רבי בנימין וולף לעוו (השני)
| לידה |
תרכ"ה אוהעל, הונגריה |
|---|---|
| פטירה |
י"ב בסיון תרצ"ה (בגיל 70 בערך) קלויזנבורג, רומניה |
| מקום קבורה | קלויזנבורג, רומניה |
| מקום פעילות | אוהעל, הונגריה |
| תחומי עיסוק | רב |
| בת זוג | ראכל |
| אב | רבי אלעזר לעוו (השני) |
| צאצאים | רבי צבי לעוו, רבי ירמיה לעוו (השני) |
| חותן | רבי יצחק פריד |
רבי בנימין זאב וולף לעוו (תרכ"ה - י"ב בסיון תרצ"ה) היה רב בעיר אוהעל שבצפון הונגריה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תרכ"ה לרבי אלעזר לעוו (השני) בעיר אוהעל שבצפון הונגריה, שם כיהן זקנו רבי ירמיה לעוו כרב העיר, ולימים אף אביו רבי אלעזר כיהן שם כרב העיר עד למעברו לאונגוואר[1]. נקרא על שם אבי-זקנו רבי בנימין וולף לעוו.
בסביבות שנת תרמ"ב[2], נשא את ראכל, בתו של רבי יצחק פריד מקליינווארדיין שהיה גביר גדול, והחזיק את חתנו על שולחנו.
התגורר בעיר אוהעל, שם הקים מכספו בית מדרש גדול, שם כיהן כרב וזכה להערצה גדולה. לאחר פטירת אביו, באו לפניו פרנסי העיר אונגוואר, והציעו לפניו את כסא הרבנות, אך הוא סירב להצעה, והעדיף להישאר באוהעל, שם יכל לעסוק בתורה בשקט יחסית. היה מחמיר על עצמו בעניני כשרות בצורה יוצאת דופן, ואף כאשר היה מגיע להתארח אצל בנו רבי ירמיה, היה מביא עמו אוכל נפרד לעצמו[3].
בט"ו באב תרפ"ה נפטרה אשתו, ורבי בנימין וולף התאבל עליה רבות. תקופה מסויימת נסע לארצות הברית, שם גר ידיד שלו שסייע לו בפרנסתו, וגם עזר לו להוציא את ספרו של אביו. בשנת תרצ"א הדפיס את ספרו של אביו "פקודת אלעזר", והוא כתב הקדמה לספר בשם אמתחת בנימין[4].
בתקופה האחרונה לחייו, הגיע לביקור בבית בנו רבי ירמיה בעיר אדאנד, והיה שם כמה ימים ונפרד מבני המשפחה. משם נסע לעיר קלויזנבורג שם היה בית דפוס גדול, שם הדפיס מהדורה נוספת מספרו של אביו. בשהותו בקלויזנבורג, חש ברע, וקיבל שטף דם פנימי בראשו, ושם נפטר בי"ב בסיון תרצ"ה, ונקבר בבית הקברות היהודי בקלויזנבורג[5].
משפחתו
- בנו, רבי צבי לעוו, נפטר בצעירותו בכ' בכסלו תרפ"ב.
- בנו, רבי ירמיה לעוו (השני), רבם של אדאנד ובאטאסעק.
- גיסו, רבי נתנאל פריד, ראש ישיבה בבלמזויווארוש שבהונגריה.
הערות שוליים
- ↑ יהודה שפיגל, ספר יהדות אונגוואר, עמ' 101 והלאה.
- ↑ רבי בנימין וולף כותב בסיום הספר פקודת אלעזר שהוציא מכתבי אביו: ”מתה עלי ראכל אשת נעורי היקרה הצדיקת ע"ה, בת שארי חותני הרב החו"ב צ"ת מו"ה יצחק פריעד ז"ל מקליין ווארדיין אשר הי' לי עמה שבת אחים "גם" יחד כי מ"ג שנים ישבת יעמה, נפטרה ט"ו מ' אב תרפ"ה”, ואם כן, 43 שנה קודם לכן היא שנת תשמ"ב.
- ↑ תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' ע"ח, ירושלים תשפ"ג.
- ↑ פקודת אלעזר, סאטמר תרצ"א.
- ↑ תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' ע"ט-פ', ירושלים תשפ"ג.