ויסקיטקי
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה |
| מחוז | ז'יררדוב |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,404 (2010) |
| קואורדינטות | 52°5′N 20°24′E / 52.083°N 20.400°E |
| http://www.wiskitki.pl/ | |
ויסקיטקי (בפולנית: Wiskitki; ביידיש: וויסקיט) הוא כפר במחוז ז'יררדוב שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
תולדות היישוב
האזכור הראשון של הכפר הוא משנת 1221, ובשנת 1595 העניק לו המלך זיגמונט השלישי ואזה זכויות עיר, אשר ניטלו ממנו בשנת 1870.
יהודי ויסקיטקי
מהמאה ה-18 התקיימה בוויסקיטקי קהילה יהודית מאורגנת. בין השנים 1826 ו-1862 הוטלו מגבלות על אזורי המגורים של היהודים ביישוב. לאחר מלחמת העולם הראשונה פרעו ביהודי היישוב חיילי הצבא הכחול.
בין מלחמות העולם הועסקו רבים מיהודי הכפר בתעשיית הטקסטיל המקומית, ופעלו במקום חוגים ציוניים, אגודת ישראל והבונד. כמו כן, פעלו ביישוב בתי ספר מרשת רשת יבנה ומרשת בית יעקב. בשנים אלה נמנו ביישוב 951 יהודים, למעלה משליש מתושביו.
מרבני העיר
מרבני העיר:
- רבי יום טוב ליפא[1].
- רבי אליהו לרמן. כיהן ברבנות העיר משנת ה'תרמ"ה עד לפטירתו בכ"ה בסיוון ה'תרמ"ז[2].
- בנו, רבי אברהם יוזפא לרמן, שימש ברבנות במשך כשנתיים[3].
- רבי משה פינחס טרונק. שימש גם הוא ברבנות במשך כשנתיים[4].
- רבי יוסף מנחם מנדל הרמן. שימש כרב העיר משנת ה'תרנ"ג עד לפטירתו בט' באב ה'תרע"א[5].
- רבי יחזקאל דובריש טננבוים. שימש ברבנות העיר עד להריגתו בשואה[6].
בשואה
ב-8 בספטמבר 1939 נכבש הכפר בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד להתעלל ביהודיו, תוך החזקתם יום שלם ללא מזון ושתייה, ועריכת שוד בבתיהם ובחנויותיהם. בהמשך, מונה בכפר יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדים יהודים לעבודות כפייה, ולהעביר לידיהם סחורות. כמו כן, נצטוו יהודי היישוב לענוד טלאי צהוב.
עד ינואר 1941 הגיעו לכפר פליטים יהודים רבים מיישובי הסביבה. ב-2 בפברואר 1941 גורשו כ-2,000 היהודים שהתגוררו בכפר לגטו ורשה, וגורלם היה כגורל יתר יהודי המקום. מיהודי היישוב שרדו את השואה בודדים.
קישורים חיצוניים
- ויסקיטקי באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ויסקיטקי באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
- ^ בספר שו"ת נפש חיה, אבן העזר, סי' י"ט, מופנית אליו תשובת המחבר רבי חיים אלעזר וקס משנת ה'תרכ"ח.
- ^ ראה עליו אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' רס"ז.
- ^ ראה עליו אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' רצ"ב.
- ^ ראה עליו אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' תכ"ז.
- ^ היה נכד בעל הספר "חמדת שלמה". דבר תורה ממנו הובא אצל רבי אברהם ילין, ארך אפים, פיוטרקוב תרס"ח, "ויוסף אברהם" אות ב'. תמונת מצבתו ראה כאן.
- ^ ראה עליו אצל ישראל אברהם גרינבוים, חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' תמ"ד, הערה ת"ו.