פולמוס שבת החתונה
פולמוס שבת החתונה התרחש בין השנים תצ"ה–תקי"ג בקהילת פיזה שבאיטליה, הפולמוס עסק בשאלה האם חתן העולה לתורה בשבת חתן וקורא את פסוקי "ואברהם זקן" נכלל בשבעת העולים או שצריך להוסיף לו עליה מיוחדת. בפולמוס נוצר קרע בין מספר רבנים, ונכתבו תשובות מרחבי העולם היהודי. הפולמוס היה חריף במיוחד, ואחד מהקונטרסים שנכתבו בנושא נשרף.
הפולמוס
מנהג בקהילות יהודיות רבות לקרא לחתן עליה מיוחדת – פסוקי ואברהם זקן, יש שנהגו לקרא מתוך סידור, אך בהרבה קהילות נהגו להוציא ספר תורה מיוחד לחתן, מנהג זה נזכר לראשונה בתשובות הגאונים[1] בספר הערוך[2] ובספרים רבים נוספים.
מעשה אירע בקהילת פיזה (בערך בשנת תצ"ה) אשר לכבוד עליה לתורה לחתן הביאו חזן מיוחד, בעת הקריאה העלו את החתן כחלק משבעה קרואים, החזן שתק ולא אמר דבר מפני שראה שהמרא דאתרא רבי אליעזר סופינו שתק, לאחר השבת שאל לרבי דוד (בן אברהם) מילדולה האם נהג כשורה, רדב"א ענה לו ששגו בדין ולשבעה קרואים צריכם לקרא רק מפרשת השבוע ועליהם ניתן להוסיף עליות למקרים מיוחדים דוגמת חתן וכו',[3] רבי דוד ביקש את עזרת גיסו רבי רפאל מלדולה ואף הוא כתב תשובה בנושא, כששמע רבי אליעזר סופינו על תשובתו חלק על דבריו בחריפות ופסק שהדין עם הציבור.
לאחר שתשובות רדב"א ורבי רפאל מילדולה נדפסו בשו"ת מים רבים, רבי אליעזר כתב קונטרס ובו תגובות לדבריהם ושלחו להדפסה באמשטרדם, כנראה מפני דלותו של המחבר לקח להדפסה זמן רב, והיא נגמרה רק לאחר שלוש שנים, למשפחת מילדולה נודע על ההדפסה ובטרם הגיעו הקונט' לליוורנו הוחרמו הקונטרסים על ידי הבית דין על סמך פסקו של רבי אריה ליב לבנשטם, לאחר תקופה הקונטרסים נשרפו כליל.
בתקופה הזאת מושכות הפולמוס עברו לרבי דוד בן רבי רפאל מילדולה, אשר השכיל בחכמתו לכתוב לחכמי דורו שיעמדו לצד אביו, ואכן קבל הסכמות לפסקו של אביו מכשלושים רבנים.
רבי דוד כתב אף הוא תשובה – לדבריו בצורה מושחזת וקנטרנית.
עוד לפני הדפסת דברי רבי דוד ושאר הרבנים, החליט רבי אליעזר לעלות לארץ, ולהתיישב בירושלים.
לפני שעזב את איטליה, ”התנצל לפני ב' המאורות הנזכרים זלה"ה לעיל ומרוב ענוותנותם קבלו התנצלותם והתקיים בהם את והב בסופה ונעשו אוהבים זה את זה ובפרט קודם נסעו לארץ ישראל נתראו פנים אל פנים ונתפרדו איש מאחיו באהבה רבה ובחיבה יתירה”, כך תיאר רבי דוד את סיום הפולמוס.
על אף שהפולמוס הסתיים רבי דוד ערך את תשובתו וכתבה בלשון מעודנת, והדפיסה יחד עם תשובות הרבנים בספרו שו"ת דברי דוד.
עד לתקופה האחרונה לא נודע שמו של החולק, ר"מ הכהן חשף את שמו במאמרו על הפולמוס, וזיהו עם רבי אליעזר סופינו זיהוי זה התגלה כוודאי עם הדפסת הקונטרס המקורי על ידי שמואל גליק.
ספרים בפולמוס
- שו"ת מים רבים לרבי רפאל מילדולה, תשובות ו, ז, ח, בתשובתו העלים את שם ר"א סופינו וכינהו החכם ששתק.
- שו"ת דרכי דוד לרבי דוד מילדולה, תשובות כא – לח,[4] בתשובתיו העלים את שם ר"א סופינו וכינהו השר המסכים.[5]
- קונטריס על עניין שבת החתונה לרבי אליעזר סופינו בקונטרס תשובתו, תגובת רדב"א ורבי רפאל מילדולה, ותגובתו על דבריהם, הקונטרס נשרף על ידי רבי דוד מילדולה, ולא נשאר לו שריד, שמואל גליק מצאו באקראי במסגרת המפעל הביבליוגרפי של ספרות השו"ת שבמכון שוקן, והדפיסו על ידי מוסד הרב קוק.[6]
אישים בפולמוס
- רבי דוד בן אברהם מילדולה, דיין שליח ציבור וראש ישיבה בליוורנו.
