רבי חנוך העניך שפרן
| לידה |
ה'תרמ"ז פומוריאני, האימפריה האוסטרית |
|---|---|
| פטירה |
ו' באלול ה'תשי"ט (בגיל 72 בערך) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
 רומניה |
| מקום פעילות | ביוולאר, בוקרשט |
| תקופת הפעילות | תרס"ט–תשי"ט |
| השתייכות | יהדות רומניה |
| תפקידים נוספים | בהנהגת איגוד הרבנים של רומניה |
| רבותיו | אביו, רבי יהושע איטינגא, רבי ברוך אפשטיין |
| אב | רבי בצלאל זאב שפרן |
| אם | שרה מעניא |
רבי חנוך העניך שפרן (תרמ"ז - ו' באלול תשי"ט) היה רבן של הערים ביוולאר ובוקרשט ברומניה.
קורות חייו
נולד בשנת תרמ"ז בעיירה פומורן לרבי בצלאל זאב שפרן (שלימים היה רבן של שטפנשט ובקאו) ולשרה מעניא, למד אצל אביו ובגיל 16 כבר הוסמך לרבנות על ידי רבי יהושע איטינגא ורבי ברוך אפשטיין, בהיותו בן 18 עלה אביו לכהן ברבנות העיר בקאו ברומניה וכאשר אביו היה נוסע מהעיר היה עונה לשאלות במקומו.
בשנת תרס"ט נשא את צביה בתו היתומה של רבי יהושע רבינוביץ שהיה רבה של ביוולאר שעל גבול רומניה - מולדובה[1], ואחר נישואיו מילא את מקום חמיו ברבנות העיר, בשנת תר"פ מונה לרבה של עיר הבירה בוקרשט, שם התיידד עם רבה הראשי של רומניה ד"ר יעקב יצחק נימירובר ויחד היו פעילים מאד ב"אגודת הרבנים ברומניה".
רבי העניך היה כותב בלשון צחה ובהירה, ועל כן נתן לו אביו לערוך את ספריו "שו"ת הרב"ז" בתוספת הערותיו, ובסופו הדפיס קונטרס משלו בשם "ילקוט החנוכי", וכן הדפיס ספר "מנחת אזכרה" מדברי אביו בשבח ישוב ארץ ישראל, כמו כן כתב בעצמו הרבה תשובות בהלכה ופרסם מדברי תורתו בקובצים התורניים שיצאו בתקופתו, וביניהם ב"המאסף", "דבר בעתו", "הבאר", "בית וועד לחכמים" ועוד, בשנת תרע"ב כתב את ספריו "מנחת חנוך" על אגדות חז"ל, ו"דרושי חנוך" מדרשותיו.
בי"א בניסן תש"ד במהלך ההפגזות על בוקרשט נפלה פצצה על ביתו ואשתו נהרגה במקום ורבי העניך ובתו נפצעו קשה.
בשנת תשי"א עלה לארץ והתיישב בקרית יובל בירושלים, והקדיש את זמנו ללימוד ולא הופיע בציבור, בתקופתו האחרונה נחלש ונפטר בו' באלול תשי"ט, ונקבר בהר המנוחות.
צאצאיו
קישורים חיצוניים
באר בשדה שטפנשט, עלון 296 פרשת שופטים תשפ"א.