שיטת הפלפול גג על גג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטת הפלפול גג על גג מהותה היא מציאת דמיון בין שתי סוגיות תלמודיות והשוואה ביניהם, או בין התנ"ך והמדרשים לסוגיות הלכתיות או אגדתיות, בשיטה זו יש מקום ליצירתיות וחריפות המשמשות למציאת קישורים ואסוציאציות בין שתי נושאים שאינם קשורים זה לזה. השיטה התפתחה במאה ה -17 והיתה נפוצה ביותר ועוררה גם התנגדות עזה, אך במאה ה -20 הפסיק כמעט לגמרי השימוש בה.

מקורה והשתלשלותה

במאה ה- 17 היה מקובל בציבור בקהילות היהודיות למנות אדם לתפקיד דרשן הקהילה, ותופעת הדרשנות היתה נפוצה ביותר, על רקע זה התפתחה שיטה פלפולית יצירתית של אמירת דרשות בדרך גג על גג - קשירת דבר בדבר, אסוציאציות מופלגות וחריפות, כגון "לשיטתו" וכיוצא בזה, וכגון מחרוזות של קושיות או של עניינים שתכונה סמויה משותפת לכולם, או תירוץ אחד לשרשרת בלתי תלויה של קושיות, השוואות רופפות ודמיון מרפרף ושטחי שמקשר דברים לפי תכונה חיצונית או בודדת שבהם. התופעה התפשטה עד שדרשן שלא אמר פלפולים, לא עורר ענין בציבור.

בספרי הדרוש שיצאו בתקופה זו בולטת פלפולים בדרך גג על גג כמו בחנוכת התורה רבי השיל מקראקא, סמיכת חכמים לרבי נפתלי הכהן כ"ץ, ויערות דבש לרבי יהונתן אייבשיץ, במיוחד התפרסם פלפולו של רבי יחזקאל לנדא בספרו דורש לציון שבדרשות שבת הגדול ושבת שובה, שקישר את סוגיות היע"ל קג"ם שבכולם אביי ורבא לשיטתם.

במאה ה - 18 החל להתפשט דרך זו אף כדרך לימוד התלמוד, וראשי הישיבות החלו לומר פלפולים חריפים כדי לחדד את התלמידים בדרך גג על גג. אך עדיין ניכרת הסתייגות מכתיבתם בספר או להשתמש בזה לפסק הלכה. אך במשך הזמן זה נהיה יותר לגטימי כפרשנות מקובלת לתלמוד ואף בפסיקת ההלכה. שיטה זו בולטת אצל רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בעל שו"ת האבני נזר, ותלמידיו כמו רבי מאיר דן פלוצקי בעל הכלי חמדה, במיוחד נודע אצל האדמו"ר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה בספריו מאיר עיני חכמים, והרב יהודה מאיר שפירא מלובלין.

הביקורת נגד שיטה זו

שיטה זו עוררה ביקורת חריפה, כך לדוגמא הגאון ר' ברכיה בירך בן ר' יצחק אייזיק שפירא, בספרו זרע בירך שיצא בשנת תכ"ח, תוקף את הדרשנים וכותב בהקדמתו בין היתר:

"ומכאן תוכחה לאלו הדרשנים שקרנים אשר מקרוב באו, שועלים קטנים מחבלים, חובלים בעצמם ובאים לשנות הענינים, וביררו לעצמם דרך לא סלולה, לא דרכו בו הראשונים ולא שערום אבותינו... מעשה חדודים חדודים, בחריפות של הבל ומבהילים הזמן שמחפשים בחיפוש נרות דוקא אחר איזה מאמר או מדרש שמסדר זה אחר זה הרבה ענינים והמה רחוקים בבחינתם זה מזה כרחוק מזרח ממערב... והמה מייגעים עצמם עד שמעלים הבל וקושרים נימא בנימא מדחי על דחי עד מאה דחיות ותולים הרים בשערה.

כמו כן הרב יאיר חיים בכרך[1] מביא: "ושמעתי מפ"ק מהר"ר טעבלין מגולי ק"ק פולדא, ששני נדרים נדר לה' שלא לישב בסוד משחקים אצלם, ושלא לשמוע בקול דרושים כאלה ואחשבה כי הפונים אל הדרשות האלה של דופי ונהנים מהם נטרפה דעתם וחלו חולי הנפש".

