סדר זרעים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות. בסדר זה יש 628 משניות בסך הכל.

בתלמוד[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על ששת סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר זרעים היא "אֱמוּנַת" מפני שאדם הזורע הוא אדם מאמין, כי לעולם אין לדעת האם התבואה תצמח בשנה הבאה, עקב כל פגעי הטבע האפשריים[3].

המסכתות שבסדר

סדר זרעים כולל את אחת-עשרה המסכתות הבאות:

על הסיבה לסידור זה כותב הרמב"ם[4], שרבי יהודה הנשיא בחר להתחיל את חיבורו דווקא ממסכת ברכות, משום שהדבר המתיר לאדם לאכול את מזונו הוא הברכה. והיות שהתכוון לדבר על ברכות, התחיל את מסכת ברכות דווקא מהברכות והמצוות שכל אדם מחויב לקיים בכל יום (קריאת שמע ותפילה) ולאחר מכן המשיך בברכות הנהנין ושאר ברכות. ואחר שדיבר על תיקון האכילה, התחיל בדברים שחייבים בהם בעת עבודת האדמה. והתחיל דווקא מפאה, משום שכל המתנות חייבים בהם רק אחרי הקצירה, ואילו מצוות פאה חלה אפילו כשהתבואה עוד לא נקצרה. והואיל והתחיל לדבר על מתנות עניים, המשיך למסכת דמאי, כי לעניים מותר לאכול דמאי[5]. אחר כך עבר לדיני כלאיים, כי כך זה מופיע בתורה: "לא תכלה פאת שדך... שדך לא תזרע כלאיים"[6]- מצוות פאה ואחר כך מצוות כלאיים. אחר כך עבר לדיני שביעית, שאף על פי היה ראוי שדיני ערלה יופיעו קודם, משום שהם מופיעים בתורה אחרי כלאיים, ערלה אינה מצווה המוכרחת שאדם יעשה אותה, כי אם הוא לא יזרע , לא יתחייב בערלה, אך בשמיטה יש איסור נטיעה שכולם אסורים באיסור זה. לאחר מכן התחיל בדיני המתנות והמתנה הראשונה היא תרומה גדולה ולכן התחיל במסכת תרומות. אחר כך המשיך את סדר במתנות למסכת מעשרות, מסכת מעשר שני ומסכת חלה. וכשסיים לדבר על הזרעים דיבר על הפירות במסכת ערלה וסיים במסכת ביכורים, כי גם בתורה מופיעים דיני ביכורים רק בסוף התורה (בפרשת כי תבוא).

הסדר מחוץ למשנה

מיקום סדר זרעים

סדר זרעים הוא הסדר הראשון של ששה סדרי משנה. הרמב"ם[7] מסביר, שהסיבה שהוא הראשון היא משום שבשביל לעבוד את ה' צריך לחיות ואי אפשר לחיות בלא מזון. לכן, המשנה מתחילה קודם כל בדינים הקשורים לזרעים הנאכלים שמהם עושים לחם שהוא מזונו הבסיסי ביותר של האדם.

מקומו של סדר זרעים בעריכת המשנה

המשנה נסדרה ב-63 מסכתות, אשר ביחד מרכיבות את השישה-סדרי-משנה. לדעת רבי יצחק אייזיק הלוי וחוקרים נוספים - היו אלו אנשי כנסת הגדולה שייסדו את המסכתות ושמותיהם. והם אף סדרו חמשה מהם לסדרים: סדרי מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות. אולם סדר זרעים כמתכונתו הנוכחית לא נסדר עד ימי רבי[8]. משום שרוב הלכותיו נשנו בסדרים אחרים, דיני מתנות כהונה בסדר קדשים, ומתנות עניים בסדר נזיקין.

דבר זה מבסס הרי"א הלוי על המשנה הקדומה במסכת חגיגה (פרק א' משנה ה') "הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות. הדינין והעבודות, הטהרות והטומאות, ועריות, יש להן על מי שיסמכו, הן הן גופי תורה". לדבריו משנה זו מסכמת את המשנה הקדומה מזמן אנשי כנסת הגדולה, ובה מרומזים כל חמשת הסדרים: "הלכות שבת חגיגות והמעילות" = סדר מועד[9], "הדינין" = סדר נזיקין, "והעבודות" = סדר קדשים העוסק בעבודת בית המקדש, "הטהרות והטומאות" = סדר טהרות, "עריות" = סדר נשים. ומכיון שסדר זרעים נפקד ממשנה זו - מכאן שסדר זה לא נסדר על ידי מניחי יסוד המשנה.