- רבי רפאל מילדולה, רב הערים פיזה ובאיון.
- רבי אליעזר סופינו, רב העיר פיזה.
- רבי דוד מלדולה, ראש ישיבה, מחבר ספרים פורה, ובעל בית דפוס.
- רבי אריה ליב לבנשטם אב"ד ק"ק אשכנזים באמסטרדם, באישורו הקונטרס הוחרם ואף כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
- רבי רפאל שלמה לניאדו דיין בחלב ומחבר שו"ת בית דינו של שלמה, כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.[7]
- רבי שמואל לניאדו רב בחלב (אין לבלבל בינו לבין רבי שמואל לאנייאדו) הסכים על פסק בנו רבי אפרים שלמה.
- רבי יעקב יהושע פלק בעל פני יהושע כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.[8]
- רבי יעקב שאול בן חנניה שד"ר קהילת איזמיר מחבר שו"ת קול יעקב, כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
- רבי שלמה יקותיאל זלמן רב העיר גלוגה רבתי מחבר ספר קהלת שלמה, כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר אנקונה רבי יצחק אלקיסטנטיני, רבי יחיאל בן יעקב הכהן, ורבי משה חיים שבתי מורפרוגו מחבר שו"ת שמש צדקה, כתבו תשובה בנושא ושלחוה לרבי דוד מילדולה.
- רבי יחזקאל קצנלבוגן רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת כנסת יחזקאל, כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
- רבי חיים וינטורה שד"ר טבריה כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
- רבי אביעד שר שלום באזילה אב"ד מנטובה מחבר ספר אמונת חכמים, כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר ונציה כתבו תשובה בנושא ושלחוה לרבי דוד מילדולה, התשובה נחתמה בשמם על ידי רבי יצחק פאציפיקו.
- חכמי ורבני העיר פוזנה רבי שלמה זלמן ורבי משה בהר"י מחבר ספר קרן שמואל, כתבו תשובה בנושא ושלחוה לרבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר תוניס רבי יצחק לומברוזו מחבר שו"ת זרע יצחק, רבי משה נג'הר, רבי מסעוד אלפאסי מחבר שו"ת משחא דרבותא, רבי אברהם נטף, רבי מרדכי כארבליו, רבי דוד צפ"ג, כתבו תשובה בנושא ושלחוה לרבי דוד מילדולה.
- חכמי ורבני העיר פיררה כתבו תשובה בנושא ושלחוה לרבי דוד מילדולה, התשובה נחתמה על ידי הסופר רבי משה חיים ריקאנטי.
- חכמי ורבני העיר אלג'יר רבי אברהם יאפיל, רבי יהודה עייאש בעל שו"ת בית יהודה, רבי יוסף צרור, רבי יוסף בנימין דוראן, ורבי שמואל אבן כספי, כתבו תשובה בנושא ושלחוה לרבי דוד מילדולה.
- רבי שמואל מינדיש די סולה מחכמי ישיבת עץ חיים באמסטרדם כתב תשובה בנושא ושלחה לרבי דוד מילדולה.
לקריאה נוספת
- רבי מרדכי הכהן, "גורלו של ספר", כתב העת סיני, כרך עד עמ' רמא-רסב, ושוב בספרו ליד המעיין, עמ' 26–40, מכון יד רמ"ה ירושלים תש"ן.
קישורים חיצונים
- שמואל גליק, קונטריס בעניין שבת החתונה לרבי אליעזר סופינו, באתר אוצר החכמה
- רבי דוד מילדולה, דרכי דוד, באתר היברובוקס,תשובות כא – לח
- רבי רפאל מילדולה, מים רבים, באתר היברובוקס, תשובות ו, ז, ח
הערות שוליים
- ^ אוצר הגאונים ליומא סימן קפט עמ' 58
- ^ ערך חתן
- ^ רמ"ה שיער שהוא היה החזן, גליק חלק על דבריו וטען שאין לדבריו מקור כלל
- ^ עמ' לח.-קט. הדפים כפולים ולמעשה נדפסו כמאה וחמישים עמודים
- ^ בנימוק הזה, ”אשר הסתרתי שמו הטוב להיות חס על כבודו כי רואה אני דכד ניים ושכיב רב אמר למילתיה ולא נגע ולא פגע להוכיח המכוון שלו”
- ^ מציאת הקונטרס עוררה פירסום ואף נדפסה מחדש בתמלול וצילום, אך למעשה שלוש התשובות הראשונות נדפסו בשו"ת דברי דוד והתשובה הרביעית קיימת בשני כתבי היד המצויים בנחלת הכלל
- ^ התשובה נדפסה גם בספרו בנין של שלמה סימן יב
- ^ התשובה נדפסה גם בספרו שו"ת פני יהושע סימן א
