רבי אברהם ליסקר
| לידה | פוזנא |
|---|---|
| פטירה |
י"א באדר ה'תע"ו הנובר |
| מקום קבורה | הנובר |
| חיבוריו | באר אברהם ומי באר |
| עיסוק | רבה של ראסייניאי |
| רבותיו | רבי יעקב מלובלין; רבי השיל מקראקא |
| אב | רבי חיים |
| ילדים | רבי זאב וולף |
| חותנים | רבי פתחיה |
רבי אברהם ליסקר (נפטר י"א באדר ה'תע"ו) היה מגדולי רבני ליטא. מחבר הפירושים למשנה "באר אברהם" ו"מי באר".
אודותיו
נולד בפוזנא[1] לרבי חיים שכיהן כרבה של העיר קרומניא[2]. היה נכדו של רבי בנימין אהרן סלניק בעל ה"משאת בנימין"[3]. היה תלמידם של רבי יעקב מלובלין ובנו רבי השיל מקראקא[4]. נשא את בתו של רבי פתחיה אב"ד ביקל שפארג[2].
כיהן כרבה של ראסייניאי[5], מקורות נוספים מציינים את כהונתו כרבן של רוז'ינוי, קידאן[1] ובריסק דליטא[6]. נפטר י"א באדר ה'תע"ו[7] בהנובר ונטמן בעיר[1]. צאצאיו המשיכו אחריו שושלת כמה דורות לכהן על מקומו כרבני העיר ראסייניאי, בנו רבי זאב וולף, נכדו רבי משה מרדכי רבינוביץ ונינו רבי נח נתן נטע רבינוביץ[8]. רבי אברהם זבארזיר מחבר ספר "ברכת אברהם" היה מצאצאיו[9].
חיבורו
חיבר פירוש על ששה סדרי משנה, הכולל שני חלקים: "באר אברהם" שהוא ליקוט מדברי מפרשי המשניות אשר קדמוהו וגם מה שקבל מרבותיו. "מי באר" חידושים ופלפולים על המשנה. על חיבור הפירוש עמל כ-25 שנים[4].
מפירושו נדפס על הסדרים - זרעים, מועד ונשים, בפרנקפורט דאודר בשנת ה'תמ"ג ובשנית באמסטרדם בשנת ה'תפ"ו יחד עם הפירושים של רבינו עובדיה מברטנורא, פירוש התוספות יום טוב ופירוש לחם משנה לרבי משה בן רבי נח ליפשיץ. במהדורה זו השמיטו מפירשו "באר אברהם" את הליקוטים שהובאו בפירושים שנדפסו עמו[10].
קישורים חיצוניים
- פירושו למשנה - באר אברהם ומי באר, תמ"ג, על סדר זרעים, באתר אוצר החכמה
- פירושו למשנה - באר אברהם ומי באר, תמ"ג, על סדר מועד, באתר אוצר החכמה.
- פירושו למשנה - באר אברהם ומי באר, תפ"ו, על סדר זרעים ונשים, באתר אוצר החכמה..
- רבי משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי, תר"ע, עמ' 34, חלק א, אות א', ערך פ"ט, באתר אוצר החכמה.
- חיים יצחק גדליה אייזנשטאט, שם גדולי ישראל, תרצ"ו, עמ' ד, חלק א', אות א', ערך צ"ה, באתר אוצר החכמה.
- רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', תרצ"ח, עמ' ל"ב, י"א אדר, ערך קל"ד, באתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', תרצ"ח, עמ' ל"ב, י"א אדר, ערך קל"ד.
- ^ 2.0 2.1 על פי שער ספרו באר אברהם, תמ"ג, מועד.
- ↑ רבי משה מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה, תרע"ג, עמ' ו', מערכת ראסיין.
- ^ 4.0 4.1 באר אברהם, תפ"ו, בהקדמתו לפירושו.
- ↑ על פי שער ספרו באר אברהם, תמ"ג, מועד וכך הוא מוזכר ברוב המקומות.
- ↑ אליקים כרמולי, תולדות גדולי ישראל, תקפ"ח, עמ' צ"ד. גם ברבי חנוך העניך הערזון, חנוכת התורה, תר"ס, עמ' 114, קונטרס אחרון, תלמידיו אות י"ז מובא שהתגורר שם
- ↑ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - אדר א', אדר ב', תרצ"ח, עמ' ל"ב, י"א אדר, ערך קל"ד.; רבי משה מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה, תרע"ג, עמ' ו', מערכת ראסיין.ציינו את ה'תמ"ד כשנת פטירתו .
- ↑ רבי משה מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה, תרע"ג, עמ' ו', מערכת ראסיין; ראו גם: ברל כהן, יידישע שטעט, שטעטלעך און דארפישע ישובים אין ליטע ביז 1918, 1991, עמ' 532.
- ↑ רבי אברהם זבארזיר, ברכת אברהם, תקי"א, עמ' ט', פרשת וארא.
- ↑ החיד"א, שם הגדולים, תרל"ו, עמ' 10, מערכת ספרים, אות ב', ערך י"ד, "באר אברהם".