ביטול תורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביטול תורה הוא כינוי להימנעות מתלמוד תורה ללא סיבה מוצדקת, חרף מצוות תלמוד תורה, עליה נאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה" (ספר יהושע, פרק א', ח').

פעולות המותרות על חשבון תלמוד תורה

יש תשובות שונות לשאלה מהי פעילות חיונית המהווה הצדקה להיבטל מתורה ומהי פעילות שאינה חיונית. יש המחמירים ומצמצמים בפעילות המותרת, ויש המרחיבים. לכל הדעות צרכים בסיסיים של אדם, כגון אכילה ושתייה, הן בגדר פעילות חיונית.

בעבר חלק מהחסידויות הדגישו את נושא הדבקות בה', והמאמצים הגדולים שצריכים להיות בתפילה. באופן טבעי, אריכות התפילה באה על חשבון לימוד התורה, דבר שנתפס אצל המתנגדים כביטול תורה.

בקרב ישיבות ליטאיות רבות, נפוץ המנהג לקצר בחזרת הש"ץ בתפילת מנחה, בנימוק שהתפילה הארוכה גורמת לביטול תורה.

ביטול תורה באיכות

העוסק בלימוד דברים שצריכים פחות עיון ממה שיכול האדם לעיין באותו זמן, או אף הלומד בפחות מאמץ ממה שיכול להשקיע, יש מחשיבים את זה לביטול תורה. מאחר שהוא מבטל מלימוד תורה באיכות שיכול היה ללמוד באותו זמן[1]. אחד המקורות לזה הוא הדין המופיע בגמרא שמבטלין תלמוד תורה לשמיעת המגילה, "מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר מעבודה" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג עמוד א), וכך נפסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפז, סעיף ב . ולכאורה הרי קריאת המגילה היא בכלל לימוד תורה, ומכאן הוכיחו האחרונים את המושג "ביטול תורה באיכות"[2].

בין הזמנים

ראשי הישיבות נוהגים להזהיר שבין הזמנים אינו זמן לחופש מלימוד התורה, אלא למנוחה כדי שיוכל ללמוד טוב יותר בזמני הלימוד בישיבה, לכן אין להימנע מלימוד תורה בימי בין הזמנים והמתרשל נחשב למבטל תורה.

דברי חז"ל על ביטול תורה

  • אמר רבא, ויש אומרים רב חסדא: אם רואה אדם שייסורין באין עליו - יפשפש במעשיו, שנאמר "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"; פשפש ולא מצא - יתלה בביטול תורה, שנאמר: "אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו". ואם תלה ולא מצא - בידוע שייסורין של אהבה הם, שנאמר: "כי את אשר יאהב ה' יוכיח".[3]
  • יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך. ואל תרבה שיחה עם האישה - באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו; מכאן אמרו חכמים, כל המרבה שיחה עם האישה- גורם רעה לעצמו, ובטל מדברי תורה, וסופו יירש גיהינם.[4]
  • בעון עינוי הדין ועיוות הדין וקלקול הדין וביטול תורה חרב וביזה רבה ודבר ובצורת בא ובני אדם אוכלין ואינן שבעין ואוכלין לחמם במשקל דכתיב (ויקרא כו, כה) והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית וגו', (שבת, דף לג')
  • כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנא' (תהלים לט, ג) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר, (ברכות, דף ה')

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר 'זכור לאברהם' או"ח סימן ג ערך 'גירסא' בשם עץ חיים כתב שהמניח עיון ולומד גירסה "אין לך ביטול גדול מזה", וכן בספר פלא יועץ ערך 'ידיעה': "וכבר כתבו הפוסקים, שמי שיכול לפלפל בחכמה ולקנות ידיעה חדשה, ומוציא הזמן בלמוד תהלים וזהר וכדומה, לגבי דידה חשיב בטול תורה". ובספר נפש החיים (שער ד פרק ב) כתב וז"ל: "שהעסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו יתברך מאמירת תהלים".
  2. הרב אפרים זלמן מרגליות בשו"ת בית אפרים או"ח סימן סז, וכך גם אומרים בשם הגר"א מוילנא.
  3. תלמוד בבלי, ברכות, דף ה', ע"א; איכה ג, מ; תהלים צד, יב; משלי ג, יב.
  4. מסכת אבות א, ה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0