סדר נשים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול:דנה זדה

סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. הסדר עוסק בעיקר בדיני המשפחה והאישות. בין הנושאים בהם הוא עוסק: דיני הנישואין והגירושין, החובות שבין בני זוג האחד כלפי השני וכלפי ילדיהם. דיני ירושה וצוואות, זניית אשה תחת בעלה והתחייבויות בני זוג נשואים האחד כלפי השני.

בגמרא[1] נדרש הפסוק "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת..."[2] על ששה סדרי משנה. המילה הרומזת לסדר נשים היא "חֹסֶן", מפני שהשורש ח.ס.נ משמעותו גם ירושה[3] והאישה מולידה יורשים[4].

המסכתות שבסדר

הסדר כולל שבע מסכתות:

על הטעם לסידור זה כותב הרמב"ם[5], שהסדר מתחיל דווקא במסכת יבמות, משום שהיא עוסקת בדבר שחובה על כל אחד לקיים (אם הוא ייקלע למצב שבו אחיו מת ללא ילדים), אך בית דין אינו יכול לכוף סתם אדם לישא אישה, לכן התחיל רבי יהודה הנשיא דווקא מהדינים המחויבים[6]. אחר כך, המשיך את דיני נשיאת אישה והתחיל ממסכת כתובות. אחרי מסכת כתובות באה מסכת נדרים, משום שכאשר אדם נושא אישה, הוא יכול להפר את נדריה. מסכת נזיר באה אחרי מסכת נדרים, בגלל שנזירות היא גם סוג של נדר. אחר כך עבר למסכת גיטין[7], כי אחרי הנישואים מגיעים הגירושים ולאחר מכן מסכת סוטה שגם היא סוג של גירושים. ומסכת קידושין סודרה אחרונה, למרות שהיה ראוי שתהיה לפני מסכת גיטין, משום שבתורה מופיעים דיני גירושין לפני דיני קידושין כי כתוב: "ויצאה מביתו והלכה והייתה לאיש אחר"[8]- ולמדה מכאן הגמרא[9]- "מקיש יציאה להוייה..."- רואים שבפסוק, הגירושין ("יציאה") קודמים לנישואין ("הוייה"), לכן מסכת גיטין קודמת למסכת קידושין.

הרב ראובן מרגליות[10] הציע טעם אחר לסדר המסכתות בסדרי המשנה; לדבריו, המסכתות בסדר נשים, כמו גם בשאר הסדרים, סודרו לפי כמות הפרקים שבהן, בסדר יורד: יבמות (הכוללת 15 פרקים), כתובות (13 פרקים), נדרים, (11פרקים) נזיר (9 פרקים), סוטה (9 פרקים), גיטין (9 פרקים), קידושין (4 פרקים).

סדר המסכתות סוטה וגיטין

כאמור, בספרים המצויים אצלינו מופיעה מסכת סוטה לפני מסכת גיטין. אולם, הרמב"ם כתב שמסכת גיטין מופיעה לפני מסכת סוטה. ובפתיחת התוספות יום טוב למסכת סוטה, הקשה על הרמב"ם מהגמרא במסכת סוטה דף ב' עמוד א'- שנאמר שם: "מכדי תנא מנזיר סליק, מאי תנא דקא תנא סוטה?"- כלומר, מה הקשר בין מסכת נזיר לבין מסכת סוטה? מדוע מסכת סוטה נשנית כאן, אחרי מסכת נזיר? ועונה הגמרא: "כדרבי...שכל הרואה סוטה בקילקולה, יזיר עצמו מן היין"- וזו הסיבה שסודרה מסכת סוטה אחרי מסכת נזיר. אם כן, רואים מהגמרא, שאחרי מסכת נזיר באה מסכת סוטה ולא מסכת גיטין? לכן התוספות יום טוב כותב שכך צריך לסדר את המסכתות- ולא כמו שסידר הרמב"ם. אך בספר "הקדמות הרמב"ם למשנה" בהוצאת מוסד הרב קוק כתוב, שייתכן והייתה לרמב"ם גרסה אחרת בגמרא.

הסדר מחוץ למשנה

בתלמוד בבלי יש סך הכל 605 דפים גמרא בסדר נשים: יבמות (121) | כתובות (111) | נדרים (90) | נזיר (65) | סוטה (48) | גיטין (89) | קידושין (81).

מיקום סדר נשים

סדר נשים ממוקם אחרי סדר מועד ולפני סדר נזיקין. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה מסביר, שלאחר שהביא רבי יהודה הנשיא את דיני היום-יום, הוא היה צריך להביא את הדינים המשפטיים. ומכיוון שבתורה, דיני הנשים קודמים לדיני הנזיקין- "וכי ימכור איש את ביתו לאמה... וכי ינצו אנשים ונגפו אישה... כי יגח שור את איש"[11]- לכן קדמו דיני הנשים לנזיקין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת שבת דף לא' עמוד א'
  2. ^ ספר ישעיהו פרק לג' פסוק ו'
  3. ^ המילה "יְיָרֵש" מתורגמת "יַחְסְנִנֵהּ". ספר דברים פרק כח' פסוק מב'
  4. ^ רש"י שבת שם, דיבור המתחיל "חוסן"
  5. ^ בהקדמה לפירוש המשנה
  6. ^ הסבר דומה כתב הרמב"ם בהסבר למה מסכת שביעית קודמת למסכת ערלה. ראו סדר זרעים
  7. ^ ראו להלן
  8. ^ ספר דברים פרק כד' פסוק ב'
  9. ^ מסכת קידושין דף ה' עמוד א'
  10. ^ יסוד המשנה ועריכתה, עמוד כז.
  11. ^ ספר שמות פרק כא' פסוקים ז', כב' וכח'
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0