רבי יהודה אריה לייב אפשטיין
| מקום קבורה | אופולה לובלסקיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| רבותיו | החוזה מלובלין; רבי אברהם יהושע השיל מאפטא; רבי יעקב יצחק מפשיסחה; רבי מאיר מאפטא | ||||
| פטירה | כ"ג בטבת ה'תקצ"ז | ||||
| בת זוג | בזיווג ראשון - מלכה. בזיווג שני - לאה | ||||
| אב | רבי יחיאל מיכל | ||||
| חותנים | בזיווג שני - רבי ראובן הלוי הורוביץ | ||||
| |||||
רבי יהודה אריה לייבוש אפשטיין (כונה רבי לייבוש הגדול; ? - כ"ג בטבת ה'תקצ"ז) היה אדמו"ר חסידי באוז'רוב ואופולה. מייסד חסידות אוז'רוב.
ביוגרפיה
נולד לרבי יחיאל מיכל מצאצאי רבי יחיאל מיכל סג"ל אפשטיין בעל "קיצור של"ה"[1]. בילדותו התייתם משני הוריו ולא היה מי שידאג ללמדו תורה. באחד הימים הלך לבית המדרש בכדי ללמוד תורה אך לא הבין כלום ממה שלמד, הדבר גרם לו שברון לב גדול והוא התייפח בבכי עד שנרדם, בחלומו הקריאו לו את הפסוק "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר"[2]. מאז הרגיש שהתחולל בו שינו עצום ונחה עליו רוח חכמה ומאז והילך שקד על התורה ועל העבודה[3].
תחילה נשא את מלכה מאוסטרובצא ועם נישואיו עבר לגור בעיר ואחר שנפטרה בצעירותה נשא בזיווג שני את לאה בת רבי ראובן הלוי מז'רנובצא, בעל דודאים בשדה[1].
היה תלמיד מובהק של ה"חוזה" מלובלין, רבו ה"חוזה" העיד עליו ש”נשמתו היא מנשמת בעלי התוספות”. חסידי החוזה מאוד החשיבוהו והעריצוהו[4] ורבי מאיר מאפטא העיד ”בכל פעם שעולה אני לעולמות העליונים כבר נמצא שם רבי אריה לייב”[1]. כן היה תלמידו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ' - ה"יהודי הקדוש" מפשיסחא עמו למד רבות בנגלה ובנסתר. אף הוא העיד עליו ”בשעת תפילתי אני נפגש תמיד עם רבי לייבוש באותם היכלות, שנינו היינו בעלי התוספות, נשרפנו על קידוש ה', ואת שנינו שלחו לעולם הזה בכדי להשלים את ימינו שנפסקו בטרם עת”[5]. לאחר פטירתו של החוזה מלובלין נסע אל רבי אברהם יהושע השיל מאפטא בעל "אוהב ישראל" ואל רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים"[1].
בשנת תקע"ב נבחר לרב באוז'רוב בהסכמתו של רבו החוזה. משנת תקע"ה החל בהנהגתו כאדמו"ר ולאחר פטירתו של רבו רבי מאיר מאפטא בשנת תקפ"ז החלו נוסעים אליו רוב חסידיו של רבו. מאוז'רוב עבר לאופולה לובלסקיה בה כיהן כרב וכאדמו"ר[1].
נפטר בכ"ג בטבת ה'תקצ"ז ונטמן באופולה.
משפחתו
רבי יהודה נישא למלכה[6], ולהם שני בנים; רבי נפתלי מאומפלה ורבי משה יעקב. לאחר מספר שנים זו נפטרה [דרושה הבהרה], ורבי יהודה נישא בשנית ללאה (לבית הלוי הורביץ)[7]. מנישואים אלו נולדו לו בתו פערל ובנו רבי יחיאל חיים, אשר מילא את מקומו.
תלמידיו
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ל', חלק א, פרק שני "אבי שושלת אוזרוב", באתר אוצר החכמה.
- מאיר הלחמי, תולדות החסידות בארץ ישראל, ירושלים: במה, תש"ד, עמ' 15, חלק ב, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ל', חלק א, פרק שני "אבי שושלת אוזרוב"
- ↑ יחזקאל, ל"ו, כ"ו.
- ↑ אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ו, עמ' ל', חלק א, פרק שני "אבי שושלת אוזרוב". על פי גרסה אחרת אירע הסיפור בחיי אביו
- ↑ שם (עמ' ל"ה) מובא שתלמידי החוזה אמרו עליו: "מאה ועשרים בני היכלא ישבו באימה וביראה לפני החוזה מלובלין, כולם אראלים ששרתה עליהם רוח הקודש, לשמע שמותיהם בלבד רעדו אמות הספים בפולין החסידית – הרבי ר' לייבוש היה מיחידי סגולה בחבל נביאים זה"
- ↑ רבי אהרן מרקוס החסידות, תש"מ, עמ' קפ"ג.
- ↑ [1]
- ↑ [2]