וכן יצאו נגדם הרב יחיאל מיכל מגלוגא[2]. הגר"א מוילנא[3], החתם סופר[4]. ר' שמעון מזעליחוב[5]. ועוד.

נגד הכנסת דרך זו לפסיקת הלכה כותב רבי יהודה ליב לנדא מסדיגורא בספרו יד יהודה בהקדמתו:

”'וע"פ דרך לימוד הפלפולים נהגו כל הגדולים אבל לא השתמשו בזה לפסק הלכה וגם לא עשו מזה חיבורים, אבל אח"כ כאשר נשתלשל דור אחד דור ונתמעטו הלבבות ולא היה בכוחם להכיל בכלי מוחם שני הלימודים יחד  - ובדרך הפלפול היו רגילים בזה מילדותם והיה חביב מאוד בעיניהם - התחילו במדינות אשכנז ופולין לחבר חיבורים ע"ד הפלפול ובעבור זה היתה דרך ההלכה רופפת בידם וגם כמה גדולים אשר חיברו ספריהם ע"ד הלכה, אבל שיטת לימודיהם ע"ד הפלפול הפריע אותם להוציא הלכה ברורה מדברי קדמונינו ז"ל, לפי שכן היה דרכם לפרש גם דברי הקדמונים באופני שיטת הפלפול ולעייל פילא בקופא דמחטא, אשר קדמונינו ז"ל לא כיוונו לזה כלל... והנה נמצא כעת כמה ספרי אחרונים אשר דבריהם נאמרו גם בדבר הלכה ע"ד הפלפול ורבים יטעו לפסוק הלכה מהם'...”

עזיבת דרך הפלפול

אודות להתנגדות העזה של שיטת הפלפול במשך הזמן הופסק השימוש בה. לדוגמא הגר"א מוילנא הדריך את תלמידיו ללמוד על דרך הפשט ולעזוב את שיטת הפלפול, לדבריו נודע השפעה רבה בליטא ולפי זה עוצבה דרך הלימוד בישיבת וואלזין[6]. בנוסף במאה ה-19 התפתחו בישיבות ליטא קבוצת דרכי לימוד אנליטיות, החותרות להבנה של העקרונות המופשטים העומדים בבסיס הדיונים שבתלמוד. כמו שיטת בריסק של הרב חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק שהיא דרך הלימוד הישיבתית הליטאית, וכיום היא מהווה דרך עיקרית בישיבות הליטאים, ואף ברוב הישיבות החסידיות ושל חרדים ספרדים.

לקריאה נוספת

  • שלמה זלמן הבלין המפנה בדרכי הלימוד של ה"פלפול" האשכנזי והספרדי, סידרא לד (תשפ"ב).
  • בועז שפיגל, 'הדרוש ההלכתי במאות ה-17 וה-18 - דרכיו צורותיו ותכניו.' עבודת דוקטורת (אוניברסיטת בר-אילן, 2000).
  • דוד טרייטל, דרך לימוד הפלפול 'גג על גג' ירחון האוצר עב, כסלו תשפ"ג. עמוד רצד

הערות שולים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

  1. ^ ראה שו"ת חוות יאיר סי' קכד, ובספרו יאיר יתיב.
  2. ^ הקדמה לספרו נזר הקודש על מדרש רבה בראשית
  3. ^ רפאל שוח"ט, יחסו של הגר"א לפלפול ובעיית המסורות בעל פה, אתר דעת; פורסם ב"שנה בשנה", ה'תשנ"ח
  4. ^ הקדמת חתם סופר "פתוחי חותם" לשו"ת על יורה דעה
  5. ^ ישראל שפירא, המשגיח שגער בתלמידים המתפלפלים; "דער אמת ליגט אופן ארט" באתר כיכר השבת, י"ח בטבת 11.01.23
  6. ^ עמנואל אטקס, יחיד בדורו, עמוד 40. שלמה טיקוצינסקי, דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע עשרה, עמוד 13.