רבי יהונתן מוואלין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהונתן מוואלין
לידה בערך תק"ס
סטאנוב
פטירה תר"ה (בגיל 45 בערך)
למד ב ישיבת וולוז'ין
תלמידיו רבי דוב מפלונגיאן, רבי אליהו חיים מייזל, רבי אליעזר באקשטנסקי מפינסק, רבי יעקב משה דירקטור
חיבוריו מרגניתא טבא, ספר המוסר והיראה, מזכרת יהונתן
אב רבי אפרים
רב העיר לובטש

רבי יהונתן משה דובער הלוי מוואהלין, (מכונה גם רבי יהונתן וואלינער) (תק"ס בערך[1] - תר"ה[2]) היה רב העיר לובטש שבמחוז מינסק שבבלארוס. היה ידוע כצדיק ובעל הנהגות קדושות, ומחבר קונטרס ההנהגות "מרגניתא טבא".

תולדותיו

רבי יהונתן נולד בעיירה סטאנוב שבפלך וואלין, לרבי אפרים שהיה חסיד, חמיו הראשון היה "מו"ר חמי מוהר"ר יצחק זללה"ה נ"ע", אחר פטירת אשת נעוריו נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין. רבי חיים מוולוז'ין קיבלו כאחד מתלמידי הישיבה, והיה רגיל לשוחח עמו בענייני הלכה. בימי החגים היה מתאכסן בלובטש אצל רבי שמואל בקשטר, מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין.

מסופר כי היה ישן ארבע שעות בלבד ביממה. כמו כן היה ידוע כבעל חוש מוזיקלי, שניכר בעת לימודו ותפילתו[3].

בחורף תקצ"ז הוצעה לו משרת רבנות בעיר לובטש, אותה הוא סירב בתחילה לקבל עקב רצונו לעלות לארץ ישראל, אולם בסופו של דבר הוא חשש לעלות ארצה משום קשיי הפרנסה שיגרמו לו לביטול תורה. בשנת תקצ"ח הוא נשא את בתו של רבי שמואל בקשטר, והתמנה לרב העיר.

תלמידיו

  • רבי דוב מפלונגיאן. בבעלותו היה כתב היד של ספרו "מרגניתא טבא" ומשם העתיקו בעל החפץ חיים לתוך ספרו אהבת חסד. בהקדמה כתב הוא עליו: ”תלמידו, הוא ידידי הרה"ג החו"ב וכו' כק"ש מו"ה דוב זצ"ל מעיר פלונגיאן... וסיפר לי כי רבו הגאון הקדוש הנ"ל היה דרכו לחזור ולשנות המרגניתא הזאת פעמים בכל יום”.
  • רבי אליהו חיים מייזל, רבה של לודז.
  • רבי אליעזר באקשטנסקי מפינסק (תקצ"ו-תרס"ט). [4]
  • רבי יעקב משה דירקטור, אב"ד סטולוביטש ומוש (תקע"ט-תרל"ט).

חיבוריו

  • מזכרת יהונתן בכתב יד.
  • מרגניתא טבא, נדפס לראשונה בתוך הספר "אהבת חסד" שהדפיס רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ואף הוסיף עליו את הערותיו.
  • ספר המוסר והיראה, ירושלים תשנ"ח.

פסקיו

פסקו המפורסם הוא שבזמנינו אסור לשנוא אפילו רשע גמור, כיון שיש איסור "לא תשנא" כל זמן שלא הוכיחו, ובדור שלנו אין מי שיודע להוכיח[5].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תולדות רבינו, בתוך 'מרגניתא טבא' הוצאת רבי מרדכי גרוס ע' יד
  2. ^ רבי משה מרקוביץ, שם הגדולים השלישי
  3. ^ משה צינוביץ, עץ חיים, עמ' 126-124
  4. ^ שם
  5. ^ מרגניתא טבא אות יז; הובא גם באהבת חסד לרבי ישראל מאיר הכהן; חזון איש יו"ד סימן ב, כח