רבי אריה לייבוש הורוביץ (הראשון)
 | |
| לידה |
1760 תק"כ |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1843 (בגיל 83 בערך) כ"ט בכסלו תר"ד טיסמניץ |
| מקום קבורה | טיסמניץ |
| מקום פעילות | סטניסלב |
| תקופת הפעילות | א' בשבט תקמ"ד – כ"ט בכסלו תר"ד |
| רבותיו | רבי אלעזר הלוי הורוביץ, רבי יצחק חריף, רבי משולם איגרא |
| בני דורו | רבי יעקב משולם אורנשטיין, רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי שלמה קלוגר, החוזה מלובלין ורבי מאיר מפרמישלאן |
| בת זוג | מרים, גיטל |
| אב | רבי אלעזר הלוי הורוביץ |
| אם | רוזה |
| חותנים | רבי ישכר שטרן חתן רבי שאול מאמסטרדם |
רבי אריה לייבוש הורוביץ (תק"כ, 1760 – כ"ט בכסלו תר"ד, 22 בדצמבר 1843) היה מגדולי דורו, רבה של סטניסלב כשישים שנה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תק"כ לרוזה ורבי אלעזר הלוי הורוביץ, רבה של טשרזיץ וזלזיץ, בנו של רבי יצחק מהמבורג, וחתן רבי שאול מאמסטרדם. סבו רבי יצחק בחנו בילדותו, בגיל 5, והעיד עליו שמובטח הוא שיהיה מורה הוראה בישראל[1].
למד בתחילה אצל אביו רבי אלעזר, ומאוחר יותר בסמבור, בישיבתו של רבי יצחק חריף והיה מגדולי תלמידיו. כן למד אצל דודו רבי משולם איגרא בטיסמניץ, ואף הסמיכו להוראה בגיל 20[2].
בגיל 17 נישא למרים בת דודו רבי ישכר שטרן, פרנס העיר ירטשוב, חתן רבי שאול מאמסטרדם. לאחר פטירתה בשנת תקע"ה, נישא בשנית לגיטל בת רבי צבי הירש מזמושץ'[3].
בשנת תקמ"ג[4] לאחר שרבי יהודה זלקי[5] עזב את הרבנות בסטניסלב לטובת עיר אחרת, החליטו בני העיר למנות את רבי אלעזר הורוביץ, אבי רבי אריה לייבוש, רבה של זלזיץ. כאשר באה המשלחת לזלזיץ, לא מצאו את רבי אלעזר בביתו, כי אם את רבי אריה לייבוש והללו שוחחו בתורה. לאחר מכן שב רבי אלעזר לביתו ושוחח עמם. בחזרתם אמר רבי יעקב מליסא, שעמד בראש המשלחת, כי הבן מוצא חן בעיניו יותר מהאב, והחליטו על מינויו של רבי אריה לייבוש בראש חודש שבט תקמ"ד[6].
נוסח המצבה
|
|---|
|
אם לא ראיתם אריה בנוהו, |
במשך תקופת רבנותו התפתחה הקהילה והתרחבה, בין בתורתה ובין בעסקיה, עד שהיתה לקהילה הראשית בכל הגליל, ואף קהילת טיסמניץ היתה כפופה אליה[7].
היה מפורסם בתורתו והתפרסם כבעל מופת. גדולי דורו, ביניהם רבי אליהו מווילנא, כבדוהו מאוד. התכתב בין השאר עם רבי יעקב משולם אורנשטיין, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, רבי שלמה קלוגר ורבי צבי הירש קרא מבוטשאטש. כן היה בקשר עם גדולי תנועת החסידות שכבדוהו ביותר, ביניהם: רבי ברוך ממז'יבוז', החוזה מלובלין ורבי מאיר מפרמישלאן[8].
בסוף ימיו, בקיץ תר"ג, עבר לגור בטיסמניץ הסמוכה, ונפטר שם בכ"ט כסלו תר"ד. מסורת משפחתית אומרת כי בעת פטירתו נראה "עמודא דנורא", שזוכים לו יחידים בכל דור[9]. נקבר בטיסמניץ. בצוואתו ציווה כי "על כסאו לא ישב זר" מלבד צאצאיו, ואכן משנת תר"ז, מילא בנו רבי משולם יששכר הורוביץ את מקומו כרבה של סטניסלב.
ספרו על התורה "פני אריה" נדפס בפשמישל תרל"ד, עם הגהות "עטרת זקנים" מנכדו רבי אלעזר הלוי איש הורוביץ אב"ד ראהטין. ואחדים מתשובותיו נדפסו בשם שו"ת פני אריה בראש שו"ת 'בר ליואי' של בנו רבי משולם ישכר.
צאצאיו
- רבי משולם יששכר הורוביץ, מחבר השו"ת "בר ליואי", רבה של סטניסלב
- רבי צבי הירש הורוביץ.
- רבי אלעזר משה הורוויץ, רבה של פינסק
לקריאה נוספת
- חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 54-64
- ישעיה הלוי איש הורוויץ, "לתולדות הרבנות בסטניסלאב", בתוך: ערים ואמהות בישראל - חלק ה', ירושלים תשל"ב, עמ' 68–72
הערות שוליים
- ^ חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 54
- ^ היה מהשלשה היחידים שרבי משולם הסמיכם: רבי יעקב מליסא, רבי נתן נטע קוליצר אב"ד פדהייץ, ורבי אריה לייבוש הורוביץ.
- ^ מחבר הספר תפארת צבי.
- ^ ולגירסה אחרת בשנת תקמ"א.
- ^ מחבר הספר רביד הזהב
- ^ חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 57-58
- ^ חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 59
- ^ חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 59-61
- ^ חיים יונתן טעפפער, למשפחותם לבית אבותם, בית שמש תשע"ו, עמ' 62