רבי ירמיה לעוו (השני)
| לידה |
תר"ס אוהעל, הונגריה |
|---|---|
| פטירה | ז' בתמוז תש"ד (בגיל 44 בערך) |
| למד ב | ישיבת פרשבורג |
| מקום פעילות |
אדאנד, הונגריה באטאסעק, הונגריה |
| תחומי עיסוק | רב |
| רבותיו | רבי עקיבא סופר |
| בת זוג | חנה מילכא (שפיגל) |
| אב | רבי בנימין וולף לעוו (השני) |
רבי ירמיהו לעוו (תר"ס - ז' בתמוז תש"ד) היה רב בערים אדאנד ובאטאסעק שבהונגריה.
ביוגרפיה
נולד בשנת תר"ס לרבי בנימין וולף לעוו (השני) בעיר אוהעל שבצפון הונגריה. נקרא על שם אבי-זקנו רבי ירמיה לעוו (הראשון).
בבחרותו למד בישיבת פרשבורג שבברטיסלאבה, שם היה מחשובי תלמידיו של רבי עקיבא סופר[1].
נשא את חנה מילכא לבית שפיגל. חותנו היה יהודי עשיר, והוא נתן לו נדוניה גדולה. רבי ירמיהו השקיע את כספי הנדוניה בבנק, כדי שיוכל לשבת ולעסוק בתורה בשקט באין מפריע, ולא יצטרך לקבל על עצמו עול רבנות כאבותיו. אך כל כספו קרס בבנק, והוא נאלץ לקחת על עצמו עול של רבנות[2].
הוא קיבל את רבנות העיר אדאנד, שהיתה עיירה קטנה וסמוכים לה 15 כפרים שהיו שייכים אליה, ורבי ירמיהו היה ממונה על כולם. היה נוסע כל ימי השבוע מכפר לכפר ומרביץ תורה לצעירים, מסדר קידושין, ודואג לכל צרכיהם הרוחניים של התושבים. בקהילתו באדאנד היה דורש הרבה לפני בני הקהילה בהלכה ובאגדה, והיה מביא הרבה דברי תורה מזקניו, בפרט מתורתם של רבי אלעזר לעוו (הראשון) ורבי בנימין וולף לעוו (הראשון). בכ"ז בשבט, יום היארצייט של זקנו רבי אלעזר לעוו (הראשון) בעל 'שמן רוקח', היה נוסע מדי שנה לקברו שבבית הקברות היהודי בעיר סנטוב, שם היו עושים הילולא גדולה, והוא היה נושא את המשא המרכזי שהשאירה רושם רב על כל הנאספים שם[2].
בשנים מאוחרות יותר, עבר להתגורר בעיר באטאסעק, שהיתה עיר חרדית יותר, וכיהן שם כרב ואב בית דין. כתב חידושי תורה רבים, אך הם אבדו בתקופת השואה. היה ידוע במידותיו האציליות, ואף כאשר משפחתו קיבלה מנת אוכל כפולה מהנאצים, אמר לתת את היתרה למשפחה אחרת שהיתה רעבה[2].
נרצח בשואת יהודי הונגריה, בז' בתמוז תש"ד. יחד עמו נספו רוב בני משפחתו, ביניהם בתו שרה בנו משה אלעזר שהיה עילוי מופלג ונרצח בגיל 15. בתו גיטל ליבא מגדה ניצלה, ועלתהעלתה לארץ ישראל, והביאה עמה את ספר התורה שהיה בבית מדרשו של אביה. ספר תורה זה נמצא כיום בבית הכנסת של חסידות ראדזין בבני ברק[3].
הערות שוליים
- ↑ בספר תורת חכמי לב (מבוא לחלק א', עמ' פ"א) מובא: ”בצעירותו נסע לפרשבורג, והיה תלמיד מצטיין בישיבה שם להגאון בעל "שבט סופר" זצ"ל”, אך דבר זה לא יתכן, שכן רבי שמחה בונים סופר בעל השבט סופר נפטר בשנת תרס"ז (וכבר משנת תר"ס העביר לבנו את עניני הישיבה), וכפי הנראה הכוונה לבנו רבי עקיבא סופר בעל הדעת סופר.
- ^ 2.0 2.1 2.2 תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' פ"א, ירושלים תשפ"ג.
- ↑ תורת חכמי לב, מבוא לחלק א', עמ' פ"ב, ירושלים תשפ"ג.