיר דלילה. מרבית התושבים עובדים כיום מחוץ לעיר, ובעיקר במגזר היהודי. לעומת זאת, בשבתות קיים בעיר שוק פופולרי (הממוקם באזור היציאה הדרומית לכיוון רמת הכובש והעיר כפר-סבא), כאשר רבים מתושבי השרון היהודים פוקדים את מסעדות העיר, בתי העסק שלה ושווקיה. תנועת הקונים ההמונית התקיימה במשך שנים ברציפות, פרט לתקופת האינתיפאדה[דרוש מקור].

תחבורה

במסגרת הקמת המסילה המזרחית מתוכננת בכניסה המזרחית לעיר תחנת הרכבת טירה – כוכב יאיר, בנוסף צפוי להיבנות לצד תחנת הרכבת מסוף תחבורה ציבורית[8].

ערים תאומות

תושבים ידועים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טירה (עיר) בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ Roy Marom, מרום, רועי, הפרכת השממה ההתיישבות הערבית המתרחבת בשרון ובמערב הר שכם, 1948 1700, חיפה, 2022 (עבודת דוקטורט) Dispelling Desolation: The Expansion of Arab Settlement in the Sharon Plain and the Western Part of Jabal Nablus, 1700-1948 (PhD dissertation), הפרכת השממה ההתיישבות הערבית המתרחבת בשרון ובמערב הר שכ, 2022-01-01, עמ' 134-127
  5. ^ Barron, J.B, . Palestine: Report and General Abstracts of the Census of 1922, Government of Palestine., 1923, עמ' table ix
  6. ^ Mills, E, Census of Palestine 1931. Population of Villages, Towns and Administrative Areas, Jerusalem: Government of Palestine, 1932, עמ' 56
  7. ^ פרופיל טירה באתר הלמ"ס
  8. ^ "אושרה תוכנית לבניית 9,000 יחידות דיור ותחנת רכבת בעיר טירה". TheMarker. נבדק ב-2021-12-08.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0