רבי אליעזר חזן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליעזר חזן
לידה איזמיר
פטירה ח' באב ה'תקפ"ג
ירושלים
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאניתאזמיר

האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאניתירושלים
תלמידיו הרב יוסף הכהן
חיבוריו עמודי הארזים על ספר יראים
אב הרב יוסף רפאל חזן
אם ריינא
צאצאים הרב ישראל משה, הרב יצחק

הרב אליעזר חזן היה רב, פרשן ודיין באזמיר ובירושלים, ממקובלי ישיבת בית אל.

נולד לריינה (רושא חווה) ולרב יוסף רפאל חזן (מחבר שו"ת חקרי לב) בסביבות שנת 1786 באזמיר. את תורתו למד בעיקר אצל אביו, שראה בו "רב ועצום"[1], וכן כינהו "החכם המרומם"[2].

באמצע שנות השלושים לחייו, בשנת ה'תקע"ה, עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו והוריו והתיישב בירושלים. לאחר פטירת אביו, התגורר בביתו אשר בחצר שבשוק מיידאן שמאחורי גינת הר הבית[3]. שיבח מאד את הישיבה בארץ ישראל, עד שכתב: "צדיק אחד יושב ועוסק בתורה, הוא משרה שכינתו, וגורם יחוד אף על פי שאין ישראל עושים רצונו של מקום. ... ואולם נראה לי שכל בחינה זו, היינו דווקא בתלמיד חכם, צדיק, ועוסק בתורה בארץ ישראל. וזה נראה לי להמתיק סוד מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: "טוב לי יום שאתה עוסק בתורה לפני" - שידוע שבירושלים נקרא לפני ה', ששם כתוב בקדשים קלים: "ואכלת לפני ה, וזהו שאמר: "ועוסק בתורה לפני"." (חידושי מהרש"א חזן על הש"ס, עמ' ע"א.)

לרב אליעזר היו שני בנים הידועים לנו - הרב ישראל משה חזן, שכיהן כדיין בבית הדין בירושלים, ולימים כרב בקורפו ובאלכסנדריה. ורבי יצחק חזן שנישא לרבקה.

כשנתיים אחרי פטירת אביו, נפטר הרב אליעזר בח' באב התקפ"ג, בטרם מלאו לו 40. על יום פטירתו מסופר כי נפטר באותו היום כמו הרב יום טוב דאנון:

שעברו דברי ריבות ביניהם והם אמרו בי אחרי שאין מי שיכול לדונם למטה מסרו דינם לשמים ומתו שניהם ביום אחד ומגידי צדק שהיו שם באשכבתיה דרב החסיד ר' אליעזר הגדול הנזכר סיפרו שבהיותו כמעט גוסס היה שואל אם כבר נלב"ע הרב יו"ט ז"ל וכשהגידו לו שכבר נח נפשיה קרא ק"ש ושכיב על ומיניה ונח נפשיה

המעלות לשלמה, דף מו עמוד א

הספידו אחיינו, הרב חיים פאלאג'י שהעיד עליו כי סבל מחולי רוב ימיו, ועדיין כל ימיו היה שוקד על לימודו[4]. עוד הספידוהו רבי רפאל אשכנזי[5], הרב שלמה חכים[6] ורבי אברהם יצחק פארדו[7].

תקופת חייו של הרב אליעזר חזן על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

חיבוריו

כתב חיבורים רבים, שלא הודפסו בחייו. חלק מחידושיו, נותרו בכתב יד, והשאר הודפסו על ידי חברת אהבת שלום.

  • עמודי הארזים[8] (4 כרכים, ירושלים תשמ"ג) - ביאור רחב על ספר היראים לרבי אליעזר ממיץ.
  • דרושים להספד, נדר ושבועה ותשובה (נדפס בסוף ספר עמודי הארזים חלק ד', ובתחילת חלק א').
  • עמודי הר"זים - חידושים על דברי האר"י מאת אביו, עם הערות של הרב אליעזר. (נדפס בסוף ספר עמודי הארזים כרך ד').
  • חידושי ש"ס (נדפס בסוף ספר עמודי הארזים).
  • שו"ת משפטי השם[9] (ירושלים תשנ"ה) ובו תשובות בחלק יורה דעה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ חקרי לב, מהדורא בתרא או"ח א'
  2. ^ חקרי לב, יו"ד חלק ב' סימן ה'
  3. ^ מזרח ומערב כרך שני (א - ו) עמוד 396
  4. ^ ראה חיים חלק ב' דף פ'
  5. ^ הספד משותף עליו ועל הרב יו"ט דאנון (מראה הגדול דרוש כד להספד)
  6. ^ כסא שלמה, דרוש ה' להספד
  7. ^ חבת אברהם, עמוד 161
  8. ^ עמודי הארזים, באתר אוצר החכמה
  9. ^ משפטי השם, באתר אוצר החכמה
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0