רבי מאיר מפרמישלאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מאיר מפרמישלאן
האדמו"ר מפרמישלאן
לידה ה'תק"ם או ה'תקמ"ג
פרמישלן
פטירה כ"ט באייר ה'תר"י
פרמישלן
חסידות חסידות פרמישלאן
מקום קבורה פרמישלן
מקום מגורים פרמישלאן
מקום פעילות פרמישלאן
הקודם אביו ר' רבי ארון לייב מפרמישלאן .
הבא בנו רבי צבי
חיבוריו "אור המאיר" ו"מרגניתא דרבי מאיר"
מספר בשושלת 3
בת זוג שלומצה מייזלס
אב רבי ארון לייב מפרמישלאן
ילדים שישה (בן ו-5 בנות)

רבי מאיר מפרמישלאן (תק"ם (יש האומרים תקמ"ג) - כ"ט באייר תר"י) היה מגדולי ממנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בחסידות, ונכד של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמיד הבעש"ט.

ביוגרפיה

נולד לרבי אהרן לייב מפרמישלאן, מבניו של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן, ולינטה. כבר מצעירותו התעסק רבות במצוות הצדקה ובדאגה לעניים. כונה בשם החיבה "ר' מאיר'ל" עד סוף ימיו.

לאחר פטירת אביו בתקע"ג, מילא את מקומו בהנהגה החסידית. היה תלמיד מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, מגדולי תלמידי הבעש"ט מייסד החסידות.

נודע כפשטן ועניו, ובעל צדקה ותמיכה בנזקקים. נודע גם כן באהבת ישראל מיוחדת ולימוד סנגוריה אף על פושעי ישראל.

התפרסם כבעל רוח הקודש שנהג לגלות את מה שראה. היו צדיקים, בהם רבי אורי מסטרליסק, שהתנגדו לכך, אך רבים העריצוהו כמו רבי יוסף שאול נתנזון ורבי חיים הלברשטאם מצאנז שהיה מהבאים להסתופף בצלו בפרמישלאן.

כן נודע כבעל מופת ופועל ישועות ואלפי אנשים באו אליו כדי להתברך מפיו. אמר את שיחותיו ודברי תורתו ברמה המתאימה גם לפשוטי העם ואף התהלך ביניהם. פירש פסוקים ומדרשי חז"ל בדרך עממית ואף בלשונות הגויים.

התפרסמו עליו מאות רבות של סיפורי מופתים, רוח הקודש ואהבת ישראל.

דברי תורתו וסיפורים עליו נכתבו "אור המאיר", "דברי מאיר" ו"מרגניתא דרבי מאיר".

משפחתו

נשא לאישה את שלומצה בת ר' צבי מייזלס מפודהייץ[1] שילדה לו בן ו-5 בנות:

  • רבי צבי.
  • רוחמה-רחל - אשת ר' יוסף מלושקוביץ נכד היושר דברי אמת. (נפטר בח' בטבת תרי"ח).
  • פרימט רכיל - אשת ר' יחיאל מיכל מוסקוביץ' מגלינה (נפטר בכ"ו בכסלו תרכ"ז).
  • אסתר צינה - אשת ר' צבי פרנקל מסדילקוב (נפטר בב' בטבת תרט"ז)[2].
  • חנה - אשת ר' חיים אברהם רדליך ממיקוליוב (נפטר בי"ח בניסן תרל"א).
  • מרים-חיה - אשת ר' יואל מוסקוביץ' משוץ (נפטר בי"ג בניסן תרמ"ו). בעצמה ידועה כצדקת מופלגת וכבעלת מופת. היא קיבלה בירושה מאביה את מקלו, וביקשה שלאחר מותה יניחו את המקל של אביה בקברה להגנה על שוץ (שמה ביידיש של סוצ'אבה), ובמלחמת העולם הראשונה כל העיירות בסביבה נשרפו למעט סוצ'אבה שנותרה שלמה. היא נפטרה בכ"ה באדר תרס"ג ומעל קברה הוקם אוהל מפואר בבית העלמין הישן של סוצ'אבה שהיה עוד פעיל אז. נכדה ר' יעקב מוסקוביץ' הקים חצר חשובה בסוצ'אבה עם בית מדרש גדול במרכזו שלמדו בו תלמידי חכמים רבים והיה מלא בתפילות.

אחיו:

לקריאה נוספת

  • חיים שמואל סרנה (עורך), פנים מאירים - ליקוט מתורת ר' מאיר מפרמישלאן, בני ברק תשנ"ח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בת דודה של רבי חיים מצ'רנוביץ.
  2. רבי צבי היה צאצא של הבעל שם טוב. לפי ספר קנת ספרים אשתו נישאה בשנית לרבי נפתלי צבי מטיטוב נכדו של רבי צבי בן הבעל שם טוב.