רבי בן ציון פלמן (ליטא)

שלום בן־ציון פלמן

אין תמונה חופשית
לידה	1870 ה'תר"ל בקירוב טלז, ליטא
פטירה	1930 (בגיל 60 בערך) ה'תר"ץ בקירוב וילנה
מקום פעילות	ליטא
השתייכות	ליטאי
רבותיו	הרב חיים סולובייצ'יק; הרב אליעזר גורדון
תפקידים נוספים
רבה של וישטינעץ; רב ואב"ד זאגר־ישן

הרב שלום בן־ציון פלמן (ה'תר"ל בקירוב, 1870 – ה'תר"ץ בקירוב, 1930) היה מתלמידי החכמים הבולטים בליטא בראשית המאה ה-20, שכיהן כרבן של קהילות וישטינעץ וזאגר־ישן.

ביוגרפיה

ילדות ולימודים

נולד בטלז סביב שנת תר"ל, לרב משה פלמן בן למשפחה תורנית מיוחסת. כבר בילדותו ניכרו בו כישרונות עיוניים ונטייה ללימוד מעמיק. בצעירותו נשלח לישיבת טלז, ממרכזי התורה החשובים בליטא, שם התבלט בחריפותו ובעמקותו, וזכה לתואר "אחד מאריות טלז" מפיהם של בני דורו. בהמשך למד בישיבת ראדין אצל החפץ חיים, ובישיבת וולוז'ין בעת כהונתו של רבי חיים סולובייצ'יק. בבחרותו למד יחד עם רבי אלחנן וסרמן והרב מפוניבז' שהיו ידידיו הקרובים.

רבנות בוישטינעץ

עם נישואיו נקרא לכהן כרבה של וישטינעץ, עיירה יהודית במחוז סובאלק. כהונתו התאפיינה בהקפדה על סדרי הדת ובהנהגת תקנות קהילתיות, ובהן פיקוח על השחיטה ותיקון מערך הכשרות המקומי, חיזוק בתי המדרש, ופתיחת מסגרות לימוד חדשות לילדים ולבני נוער. עדויות בני המקום מתארות אותו כרב קשוב לצורכי הציבור אך תקיף בשמירת גדרי ההלכה. בתקופה זו קשר קשרי ידידות עם דמויות רבניות נוספות באזור, וביסס את מעמדו כפוסק מוכר גם מחוץ לקהילתו.

רבנות בזאגר־ישן

בשנת תרע"ד (1914) לערך התמנה לרב ואב"ד בזאגר־ישן, אחת הקהילות הוותיקות בליטא. במשרה זו עמד בראש בית דין פעיל, שדן בענייני ממונות, גיטין וקידושין, והכריע בשאלות הלכתיות שהגיעו אליו מעיירות שכנות. רבי אלחנן וסרמן, מזכירו בכתביו בתואר "הגאון רבי בן־ציון פלמן אב"ד דק"ק זאגר", בבהקשר תורני המובא בספרו קובץ הערות.

שנות המלחמה

במהלך מלחמת העולם הראשונה נאלצה קהילת זאגר להתמודד עם קשיי אספקה, זרם פליטים והפגזות. בני משפחתו סיפרו כי בתקופות הסכנה נהג הרב פלמן ללמוד עם בנו, שמואל, בעליית גג של ביתם, לאור נר יחיד ששאל משכנים. בשנת תרע"ז (1917), בעקבות המצב הביטחוני הקשה, פוצלה ישיבת ראדין לשני חלקים. רוב תלמידי הישיבה עזבו את ראדין יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי אלחנן וסרמן, והתמקמו בעיירה סמולוביץ. רבי אלחנן פנה אז לידיד נעוריו, הרב בן־ציון פלמן, שלמד באותה עת במריופול אצל הרב יצחק רבינוביץ בישיבת פוניבז' ששהתה שם באותה עת, בבקשה שיבוא לכהן כר"מ בישיבה, והוא נענה והחל למסור שיעורים בישיבה.

פטירתו

נפטר בווילנה סביב שנת תר"צ (1930), ככל הנראה לאחר תקופה של חולשה ובריאות רופפת. מקום קבורתו המדויק אינו ידוע, אולם ההערכה היא כי נטמן בבית העלמין היהודי הישן בווילנה.

משפחתו

נפטר בצעירותו, ואלמנתו שבה להתגורר בטלז. ידידיו רבי אלחנן וסרמן והרב יוסף שלמה כהנמן פעלו להביא את האלמנה ובנה היחיד, הרב שמואל פלמן, לארץ ישראל באמצעות פנייה לישיבת אור זורח בתל אביב, בה כתבו כי בנו של ידידם, רבה של זאגר־ישן, ראוי לשמש כמגיד שיעור בישיבה, וביקשו עבורו אשרת כניסה לארץ. בהמשך דאג רבי אלחנן וסרמן גם לשידוך עבורו. נכדו, הרב בן ציון פלמן, היה פוסק ידוע בבני ברק, רב קהילת "נחלת משה" ומחבר סדרת הספרים "שלמי תודה".

קישורים חיצוניים

• הרב אלחנן וסרמן, קובץ הערות, עמ' מ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) – סימן מ"ט, מכתב ובו אזכור הרב שלום בן־ציון פלמן.
• * יעקב אריאל, ללא שם, בני ברק, תשע"ט, באתר אוצר החכמה - ביוגרפיה על נכדו הרב בן ציון פלמן, שבפרק הראשון מובאים פרטים על סבו, הרב שלום בן־ציון פלמן מליטא.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בן ציון פלמן (ליטא)41639111Q135747737