רבי אלעזר לעוו (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אלעזר לעוו
לידה כ"ג בשבט תקצ"ט
ורבוי, סלובקיה
פטירה י"ד בכסלו תרע"ח (בגיל 78)
אונגוואר, הונגריה
מקום קבורה אוהעל, הונגריה
מקום פעילות אוהעל, הונגריה
אונגוואר, הונגריה
תחומי עיסוק רב, אב בית הדין, ראש ישיבה
אב רבי ירמיה לעוו
צאצאים רבי בנימין וולף לעוו (השני)
רבה של אוהעל
תרל"דתרמ"ז
רבה של אונגוואר
תרמ"זתרע"ח

רבי אלעזר לעוו (כ"ג בשבט תקצ"ט - י"ד בכסלו תרע"ח) היה רבם של אוהעל ואונגוואר, ומגדולי רבני יהדות הונגריה בדורו.

ביוגרפיה

נולד לרבי ירמיה לעוו בכ"ג בשבט תקצ"ט[1] בורבוי שבמחוז טרנבה שבמערב סלובקיה, שם כיהן זקנו רבי בנימין וולף לעוו כרב העיר[2] נקרא על שם אבי-זקנו רבי אלעזר לעוו, שנפטר כשנתיים קודם לכן.

בשנת תרי"ב נתמנה אביו לכהן כרבה של אוהעל וכרב קהילת יהודי אוהעל, ועבר עם משפחתו להתגורר באוהעל שבצפון-מזרח הונגריה, סמוך לגבול הסלובקי[3].

בשנת תרל"ד, בעצרת המספד המרכזית שנערכה לאחר פטירת אביו, התמנה על ידי רבי שמואל שמעלקא קליין, רבי חיים צבי מנהיימר ורבי דוד דויטש מדיארמאט, למלא את מקום אביו כרבה של אוהעל. אף הוא כאביו תמך בעמדת קהילות הסטטוס קוו אנטה, והתנגד להתאגדות בקהילות האורתודוקסיות שבעקבותיו נוצר הקרע ביהדות הונגריה. חסידי העיר לחצו על רבי אלעזר שייפרד מהקהילה הכללית, ויקים גם הוא באוהעל קהילה נפרדת, אך הוא התנגד לדרישתם. חסידי העיר פנו לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט, לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ולרבי שמואל פרנקל מדאראג, והם התירו להם להיפרד מהקהילה הכללית ולהקים קהילה נפרדת עם רב ושוחט משלהם. קהילה זו נקראה "קהל חסידים אורתודוקסים"[4].

בעקבות מהלך זה, חשש רבי אלעזר שבעקבות הימצאותה של קהילה אורתודוקסית בעיר, אם קהילתו תישאר בקהילות הסטטוס-קוו היא תושפע מכך לרעה, ולכן הצטרף גם הוא בעצמו לועד הקהילות האורתדוקסיות. דבר זה גרם לפיצול גדול בקהילה, שכן היו רבים מבני העיר שהתנגדו למהלך זה ונשארו בקהילה עצמאית שדגלה בשיטת הסטטוס-קוו, ומצד שני גם החסידים שפרשו קודם לכן לא היו מוכנים להתאחד עם קהילתו, ומכך נוצר פילוג קהילת יהודי אוהעל לשלשה מחנות: קהילת המתנגדים, קהילת החסידים, וקהילת הסטטוס-קוו[5].

בשנת תרמ"ז, נתבקש על ידי קהילת יהודי אונגוואר, לבוא לעירם ולכהן כרבה של אונגוואר ואב בית הדין בעיר. רבי אלעזר, שכבר שבע תלאות מהמחלוקת בעירו ניאות להצעה, אך מקודם לכן נשאר בעירו עוד מספר חדשים, כדי לנהל את עניני העיר והרבנות שיהיו בצורה המיטבית האפשרית גם לאחר עזיבתו[6].

בד' בניסן תרמ"ז, התקיימה מסיבת הפרידה של קהילת יהודי אוהעל לרבי אלעזר, כשלאחריה ליווהו מאות התושבים לתחנת הרכבת, שם חיכתה רכבת מיוחדת שהעמיד הממשל עבור הרב ופמלייתו. בהגיעו לאונגוואר התקיימה קבלת פנים המונית עבורו, משם יצא לכיוון בית הכנסת הגדול באונגוואר, בלויית פמליה של 70 כרכרות ובראשם פלוגת פרשים ממשמר הכבוד של הממשל. בהגיעו לחצר בית הכנסת נשא את ברכתו ראש העיר בלה להוצקי. לאחר מכן, נשא הרב את דבריו בתוך בית הכנסת, ובסיום דבריו בירך את הקיסר פרנץ יוזף הראשון, את הממשלה ושריה, את ראש העיר ואזרחי העיר, ובפרט את בני הקהילה[7].