דבר נוסף חריג מוצא הרב ראובן מרגליות[10] בסדר זרעים משאר סדרי המשנה, בסדר המסכתות. לדבריו, המסכתות סודרו בתוך סדרי המשנה לפי מספר פרקיהן בסדר יורד. הסדר הזה אכן מופיע כמעט בכל שאר הסדרים, מלבד בסדר זרעים, בו על אף שהמסכתות הראשונות מסודרות כך: ברכות (הכוללת 9 פרקים), פאה (8 פרקים) ודמאי (7 פרקים), נפסק הסידור הזה במסכתות: כלאים (9 פרקים), שביעית (10 פרקים) ותרומות (11 פרקים); אך המסכתות שלאחריהן נראות כאילו "שבות" לסידור הקודם: מעשרות (5 פרקים), מעשר שני (5 פרקים), חלה (4 פרקים), ערלה (3 פרקים) וביכורים (3 פרקים).

הרב מרגליות משער כי קודם זמנו של רבי יהודה הנשיא היו המסכתות שבסדר זרעים מפוזרות: מתנות כהונה בסדר קדשים, ומתנות עניים בסדר נזיקין[11], ורבי סדרם בסדר אחד, ללא הקפדה על סידורו לפי סדר הפרקים[12].

לגבי מסכת ברכות הוא מצא בדברי הגאונים שבזמן רבי היה היתה בסדר נפרד, שביעי, יחד עם המסכתות קטנות: הלכות תפילין, מזוזה, ספר תורה וציצית[13], ורק לאחר שלא עלו המסכתות הקטנות כחלק מהמשנה - נשארה מסכת ברכות לבדה בסדר, ולכן חיברו את שני הסדרים לסדר אחד[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף לא עמוד א
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ג, פסוק ו'
  3. ^ רש"י שבת שם, דיבור המתחיל "סדר זרעים"
  4. ^ בהקדמה לפירוש המשנה
  5. ^ משנה, מסכת דמאי, פרק ג', משנה א'
  6. ^ ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוקים ט'-י"ט
  7. ^ בהקדמה לפירוש המשנה
  8. ^ כך הסיק רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק א' כרך חמישי, פרק י' (עמוד רמג ואילך), וראו בהרחבה יסוד המשנה ועריכתה, פרק ג', עמוד כט.
  9. ^ וצירף "מעילות" משום שרוב המעילות היו בעולות ראייה וקרבנות חגיגה הנכללות בסדר מועד.
  10. ^ יסוד המשנה ועריכתה, עמוד כט.
  11. ^ רבי יצחק אייזיק הלוי (דורות הראשונים, חלק רביעי, הקבלה והדרשות פרק י', עמוד 486) שיער, שמסכתות: תרומות, מעשרות, מעשר שני, חלה וביכורים נכללו בסדר קדשים, שכן הן מתנות כהונה ולוייה; ואילו מסכתות פאה ודמאי נכללו בסדר נזיקין, משום שהם פירות של עניים הנמצאים ברשות אחרים, וכן שביעית נחשבת כאפקעתא דמלכא, ונספחו אליהם דיני כלאים וערלה.
  12. ^ 12.0 12.1 הרב ראובן מרגליות, יסוד המשנה ועריכתה, פרק ג', עמוד כט.
  13. ^ הד לדבריו הוא מוצא בדברי רבי בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קטז עמוד א שפרשת ויהי בנסוע נחשבת כספר בני עצמו, ונמצא ספר במדבר מחולק ל-3: עד "ויהי בנסוע", פרשת ויהי בנסוע, והמשך ספר במדבר. אם כן, אף סדר זרעים מורכב משני סדרים. כמו כן, בתלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף יד עמוד א מובא שהמשנה הקדומה כללה 600 סדרים או 700 סדרים, ומשמע שהייתה חלוקה מקבילה לשבע.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0