רבי יצחק יהודה שמלקיש
 | |||||
| לידה |
1827 תקפ"ח | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1905 (בגיל 78 בערך) י' בתשרי תרס"ו | ||||
| מקום מגורים | ברעזאן, פשמישל, לבוב | ||||
| תחומי עיסוק | ראב"ד | ||||
| חיבוריו | שו"ת בית יצחק | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
רבי יצחק יהודה שמלקיש (תקפ"ח-י' בתשרי תרס"ו, 1905-1827) היה מרבני גליציה ונחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדורו.[1] ראב"ד לבוב ומחבר שו"ת בית יצחק.
קורות חייו
נולד לרב חיים שמואל בלבוב והתפרסם בכשרונותיו הגדולים כבר כילד. אביו נפטר בהיותו בן 12. רבו המובהק היה הרב יעקב אורנשטיין שהיה אז ראב"ד לבוב ומחבר שו"ת "ישועות יעקב", וכן למד מרבי מרדכי זאב איטינגא. נישא לשרה בתו של ר' אהרן אללרהאנד מזוראבנו וישב בעיר זו כ-9 שנים. בתרמ"ז נפטרה אשתו נישא בשנית לבתו של הרב חיים שמואל בירנבוים בעל ה"רחש לבב" והגהות "מעשה חושב" לספר שער המלך וחתנו של רבי עקיבא איגר.
שימש ברבנות בכמה קהילות בגליציה. בתחילה בעירו של חמיו זוראבנו החל מפסח תרי"ז, אך לאחר חצי שנה עבר לכהן בברעזאן על פי המלצת רבי יוסף שאול נתנזון ורבי שלמה קלוגר בפשמישל, ובתרנ"ד (1894) מונה לרבה של לבוב (למברג). נפטר בליל יום הכיפורים אחר תפילת כל נדרי ולמחרת יום כיפור ליווהו אלפים לבית העלמין בלבוב.
תורתו
חיבורו, שו"ת בית יצחק, אותו החל להדפיס בהיותו בברז'אן, הכולל שישה חלקים ובתוספת חידושים פרסם אותו כאחד מגדולי הדור. הוא עמד בחליפת מכתבים עם גדולי הרבנים והאדמורי"ם כגון ר' יוסף שאול נתנזון רבי מאיר אוירבך אב"ד ירושלים, רבי שמואל ענגיל אב"ד ראדומישל רבי עזריאל הילדסהיימר אב"ד ברלין האדמו"ר מבלז ועוד. בישיבות החשיבו מאוד את דרך הניתוח שלו להבנת סוגיות התלמוד, דרך הפסיקה שלו וחידושיו. בתשובותיו עסק גם בחידושי העולם המודרני של תקופתו: טלגרף, טלפון, הדלקת חשמל בשבת, קרונות חשמליות, וכדומה.
בשאלת הגיור בעת החדשה, הוא נחשב לאבי השיטה המחמירה, על פי תשובתו שבה הגדיר את היסוד שאם הגר לא מתכוון לשמור מצוות - הגיור בטל.
צאצאיו
מזיווג ראשו נולדו לו: בנו אהרן שנפטר עליו בגיל 22 בשנת תרל"א וחידושיו בשם "מנחת אהרן" הודפבו בשו"ת בית יצחק חלק אורח חיים, ובתו היחידה הדסה שנישאה לחתנו רבי נתן לוין רבה של רישא. נכדו היה רבי אהרן לוין, רבה של רישא וסמבור, ומראשי אגודת ישראל. אחיינו ותלמידו היה רבי גדליה שמלקיש, מראשי תנועת המזרחי, שאף מילא את מקומו ברבנות פרמישלא.[2]
ספריו
- שאלות ותשובות בית יצחק.
- בית יצחק על התורה
לקריאה נוספת
- אריה מנצ'ר (עורך), ספר פשמישל, תל אביב: ארגון יוצאי פשמישל בישראל, תשכ"ד 1964, עמ' 65.
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ה, עמ' 334–341 (וביבליוגרפיה שם).
קישורים חיצוניים
- יהודה יוסף חפר, ר' יצחק יהודה שמעלקיש זצ"ל, מאורי ישראל ג, ירושלים, תשנ"ה, עמ' 9, באתר אוצר החכמה
- שו"ת בית יצחק חלק אורח חיים, חלק יורה דעה, חלק אבן העזר וחלק חושן משפט, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ שו"ת "אגרות משה" יורה דעה חלק ב סימן יד ("מגדולי גליציה"), "מנחת יצחק" חלק ה סימן צג ("מגדולי האחרונים"), "ציץ אליעזר" חלק טז סימן כט, "יחוה דעת" חלק א סימן צא.
- ↑ הרב משה לייטר, דיוקנאות רבני עיר אחת, הדרום, כרך י, עמ' 51.
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| פרשני הטור | ||
| על הדף | בית יוסף • דרכי משה • ב"ח • דרישה ופרישה • חידושי הגהות | |
| נוספים | פירוש המהר"ל מפראג • חידושי רבי יצחק אבוהב • חידושי רבי העשיל מקראקא | |
| פרשני השולחן ערוך | ||
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ביאור הגר"א • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה • אשל אברהם | |
| על יורה דעה | ש"ך • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • מטה יהודה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • לבושי שרד • כף החיים • בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם • דעת קדושים | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים • עזר מקודש | |
| על חושן משפט | סמ"ע • ש"ך • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם • כסף הקדשים | |
יצחק יהודה שמלקיש34448778Q12408256