רבי דוד בן רפאל מילדולה
 | |
| שער שו"ת דברי דוד | |
| לידה |
1714 ה'תע"ד ליוורנו |
|---|---|
| פטירה |
בסביבות 1814 אמסטרדם |
| מקום פעילות | ליוורנו, אמסטרדם |
| השתייכות | יהודים איטלקים |
| תחומי עיסוק | תלמוד הלכה |
| בני דורו | רבי אליעזר סופינו, רבי רפאל שלמה לניאדו |
| חיבוריו | דברי דוד, דרכי דוד, מועד דוד, דרכי יסוד הלימוד. |
| בת זוג | רחל בת אלישיב נתן |
| אב | רבי רפאל מלדולה |
| אם | רחל |
| צאצאים | רבי אברהם מילדולה |
רבי דוד מילדולה (התע"ד, 1714 – התקע"ח, 1818[1]) היה רב בליוורנו ואמסטרדם, ראש ישיבה, מחבר ספרי הלכה, ובעל בית דפוס, דמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.
ביוגרפיה
רבי דוד נולד לרבי רפאל ולרחל בשנת 1714 בליוורנו, בהמשך חייו עבר לאמסטרדם שם כיהן כראש ישיבת משענת זקנים.
רבי דוד הקים בית דפוס בו הדפיס את ספריו שלו וספרים רבים אחרים, ביניהם מסילת ישרים,[2] מקדש מלך לרבי שלום בוזגלו, ועוד.
רבי דוד התכתב עם רבים מרבני דורו ביניהם, מהר"ץ חיות,[3] היעב"ץ,[4] בעל הפני יהושע,[5] רבי שמואל לניאדו,[6] רבי רפאל שלמה לניאדו,[6] רבי יעקב שאול[7] ועוד. בבואו להאג להשיא את ביתו, נפגש עם החיד"א.[8]
ביתו היווה מקום לשלוחי ארץ ישראל הרבים.[9]
נפטר בגיל מבוגר מאוד באמסטרדם.[10]
בפולמוס שבת החתונה
ערך מורחב – פולמוס שבת החתונה
מעשה אירע בקהילת פיזה (בערך בשנת ה'תצ"ה) אשר לכבוד עליה לתורה לחתן הביאו חזן מיוחד, בעת הקריאה העלו את החתן כחלק משבעה קרואים, החזן שתק ולא אמר דבר מפני שראה שהמרא דאתרא רבי אליעזר סופינו שתק, לאחר השבת שאל לרבי דוד (בן אברהם) מילדולה האם נהג כשורה, רדב"א ענה לו ששגו בדין, רבי דוד ביקש את עזרת גיסו רבי רפאל מלדולה ואף הוא כתב תשובה בנושא, כששמע רבי אליעזר סופינו על תשובתו חלק על דבריו בחריפות ופסק שהדין עם הציבור.
לאחר שתשובות רדב"א ורבי רפאל מילדולה נדפסו בשו"ת מים רבים, רבי אליעזר כתב קונטרס ובו תגובות לדבריהם ושלחו להדפסה באמשטרדם, כנראה מפני דלותו של המחבר לקח להדפסה זמן רב, והיא נגמרה רק לאחר שלוש שנים, בדרך פלא נודע למשפחת מילדולה על ההדפסה ובטרם הגיעו הקונט' לליוורנו הוחרמו הקונטרסים על ידי הבית דין על סמך פסקו של רבי אריה ליב לבנשטם, לאחר תקופה הקונטרסים נשרפו כליל.
רבי דוד בן רבי רפאל מלדולה אסף תשובות מרבני דורו אשר הסכימו עם פסק אביו ותכנן להדפיסם, לפני הדפסת דברי רבי דוד ושאר הרבנים, החליט רבי אליעזר לעלות לארץ, ולהתיישב בירושלים.
חיבוריו
- מועד דוד, בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה, אמסטרדם 1740.
- דברי דוד, שו"ת בנושאים הלכתיים שונים בספר תשובות רבות מרבני דורו על פולמוס שבת החתונה, אמסטרדם 1753.
- דרכי יסוד הלימוד, על כללי הש"ס, אמסטרדם 1754.
- דרכי דוד, ביאור על התורה חמישה חלקים, אמסטרדם 1793.
- מכתם לדוד, ביאור לספר תהלים.
- ליקוטי דוד, על ספר לקט הקמח.
- אהל דוד, קיצור ספר ציצת נובל צבי לרבי יעקב ששפורטש.
- סידור תפילת ישרים יחד עם רבי יהודה פונה.
- זבחי דוד, על דיני שחיטה.
- מצודת דוד, היסטוריה בסגנון ספר יוחסין.
לקריאה נוספת
- רבי מרדכי הכהן, "גורלו של ספר", כתב העת סיני, כרך עד עמ' רמא-רסב, ושוב בספרו ליד המעיין, עמ' 26–40, מכון יד רמ"ה ירושלים תש"ן.
- רבי מרדכי שמואל גירונדי, תולדות גדולי ישראל עמ' 79.
קישורים חיצוניים
- יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל חלק ו, באתר היברובוקס
- ריצ'רד גוטהייל, קלרנס דה סולה, "משפחת מלדולה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) ראו מספר 12
- רבי דוד מלדולה באתר החכם היומי
- רבי דוד מילדולה, דברי דוד, אמשטרדם תקיג, באתר היברובוקס
- רבי דוד מילדולה באתר הספרייה הלאומית
- 1009, באתר "החכם היומי"
דוד בן רפאל מלדולה (1714-1810), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ראה אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ב, באתר היברובוקס שמתארך לידתו בשנת ה'תס"ג 1703 בערך, ופטירתו ה'תקנ"ג 1793 כשהיה כבן 90
- ^ הרמח"ל הודה לו בחתימת הספר על הגהתו.
- ^ שו"ת מהרצ"ח סימן מו
- ^ תורת הקנאות נט:
- ^ בספרו דרכי דוד ובשו"ת פני יהושע סימן א, הפני יהושע אף שלח לו את ספריו "שישים עינו עליהם"
- ^ 6.0 6.1 מובא בספרו דרכי דוד
- ^ קול יעקב חלק השו"ת, שאלה א'
- ^ מעגל טוב עמ' כח וקנז
- ^ ראה אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, לפי מפתח שמות בסוף הספר
- ^ היו שכתבו בגיל תשעים ושש, היו שכתבו מאה וארבע.
