רבי זאב פיילכנפלד
הרב ד"ר זאב וולף פיילכנפלד (בכתיב ישן לעיתים: פיילכענפעלד; ט"ו בסיון ה'תקפ"ז – ג' באייר ה'תרע"ג, 1827–1913) היה רב גרמני אשר שימש כרבן של דיסלדורף ופוזנה. באחרית ימיו שימש חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
ביוגרפיה
זאב פיילכנפלד נולד בגלוגוב (גלוגאו) בחבל שלזיה תחתית, לאביו ר' אייזיק. עד היותו בן 10 למד מפי אביו. בהמשך למד בגינמסיה ובגיל 17 השלים תעודת בגרות. בין השנים 1844–1848 למד באוניברסיטת ברלין והשלים דוקטורט באתיקה. במקביל למד בבית המדרש הישן במרכזה של ברלין, לצד מי שהיה לידידו הקרוב כל חייו הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר.[1] כן למד בדנציג אצל הרב ישראל ליפשיץ, מחבר "תפארת ישראל" על המשנה. בשנת 1854 נסמך לרבנות.
החל משנת ה'תרט"ו (1855) שימש רבה של דיסלדורף. בתחילת שנות ה-60 של המאה, לצד ידידו הרב עזריאל הילדסהיימר, עסק במפעל לתרגום התורה לגרמנית.[2] בשנת תרל"ב (1872) נתמנה לרבה של פוזנה (פוזנן), ובפועל שימש גם רבו של אזור מיושב נרחב. הוא שימש בתפקיד זה עד לפטירתו,[3] ונחשב לאחד מחשובי הרבנים בגרמניה בדורו.[4] לצדו, כרבה של הקהילה הדתית הליברלית בעיר, שימש הרב ד"ר פייביש בלוך.[5] בזקנותו נעשה סגי נהור.[6]
בשנת 1867 ייסד סמינר למורים בעירו,[7] שנחשב למוסד מרכזי, בעיקר במאה ה-20.[8] כן ניהל בית ספר תיכוני בעירו, לנערים ונערות, בו למדו תורה ולימודי חול.[9] לצד רבנים נוספים מגרמניה, פעל הרב פיילכנפלד לסיוע כלכלי לטובת יישוב ארץ ישראל עשרות שנים קודם ייסוד התנועה הציונית.[10] נטען כי בשל כבודו לא הוקם בעירו בחייו בית כנסת רפורמי.[11] היה חבר ועד ההלכה של "התאחדות הרבנים נאמני התורה והמסורת בגרמניה", תחת הרב אביעזרי זליג אוירבך,[12] ואף שימש כנשיא ההתאחדות.[13]
באחרית ימיו, עם הקמת אגודת ישראל, עודד הרב פיילכנפלד את ההצטרפות אליה,[14] ואף שימש כחבר מועצת גדולי התורה הראשונה של הארגון.[15]
הרב פיילכנפלד נפטר ביום ג' באייר ה'תרע"ג (1913). לאחר פטירתו החליף אותו בתפקידו כרבה של פוזנה הרב יעקב פריימן (ה'תרכ"ו – ה'תרצ"ז), מהדיר "לקט יושר", "סידור רש"י" ועוד.[16]
משפחתו
בנו היה אברהם פיילכנפלד, שניהל את בית הספר של קהילת "תורה עם דרך ארץ" בפיורדה.[17]
חיבוריו
ספרו "סיסטעמאטישעס לעהרבוך דער איזראעל רעליגיאן" ("ספר לימוד שיטתי של הדת הישראלית") נדפס בשנת 1867 ושוב ב-1878.
כן פרסם מאמרים רבים שפורסמו בכתבי העת של יהודי גרמניה. פרסם חוברות אחדות, דוגמת "דיא צווייא לעצטען אבשניטטע דעס פענטאטייך" (דיסלדורף 1866).
לקריאה נוספת
- 'ר' זאב וואלף פיילכענפעלד', בתוך: ספר זיכרון, הוצאת "מערכת האסיף" וורשה תרמ"ט, עמ' 86
הערות שוליים
- ^ ר"ר עזריאל הילדסהיימר, 'הרב עזריאל הילדסהיימר זצ"ל על ר' זכריה פרנקל ז"ל ובית-המדש לרבנים בברסלאו', בתוך: המעין [א, א], תשי"ג, עמ' 65; מאיר הילדסהיימר, 'קווים לדמותו של רבי עזריאל הילדסהיימר', בתוך: סיני [נד, א-ב], תשרי־חשוון תשכ"ד, עמ' ע והע' 18.
- ^ מאיר הילדסהיימר, 'הרב ותלמידו', בתוך: הרב יעקב עטליגנר ז"ל, הוצאת המעין תשל"ב, עמ' 51 והע' 32.
- ^ על דרשותיו כרב הקהילה ראו: הערת העורך הרב אליהו פלסנר, בתוך: הרב שלמה פלסנר, כה לחי, ברסלאו תרנ"ז, עמ' 88
- ^ רפאל נתן אויערבך, שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע, עמ' 498
- ^ ני"ש סג"ל, פאזן, הצפירה, 15 בפברואר 1893
- ^ בנימין זאב יעקובזון, זכרונות, ירושלים תשי"ג, עמ' 82; הנ"ל, אשא דעי למרחוק, ישראל תשכ"ז, עמ' מז
- ^ ראו: ישראל אשר גולדבלום, דייטשלאנד, המגיד, 22 במאי 1885
- ^ מרדכי אליאב, החינוך היהודי בגרמניה בימי ההשכלה והאמנציפציה, ירושלים תשכ"א, עמ' 302
- ^ אשר, דייטשלאנד, המגיד, 28 במרץ 1877
- ^ פנחס רוזנבליט, 'לדרכה של תנועת המזרחי בגרמניה', בתוך: ספר הציונות הדתית, כרך ב, ירושלים תשל"ז, עמ' 320; ראו גם: שורת אישים, מציון קול קורא, המגיד, 17 באפריל 1867
- ^ יעקב יהודה ורשנר, רבי עקיבא איגר – חייו ופעולתו, בני ברק תשע"ח, עמ' מז
- ^ רפאל נתן אויערבך, שומרי משמרת הקודש, ירושלים תש"ע, עמ' 445; פורסם תחילה בידי הנ"ל ב'הגאון ר' אביעזרי זעליג אוירבך זצ"ל חייו ותקופתו', בתוך: המעין [ל,ב], טבת תש"ן, עמ' 21. ראו עוד: הפלס, שנה ג, תרס"ג, עמ' 255–256
- ^ אספת הרבנים האורתדוכסים באשכנז, הצפירה, 15 בינואר 1905
- ^ הסתדרות אורתודוכסית כללית, מוריה, 13 במאי 1912
- ^ יעקב רוזנהיים, זכרונות, בני ברק תשל"ט, עמ' קסו
- ^ ראו: מאיר ונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ו, ירושלים תשס"ה, עמ' 1030–1031
- ^ הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ, 'הג"ר וולף המבורג זצ"ל – וישיבתו בפיורדא', בתוך: ישורון ז, תשנ"ט, עמ' תשמא
