רבי חיים אלחדיף
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה.
הרב חיים בן אהרן אלחדיף (ה'תר"ך, 1860 - כ"ב באדר ב' ה'תרפ"ז, 26 במרץ 1927) היה רב, שד"ר ועסקן ציבור בטבריה במפנה המאה ה-20. נבחר למשרת החכם באשי של העיר טבריה ב-1913, אך נאלץ לוותר על תפקידו בשל מחלוקת שפרצה בעיר.
תולדות חייו
נולד בטבריה בשנת 1860 (ה'תר"ך) לאביו הרב אהרן בכור אלחדיף, החכם באשי של טבריה ולבאהייה, בתו של הרב יעקב שאלתיאל ניניו, בעל "אמת ליעקב". את השכלתו התורנית רכש בעיקר אצל אביו. בצעירותו, עמד בראש קבוצה של איכרים יהודים מהגליל שעיבדו אדמות חקלאיות בפקיעין, כשעיבד את האדמות הרבות שהחזיק שם אביו[1]. עמד בראשות ישיבת רבי מאיר בעל הנס. נשא את שמחה בת הרב שמואל אלחדיף, ובשנת 1890 נולד בנם זאכי.
לאחר פטירת אביו בשנת 1909 התעוררה שאלת יורשו בתפקיד, וגם שמו של הרב חיים אלחדיף עלה. תושבים רבים בטבריה התנגדו למינויו, ולמרות רצונו של החכם באשי של האימפריה, חיים נחום אפנדי, מינויו נדחה[2] והרב חיים יששכר אבולעפיה נכנס לתפקיד. באותה העת, יצא הרב אלחדיף לשליחות דרבנן לתוניסיה, שם גייס כספים לבניית חומה לבית הקברות היהודי העתיק בטבריה[3]. בשנת 1913, לאחר התפטרותו של הרב חיים יששכר אבולעפיה ממשרת החכם באשי של טבריה, נבחר הרב אלחדיף למלא את מקומו[4], בהוראת החכם באשי של האימפריה העות'מאנית, חיים נחום אפנדי. חלק מעסקני העיר ומרבניה סירבו לקבל את בחירתו[5], וטענו כי תומכי הרב אלחדיף זייפו חתימות של רבני טבריה כדי להציג לחכם באשי שרוב רבני העיר תומכים בו[6]. מתנגדיו פנו לתורמים לכספי החלוקה שיעבירו את תרומותיהם ל"ועד העיר הספרדי" ולא לחכם באשי[7]. מתנגדיו גם שלחו מכתבים ומברקים לרב הראשי של האימפריה העות'מאנית, הרב חיים נחום אפנדי שהיה חתום על המינוי, ובהם טענו שרוב יהודי העיר מתנגדים למינוי. קבוצת צעירים ממתנגדי הרב אלחדיף ייסדה את "אגדות המגן" ששמה לה למטרה להורידו ממשרתו. כמה מהם נעצרו בחשד שהציתו דליקה בביתו של אחד מתומכיו[8]. צעדת מחאה נערכה כנגד מינויו, וחלק ממתנגדי הרב אלחדיף אף הטיל עליו חרם[9]. גם תושבי העיר המוסלמים התנגדו למינויו[10] הרב חיים נחום אפנדי, שחפץ בהשקטת המחלוקת, שלח את הרב חיים יצחק שאקי כנציגו לטבריה. בהכרעתו, הושב הרב חיים יששכר אבולעפיה לתפקידו.
ב-1921 התמנה לשד"ר של קהילת טבריה, ויצא לקהילות לוב ותוניסיה. לאחר שובו לטבריה, שימש ראש ועד הכוללות לעדת הספרדים בעיר.
נפטר בליל שבת, 26 במרץ 1927, כ"ב באדר ב' ה'תרפ"ז[11].
ספריו
- יצב גבולות - בעניין המחלוקת על כספי קופת רבי מאיר בעל הנס.
- משפט וצדק - פסקי דין בעניין הנ"ל.
- חסדך מחיים- דרשות. בכתב יד.
- סדרת סידורים ומחזורי תפילה עם הערות ופירושים:
- זכרנו לחיים - לראש השנה. בכתב יד
- חתמנו לחיים - ליום הכיפורים.
- זבח פסח - לפסח. בכתב יד.
- ישמח חיים - לסוכות. בכתב יד.
- טועמיה חיים - לימי חול ושבתות. בכתב יד.
לקריאה נוספת
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב עמ' 48.
- עדו ישראלי, טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית, אורשת ט (ה'תש"ף) עמ' 86 - 105.
קישורים חיצוניים
- חכם חיים אלחדיף, באתר "החכם היומי"
- קברו באתר "BillionGraves".
- עדו ישראלי, המאבקים על משרת החכם באשי בטבריה, הרצאה מצולמת באתר YouTube.
הערות שוליים
- ^ דברי ימי השבוע, הצבי, 24 ביוני 1887.
- ^ ראו אוי לה אמרה רקת!, החרות 29 באוגוסט 1919
- ^ תודה רבה, החרות 6 ביוני 1912.
- ^ חכם באשי חדש בטבריא, החרות, 31 במרץ 1913
- ^ הרקע למחלוקת היה יחסים מתוחים בין מחנה משפחת אבולעפיה לבין מחנה משפחת אלחדיף במחלוקת שפרצה קודם מינויו של הרב אהרן בכור אלחדיף
- ^ על שאלת החכם-באשי בטבריה, החרות, 18 יוני 1913.
- ^ עדו ישראלי, טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית, אורשת ט (ה'תש"ף), עמ' 90
- ^ חרוניקא, האחדות, 4 ביולי 1913.
- ^ יעקב משה טולידאנו, מכתב מטבריה, החרות, 12 בנובמבר 1913
- ^ מכתב מקושטא?, החרות, 12 בספטמבר 1913.
- ^ הארץ, 27 במרץ 1927.