הוא הסיק כמה מסקנות מקהילתו הקודמת, ולא נתן שום אפשרות לפשרות בעניני דת. הוא הקים את ועדת הכשרות בעיר, שמתפקידה היה לפקח על השחיטה, על המקוה ועל מאפיית המצות וכן על תלמודי התורה בעיר. הוא הפריד ועדה זו מיתר הוועדות של הקהילה, והעמיד בראשה יהודי ירא שמים מתושבי העיר. הוא תיקן את התקנה, כי שני שוחטים צריכים לעשות את הבדיקות בבהמה גסה ולא רק שוחט אחד כפי שהיה נהוג עד אז. כמו כן, הוציא יחד עם בית דינו איסור על שחיטת חוץ. על פי דרישתו הקימה העירייה מדור מיוחד לשחיטה כשרה בבית מטבחיים הכללי העירוני[8].

השגיח והקפיד שעל שטר הכתובה יחתמו בתור עדים אך ורק שני שו"ב של הקהילה, ולא בעלי בתים כמקדם. הוא היה המסדר קידושין בעיר, ולא כפי שהיה נהוג שלפניו שגם אחד הדיינים משמש בתפקיד זה[9].

עמד בראשות הישיבה הגדולה באונגוואר, אשר למדו בה מאות תלמידים. הקים בית כנסת חדש וגדול בעיר (במקום בית הכנסת הישן שנבנה בשנת תקנ"ד), ופעל רבות על ידי קשריו עם שרי המדינה וראש העיר לצורך כך, ובשנת תרס"ד נבנה בית הכנסת אשר היה ידוע ביופיו בכל מרכז ומערב אירופה[8].

השיב תשובות רבות בהלכה לשאלות שנשלחו אליו מכל רחבי יהדות הונגריה. אף רבים מגדולי דורו שלחו אליו שאלות, ביניהם רבי צבי הירש שפירא שהפנה אליו שאלה בעניין החלטת החברא קדישא בעירו מונקאטש להוביל את הנפטרים לבית החיים בעגלה, ורבי אלעזר משיב לו שבוודאי יש ללחום כנגד זה[10].

הוא הוציא לאור את ספרי אביו "דברי ירמיהו" על הרמב"ם בשני חלקים[11].

נפטר בגיל 79, בי"ד בכסלו תרע"ח. על פי צוואתו לא נקבר באוהל הגדול של רבני אונגוואר כיתר רבני העיר, אלא הובל לקבורה לעיר אוהעל שם נקבר על יד אביו[12]

בנו רבי בנימין וולף לעוו (השני) שכיהן כרב בעיר אוהעל הוציא לאור את ספרו "פקודת אלעזר", והוא כתב הקדמה לספר בשם אמתחת בנימין[13].

לקריאה נוספת

  • יהודה שפיגל, ספר יהדות אונגוואר, עמ' 101 ואילך.
  • ספר תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' ס"ה-ע"ז.

הערות שוליים

  1. כך כותב בצוואתו שנדפסה בסוף ספרו פקודת אלעזר, סאטמר תרצ"א.
  2. הרב יצחק מאיר שיף, הילולא קדישא - אדר, ד' באדר.
  3. רבי ירמיה פלדמן, דברי ירמיהו, על מסכת כתובות.
  4. בשנים הראשונות פעלה קהילת החסידים כקהילה נפרדת אך ללא רב משלה, ובשנת תרנ"ב מינו את רבי משה יוסף טייטלבוים לכהן כרבה של הקהילה.
  5. יהודה שפיגל, ספר יהדות אונגוואר, עמ' 101 והלאה.
  6. על פי מכתבו של רבי אלעזר לראשי קהילת יהודי אונגוואר, נדפס במבוא לספר תורת חכמי לב, חלק א', עמ' ס"ו-ס"ז, ירושלים תשפ"ג.
  7. תיאור זה מופיע בעיתון אנגלושעג, גליון 14, שנת 1887 (תרמ"ז).
  8. ^ 8.0 8.1 תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' ס"ט.
  9. תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' ס"ח.
  10. תשובתו אליו מובאת בספר תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' ע"ב-ע"ג.
  11. דברי ירמיהו, חלק א', מונקאטש תרל"ה; דברי ירמיהו, חלק ב', מונקאטש תרל"ו.
  12. תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' ע"ד.
  13. פקודת אלעזר, סאטמר תרצ"א.