רבי אליהו לרמן
| מקום קבורה | ויסקיט פולין |
|---|---|
| פטירה |
כ"ח בסיון ה'תרמ"ז ויסקיט פולין |
| מקום פעילות | וואנוואליץ, פילוב, ויסקוט |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר ורב |
| רבותיו | רבי יצחק מנשכיז, רבי נח מקארוב, רבי מנחם מנדל מקוצק |
| חיבוריו | שו"ת "דבר אליהו" ו"אזור אליהו" על התורה |
| שם השושלת | חסידות ויסקוט-קרושנוביץ |
| אב | רבי אברהם יוזפא |
רבי אליהו לרמן (? - כ"ח בסיון ה'תרמ"ז) היה רב ואדמו"ר חסידי בדור השישי לחסידות, ומחבר פורה. בין השאר היה תלמידם של רבי יצחק מנשכיז, רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי נח מקארוב.
קורות חייו
נולד לרבי אברהם יוסף יוזפא בעיירה קונסקובולה שבפולין, אביו היה תלמידו של החוזה מלובלין וכונה "השרף מקונסקובולה"[1]. היה מצאצאי הב"ח, הט"ז, השל"ה והגר"א[2].
בצעירותו שהה אצל רבי יצחק מוורקא שקירבו מאוד[2]. כן היה תלמידו של רבי נח מקארוב, ויחד עמו נסע לרבי מנחם מנדל מקוצק. במקביל, כשרבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה החל להנהיג בטומשוב, נסע אף אליו, על אף המתח עם רבו[3]. כן נסע לרבי יצחק מנשכיז.
רבי אליהו שימש כרב בוואנוואליץ. בשנת תר"י התמנה לרב בפילוב. בשנת תרט"ו (1855) נפטרו גם אביו וגם רבו רבי נח מקארוב ואז קיבל עליו את עול הנהגת חסידיהם בעירו פילוב. מאוחר יותר, בשנת תרמ"ה מונה לרבה של ויסקוט[4], לשם העביר את חצרו. בזקנותו היו באים אליו אדמו"רים רבים בפולין, לשמוע דברי תורה ממה ששמע בקוצק[2]. עמד בקשרים עם אדמו"רי דורו, ביניהם רבי פנחס מקינצק, רבי יחיאל מאיר מגוסטינין ורבי שרגא יאיר רבינוביץ מביאלברזיג[3].
חיבר את ספרי השו"ת "דבר אליהו" ו"אזור אליהו" על התורה. פסקיו מצוטטים רבות בספרי ההלכה. ביניהם מפורסם פסקו המיקל לשוחט לשחוט אף כשידיו רועדות לפעמים, זאת כשגדול עומד על גביו[5].
נפטר בכ"ח בסיון ה'תרמ"ז ונטמן בבויסקוט שבפולין.
משפחתו
- בנו, רבי חיים לרמן, רב בעיירות דוברין, פלוצק וקרשנוביץ, מחבר הספרים: "תהלות חיים" על תהלים, "נתיבות חיים", ועוד.
- בנו, רבי אברהם יוזפא מויסקוט אשר נולד בשנת תרט"ז (1857). היה רב ביאניבצה. אחרי פטירת אביו כיהן כאדמו"ר בפילוב ובויסקוט. חיבר את הספר חידושי איבר"א. נפטר בכ"ז בחשוון תרנ"א (1890).
- בנו, רבי ישראל רב בעיר קוסוב.
- חתנו, רבי יעקב רב בעיר וואנוואליץ שליד לובלין, מחבר הספר זכרון יעקב.
כתביו
- שו"ת דבר אליהו, ורשה תרמד, באתר היברובוקס
- אזור אליהו, על התורה, ווארשא תרמה, באתר היברובוקס
- יתר ספריו: "משנת אליהו" על הרמב"ם, "מנחת אליהו" על הש"ס, "זכרון אליהו", "מערות אליהו", "תורת אליהו", "נפש אליהו", "נפשות הצדיקים", נשארו בכתב יד ולא נדפסו[3].
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי אליהו לרמן מפולב, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, עמ' שלח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרה"ק רבי אליהו לערמאן מוויסקיט זצ"ל בעל אזור אליהו, וצאצאיו אדמור"י וויסקיט-קראשניעוויץ-קאסוב באידיש באתר IVELT
- יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, הרבי מקוצק, חלק א', תל אביב תשי"ט, עמ' רעג-רעד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ אדמו"ר רבי אליהו לרמן מוויסקוט-קרושנוביץ באתר my tzadik
- ^ 2.0 2.1 2.2 דוד הלחמי, רבי אליהו לרמן מפולב, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, עמ' שלח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ 3.0 3.1 3.2 יחזקאל רוטנברג ומשה שנפלד, הרבי מקוצק, חלק א', תל אביב תשי"ט, עמ' רעג-רעד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראה אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' רס"ז.
- ^ שו"ת דבר אליהו, יורה דעה, סימן כ'.