רבי דוד ויינברג

רבי דוד יוסף ויינברג

לידה	ה'תר"כ גאליציה פולין
פטירה	י' בחשון ה'תש"ב
מקום פעילות	קראקא - גור
אב	רבי ישראל אלטר ויינברג
אם	ליפשא
רב העיר גור

רבי דוד יוסף וינברג (ה'תר"ך - י' בחשוון ה'תש"ב) היה רב במספר עיירות בפולין, ביניהם העיירה גור.

ביוגרפיה

נולד בסביבות שנת תר"כ, לרבי ישראל אלטר וינברג נכד האדמו"ר רבי ישעיה מפשדבורז, ולליפשא נכדת האדמו"ר רבי שלמה בוכנר מקשאנוב. בנערותו התגורר בקראקא שם בלט בהתמדתו. הוסמך להוראה על ידי רבי יהושע מקוטנא,

לאחר נישואיו עבר לעיירות ביאלה וטארנוב, ובהמשך מונה לרב העיירה סקאלה, אך משרה זו לא הספיקה לפרנסתו, והוא חי בדחקות. נודע כמומחה בהלכות מקוואות וטהרה, ונשלחו אליו שאלות רבות בתחום מרבני הסביבה. מלבד עיסוקו בהלכה, התמקד גם בלימוד עיוני, בסגנון הלימוד הליטאי, ובו שילב גם את הפלפול המקובל בפולין. כן נודע בבקיאותו הרבה בספרי האחרונים, כמו הישועות יעקב, השואל ומשיב, והבית יצחק.

כשנה לאחר פטירת רבי יהודה לייב אלתר (השפת אמת) האדמו"ר מגור ורב העיירה גור, סירב בנו ממלא מקומו באדמו"רות רבי אברהם מרדכי אלתר לשמש במקביל כרב העיירה, והוא מינה את רבי דוד יוסף לכהן ברבנות , וזאת אף שלא נמנה בין חסידי גור ומוצאו מגליציה. כהונתו נמשכה למעלה מ-30 שנה עד השואה.

אף שלגור היו מגיעים רבבות חסידים, וביניהם רבנים רבים גדולי תורה מפורסמים, נחשב רבי דוד לסמכות הקובעת בענייני הלכה, "כמרא דאתרא". פסיקתו התאפיינה בשמרנות רבה ושמירה על המנהגים.

כשפלשו הגרמנים לפולין, עונה על ידי הנאצים בחושבם בטעות שהוא האדמו"ר מגור, אך כשעמדו על טעותם שחררוהו. הוא נשאר בגור גם כשזו התרוקנה מיהודיה, ובכ"ט בשבט תש"א גורש לגטו ורשה, שם נפטר בי' בחשוון תש"ב ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.

בניו היו: רבי דוב בעריש - אב"ד נאשלסק, ורבי ישעיה - אב"ד סטאווישין. נכדו, חתן חתנו, היה רבי ירחמיאל הלוי קליינבוים רבה של ליסביק.

קישורים חיצוניים

• יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה - ו, עמ' 174-177, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)