רבי בנימין הלוי (מקובל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי בנימין הלוי
לידה ה'ש"נ?
צפת, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1671
ה'תל"ב
ארם צובה, האימפריה העות'מאנית
מדינה האימפריה העות'מאנית, הרפובליקה של ונציה
רבותיו רבי חייא רופא
תלמידיו רבי משה זכות

רבי בנימין הלוי היה מחכמי העיר צפת ומתלמידי גורי האר"י במאה ה-17. לדעת חלק מהחוקרים, רבי בנימין הוא מחברו של הספר "חמדת ימים"[1].

קורות חייו

נולד בערך בשנת ש"נ (או ש"מ) בצפת לרבי מאיר הלוי. בבחרותו למד אצל רבי חייא רופא מצפת, מתלמידיו של רבי חיים ויטאל, שהיה לרבו המובהק. רבו זה נפטר בשנת שע"ז. מלבד רבו זה קיבל רבי בנימין גם מפי גדולי המקובלים בדורו, והסתופף בצילם, כמו מהר"ם אלשיך, רבי שלמה אלקבץ, רבי אליהו די וידאש מחבר ראשית חכמה, ועוד.

בשנת תט"ז (1656) נשלח כשד"ר על ידי קהילת צפת לאיטליה, ובין השנים תי"ז-תי"ט שהה בוונציה כאשר עיקר פעילותו התמקדה בהפצת תורת האר"י ומשנתו שלא הייתה ידועה אז גם בקרב הרבנים. רבי בנימין הביא עמו מספר קונטרסים של כתבי האר"י שהיו אחראים רבות להתפשטות תורת האר"י באיטליה. סביב רבי בנימין התקבצו חכמים רבים אותם לימד את תורת הקבלה, ביניהם רבי משה זכות שלמד ממנו את עיקר משנתו בקבלה. כן מסר רבי בנימין לרמ"ז מספר חיבורים ותיקונים שידפיסם בערי איטליה. בתקופה זו התארח רבי בנימין רבות בביתו של רבי שמואל אבוהב, רב העיר, שקיבל ממנו אף הוא רבות בקבלה.

רבי נתן נטע הנובר מחבר הסידור הקדמון שערי ציון מספר בהקדמתו שבעת שהותו בוונציה הגיע לבית מדרשו של רבי שמואל אבוהב שם שהה ידידו רבי משה זכות, וכמה חכמים מארץ ישראל, ”ומצאתי שם איש זקן ונשוא פנים החסיד והעניו הרב הכולל המקובל אלקי כמהר"ר בנימין הלוי מצפת תוב"ב נר"ו, ולמדתי מכולם... שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש, אשרי חלקם שזיכוני לזכות הרבים וזכות הרבים תלוי בהם”.

לאחר שובו לארץ ישראל המשיך רבי בנימין לעמוד בקשר של שאלות ותשובות בענייני קבלה עם חכמי איטליה, שראו בו "חכם וחסיד יחיד בדורו". בארץ ישראל קיבל ממנו תלמידו רבי דוד חביליו שנתפרסם לאיש מופת. בסוף ימיו הוכרח לצאת מארץ ישראל, ובשנת תל"ב (1671), בהיותו בדרך, נפטר בכפר סמוך לארם צובא. במותו ספד לו רבי ברזילי יעבץ[דרושה הבהרה]. בנו רבי שלמה הלוי היה מחכמי איזמיר וחתן רבי יהונתן גלאנטי (בנו של ר' משה גלאנטי).

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • מבוא שערי חמדה פרקים יז-יח (עמודים 208–249) בתוך: חמדת ימים חלק א, הוצאת מכון חמדת ימים, בני ברק, תשע"א.
  • אברהם יערי, תעלומת ספר פרק י: מי חיבר ספר חמדת ימים (עמודים 51–75).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אברהם יערי, תעלומת ספר, עמוד 67 והלאה.
  2. ^ עליו ראו: שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר ישראל שלמה לינגי", בתוך: כנסת ישראל עמ' 696–697, באתר היברובוקס.
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0