רבי ברכיה ברך שפירא
| לידה |
1608 ה'שס"ט |
|---|---|
| פטירה |
1666 גיל (57) י"ט באלול ה'תכ"ו קושטא |
| כינוי | רבי בירך דרשן |
| רבותיו | רבי נתן נטע שפירא |
| בני דורו | רבי יואל סירקיש, רבי יהושע חריף |
| בת זוג | בתו של רבי שלום מעליש |
| אב | רבי יצחק אייזיק |
| אם | רחל |
| צאצאים | ברכיה ברך הדרשן אב"ד קלימנטוב |
רבי ברכיה בֵּרַךְ שפירא (כונה: רבי ברך דרשן; ה'שס"ט - י"ט באלול ה'תכ"ו[1]) היה דיין ודרשן בקרקוב, מתלמידי המגלה עמוקות. מחבר ספר "זרע ברך".
קורות חייו
נולד בוינה לרבי יצחק אייזיק ולרחל. בשנת ה'שע"ב בהיותו בן 3 נפטר אביו[2]. נשא את בתו של רבי שלום מעליש שהיה תלמיד חכם מפורסם ועשיר מופלג[3]. לאחר פטירת בנו של חמיו רבי צבי הירש[4] ללא ילדים, נתן לו חמיו ממון בכדי שידפיס את ה"קונטרס עטרת צבי" חידושיו של רבי צבי, רבי ברכיה בירך צירף את הקונטרס בסוף ספרו "זרע ברך"[2].
היה תלמידו המובהק של רבי נתן נטע שפירא בעל המגלה עמוקות[2]. כיהן בקראקא כדרשן וכדיין בבית דינו של רבי העשיל מקראקא[5] ובבית דינו של רבי יהושע חריף[6].
בשנת ה'שפ"ג התבטלה פעילותה של ה'חברה קדישא תלמוד תורה' שנועדה לחזק את לימוד התורה, זאת בעקבות מחלת הכולרה שהתפרצה, אודות לפעילותו של הרב חודשה הפעילות בשנת שצ"ח .
בפרעות ת"ח ות"ט ברח מגדודי בוגדן חמלניצקי. לאחר הפרעות פעל רבות להתיר עגונות.
בשנת ה'תכ"ו נסע לארץ ישראל, ונפטר בדרכו אליה בקושטא[7]. לפי מספר מקורות הוא נסע לקושטא כדי לתהות על קנקנו של משיח השקר שבתאי צבי[8]. הידיעה על פטירתו הגיעה לקראקא בכ"ו באדר ה'תכ"ז ובו ביום ערכו עליו הספד[9].
ספרו
ידוע בעיקר על שם ספרו "זרע ברך". הספר מכיל את דרשותיו אשר דרש בהזדמנויות שונות והוא סידרן על סדר התורה. מפרשת דברים ואילך ישנן ב' דרשות לכל פרשה וכלולים בו גם דרושים לחמש מגילות והגדה של פסח.
בשנת ה'ת"ו הדפיס בקראקא את חלקו הראשון של הספר הכולל את דרושתיו על ארבעת החומשים הראשונים. בשנת ה'תכ"ב הדפיס בהולנד את חלקו השני של ספרו על חומש דברים[10]. נכדו[11] רבי ברכיה ברך אב"ד קלימנטוב[12], הדפיס בשנת ה'תע"ד את הספר 'זרע ברך שלישי'. בספר מרבה הנכד לצטט מדברי סבו. נכדו אף חיבר 'זרע ברך' חלק ד' אך לא ידוע אם נדפס[13].
הדרשות הן על דרך הפשט.
ספרו התפשט במהירות והתקבל בכל מקומות תפוצתו כפי שהעיד רבי יחזקאל קצינאלפוגין בשנת ה'ת"ץ על הספר ”המה מבדרן בכל ארצות, ובכל תפוצות ישראל משתעשעים בו כל חכמי חידה...”[14]. הספר מצוטט רבות בספרי הדרשות בדורות שלאחריו ואף בדורו, כותב רבי אליהו הלוי, הרבה דרשנים השתמשו בספר כדי לחדש חידושים על דרך הדרוש[15].
משיטתו
- התנגד ללימוד פילוסופיה ולפרסום תורת הקבלה ברבים[דרוש מקור].
- התנגד נמרצות לשיטת החילוקים שהייתה נהוגה בדורותיו (אם כי שיבח את שיטת ה'חילוקים' של רבי יעקב פולק)[16].
- זעק נגד מינוי רבנים על ידי מתן שוחד, ומינוי חזנים שאינם הגונים רק בגין קולם הערב[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים
- רבי ברכיה ברך בן יצחק איזיק, זרע ברך, באתר היברובוקס
- תולדות רבי ברכיה ברך בר' יצחק איזייק, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל – חלק א, באתר היברובוקס.
- עלים לתרופה תשסז - גליונות תקמא-תקפח, באתר היברובוקס. המשך: עלים לתרופה תשסז - גליונות תקמא-תקפח, באתר היברובוקס
- קינה שחיבר רבי ברכיה על מותו הטראגי של מתתיהו קלהורה, לוחות זכרון, פרנקפורט דמיין תרס"ד, עמ' 68, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ במעט מקומות מוזכר התאריך כ"ח בטבת תכ"ג
- ^ 2.0 2.1 2.2 כך כותב רבי ברכיה ברך בהקדמה לספרו 'זרע ברך.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - ד, אות שי"ז.
- ^ חתן התוספות יום טוב.
- ^ רבי אברהם שטרן, מליצי אש - ד, אות רמ"ז; חנוכת התורה, קונטרס אחרון.
- ^ רבי חיים נתן דמביצר, כלילת יופי - א, מ"ו א'.
- ^ אלעזר אליעזר ליפא גארטינהויז, אשל הגדולים, אות ב' ערך מ"ט.
- ^ ראו: בספר קהילה, לבוב - אנציקלופדיה של גלויות.
- ^ רבי חיים נתן דמביצר, כלילת יופי - ב, מ"ד א'.
- ^ אחר שהייתו בוינה אצל קבר אביו נסע להולנד.
- ^ בן לחתנו רבי אליקים געציל.
- ^ אשר נקרא על שמו.
- ^ הוא מזכיר את הספר כמה פעמים בספרו הנדפס. וכן החיד"א כותב זאת בספרו שם הגדולים אות ז' מערכת זרע ברך.
- ^ בהסכמתו לספר בשנת ה'ת"ץ.
- ^ מובא בראובן בונפיל, סיני - עא (ג-ד), שתים עשרה אגרות מאת ר' אליהו ב"ר שלמה רפאל תלוי (די ואלי).
- ^ בספרו זרע ברך, חלק ב'.