רבי אלעזר לנדא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי אלעזר לנדא (ה'תקל"ח 1778 - י"א בתמוז ה'תקצ"א 1831) רבה של ברודי, פרשן תלמודי, ופוסק הלכה בגליציה. ספרו "יד המלך" על משנה תורה להרמב"ם התפרסם מאוד.

ביוגרפיה

נולד בפראג לאביו רבי ישראל לנדא, צעיר בניו של רבי יחזקאל לנדא, ולאמו שפרינצא טובה בת הרב מסטאשוב בנו של רבי זכריה מנדל פרנקל[1].

עקב דאגתה של אמו לחינוך ילדיה בפראג, בה החלה תנועת ההשכלה לתת אותותיה, ואי הסכמתו של בעלה רבי ישראל לעזוב את עיר מולדתו, התגרשו הוריו כאשר היה רבי אלעזר ילד קטן. הוא ואחיו יהושע נסעו עם אמם לפולין[2].

כשהגיע למצוות נסע עם אחיו על פי בקשת סבו לפראג בה ערכו לו את חגיגת בר המצוה, סבו התרשם מאד מהפלפול שנשא במהלכה כנהוג. על פי המסופר, התבטא סבו בהערכה על למדנותם של האחים אותה רכשו כשגדלו אצל אביהם החורג רבי משה חסיד, במילים: "וזאת התורה אשר שקם משה לפני בני ישראל".

נשא את חיה הינדא בת ר' מנחם מנדל יאריש-רפפורט מלבוב (חתן רבי נחמן בן בצלאל הכהן מאוסטרהא וחתנו של רבי חיים הכהן רפפורט).

בלבוב

בשבתו בלבוב התפרסם כתלמיד חכם מופלג, ולצד עיסוקו במסחר החזיק בית מדרש פרטי בראשו עמד.

בשנת ה'תקנ"ט כאשר הגיע ללבוב רבי משה מפינסק חתנו של הגר"א, להדפיס את ספרו "שנות אליהו", סייע בידו רבי אלעזר שהיה כבר מוכר כאחד הגאונים בעיר בהגהת הספר.

בשנת תקס"ה נפטר רבי צבי הירש רוזאניש רבה של לבוב. אחד המועמדים הבולטים למלא את מקומו היה רבי אלעזר, אולם לבסוף נבחר רבי יעקב משולם אורנשטיין לאחר התערבות השלטונות, עקב כך שרר משך תקופה מתח בינו לבין רבי אלעזר.

בשנת תק"ע החל להדפיס חלק קטן מספרו הלמדני המפורסם על משנה תורה להרמב"ם "יד המלך".

בשנים תקע"ה-תקע"ו, התגורר בוינה, שם עמד בראש בית דין להיתר עגונה בשנת תקע"ה. תקופה מסוימת מחייו גם כיהן כרב העיר שטרנברג באוסטריה.

רבנות ברודי

בתמוז תקע"ט נפטרה עליו אשתו. הוא נשא בזיווג שני את הגבירה ריבהלי מברודי בתו או נכדתו של רבי אריה לייב ברנשטיין, שהתאלמנה מבעלה שמואל נירנשטיין, ועבר להתגורר בעיר.

עקב מחלתו של רבה הישיש של העיר רבי אריה יהודה לייב תאומים שהיה מרותק למיטתו, מונה רבי אלעזר עוד בחייו בערך בשנת תקפ"ז כרבה של העיר, ללא ידיעתו של הרב בכדי שימלא מקומו לאחר פטירתו[3].

בעת שבתו של רבי אלעזר בברודי התעוררה מחלוקת בנו ובין רבי אפרים זלמן מרגליות אודות הכשר מקוה שגרמה למתיחות בין שני הרבנים.

בזמנן כהונתו כרב העיר כיהן רבי שלמה קלוגר כמגיד מישרים בברודי, בשנת תקפ"ט התיר רבי שלמה קלוגר ובית דינו לאלמנה שבעלה נפטר ללא בנים, להינשא ללא חליצה, למרות שהיו שהעידו שהיה לנפטר אח שעזב את העיר כילד, רבי אלעזר יצא נגד פסיקה זו ופרסם בדפוס פסק דין ארוך לאיסור, בין השנים התפתח פולמוס, ובו פורסמו מספר מכתבי תגובה פומביים האחד על פסק דינו של רעהו, נושא נוסף שבו חלקו היה בעניין אדם שנטה למות וחשש שאשתו תזדקק ליבום, שהתיר רבי אליעזר לכתוב לו גט ביום טוב שני, והגר"ש חלק עליו בתוקף.

פטירתו

נפטר ממגפת הכולרה ביום י"א בתמוז תקצ"א ונקבר בברודי.

ספריו

משפחתו

תלמידיו

הערות שוליים

  1. ^ בצעירותו כינה רבי אלעזר את עצמו בשל כך פרנקל-לנדא.
  2. ^ היא התחתנה בשנית עם רבי משה מפרשיסחא או מרופשיץ שכונה "משה חסיד" שגידל את שני בניה, אביו רבי ישראל נשא בשנית את סעריל בתו של ברוך בנדט דושנית מניימגן שבהולנד, ממנה נולד לו בנו ר' משה לנדא, בעל בית דפוס מפורסם בפראג וראש הקהל בעיר.
  3. ^ בסופו של דבר נפטר הרב תאומים זמן קצר לאחר רבי אלעזר.
  4. ^ בשנת תרכ"ג הוצעה לו רבנות ברודי אולם הוא סירב.
  5. ^ בנו רבי אלעזר כתב: "כאשר הרבי מקוצק היה בווארשא בשנת תקצ"ג פר' אמור היה אביו יוצא ונכנס". (אלעזר בן יהודה הלוי לאנדא, ‏זכרון אלעזר, ברודי תרס"ו, באתר אוצר החכמה)

מניח תבנית זו מצהיר על היותו בעל הזכויות
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה
ולמרות שקיים טקסט זהה או דומה בוויקיפדיה.