רבי חביב חיים דוד סתהון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חביב חיים דוד סתהון
לידה 1827
ה'תקפ"ז
טבריה
פטירה 29 בדצמבר 1906 (בגיל 79 בערך)
י"ב בטבת ה'תרס"ז
כינוי ח"ד בדורו, חד חס"ה, בכור סתהון
מקום קבורה חיפה
מקום פעילות טבריה, פקיעין, וחיפה
תחומי עיסוק דיינות, קבלה וצמחי מרפא
תפקידים נוספים ראש ישיבה
רבותיו הרבנים אהרון שבות הלוי וחיים שמואל הכהן קונורטי
תלמידיו הרב יעקב חי זריהן

הרב חביב חיים דוד סתהון (182729 בדצמבר 1906) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי ששימש כאב בית דין בטבריה וכראש ישיבה בחיפה.

ביוגרפיה

נולד בטבריה בשנת 1827 (ה'תקפ"ז) לדוד ולמסעודה סתהון. סבו היה הרב גבריאל סתהון, בן למשפחת רבנים שעלה מארם צובא, ולו שני בנים, חביב ודוד. הראשון נישא למסעודה בת הרב אהרון שבות הלוי, אולם נפטר ללא ילדים. אחיו דוד ייבם את האלמנה, אולם נפטר בטרם עת ממחלה. לאחר שנולד בנה, קראה לו אמו דוד על שם אביו וחביב על שם בעלה הראשון, והוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה.

בצעירותו למד אצל הרב חיים שמואל הכהן קונורטי, ואצל סבו, הרב אהרון שבות הלוי, מחכמי ארם צובא, שעלה לארץ והתיישב בטבריה. בשנת 1857 (ה'תרי"ז) החל ללמוד בישיבת "בית יעקב" בטבריה שנוסדה על ידי הגביר הרב יצחק גויטע מטריאסטה שבאיטליה.

בשנת 1865 (ה'תרכ"ה) יצא לשליחות בערי מרוקו מטעם כוללות טבריה יחד עם הרב אברהם צבאח[1]. בחודש מאי 1873 (אייר ה'תרל"ג) יצא שוב לשליחות בצפון אפריקה, שם הגיע גם לג'יברלטר.

נהג להתבודד וללמוד במערת אליהו הנביא ובקברו של רבי מאיר בעל הנס, ועסק גם בתורת הקבלה. את ימי הקיץ היה מעביר בכפר פקיעין, שם סחר עם המקומיים, והודות להשתדלותו הוקם בכפר בית כנסת לתושבים היהודים.

כיהן במשך כ-30 שנה כאב בית דין בטבריה. בעקבות מגפת הכולרה, נמלט בחודש אוקטובר 1902 (תשרי ה'תרס"ג) מטבריה יחד עם בנו מרדכי למשך תקופה. שנה לאחר מכן בשנת 1903 (ה'תרס"ד) עבר להתגורר בחיפה, שם שימש כראש ישיבת "אליהו" על שם אליהו הנביא, שייסד הגביר אברהם אדרעי ממצרים עד שנת 1905 (ה'תרס"ו). נודע בבקיאותו בצמחי מרפא, ובחיפה עסק בייצוא הצמח "אל מחמודיה" (איסקומניה), המשמש לייצור צבעים.

הלך לעולמו ב-29 בדצמבר 1906 (י"ב בטבת ה'תרס"ז), ונקבר בבית העלמין הישן "כנסת ישראל" בחיפה, במערה המיוחסת לרבי אבדימי דמן חיפה.

נישא בחייו פעמיים, ויחד נולדו לו חמישה בנים וארבע בנות. בתו חנה נישאה לרב ישראל שמואל ענתבי, מרבני טבריה.

תלמידו היה הרב יעקב חי זריהן.

חיבוריו

  • כרסייא דאליהו - שירות ותשבחות לאליהו הנביא, וקיבוץ כל ענייניו, ירושלים ה'תרס"ו
  • תקפו של נס - פירוש בפרד"ס על כל מאמרי רבי מאיר בעל הנס בתלמוד, בפלפול ובדרוש, חלק א' בירושלים ה'תרנ"ד, חלק ב' שם בשנת ה'תרנ"ט
  • טל תורה - סלוניקי ה'תרל"ז
  • שמש ומגן - ענייני קבלה, כולל פירוש דברי הרב שמשון מאוסטרופולי בעניין יציאת מצרים, עשר המכות, ובסופו נוסח וידוי, ירושלים ה'תרנ"א
  • טעמי המצוות

כן חיבר שירים לכבוד רבי מאיר בעל הנס, שחלקם היו מושרים בהילולתו.

לקריאה נוספת

  • אליעזר מנצור סתהון, נוצר אדם, טבריה ה'תר"ץ (עמ' פ"ד - פ"ה)
  • משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 486 - 487)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מקור אחר טוען כי יצא בשליחות זו לטורקיה ומצרים.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0