רבי יהושע לאנג

הרב יהושע לאנג

לידה	תקצ"ז וילנה
פטירה	5 במרץ 1908 (בגיל 71 בערך) ב' באדר ב' תרס"ח ורשה
עיסוק	רב

הרב יהושע לאנג (תקצ"ז – ב' באדר ב' תרס"ח, 5 במרץ 1908) היה רב ופוסק הלכה ליטאי, מחבר פורה, כיהן כרב בכמה קהילות חשובות בליטא, בהן סעליב, איוויינייץ, שרשוב, סטוויסקי ושומיאץ. מחבר הספרים "ענף יהושע", "פרי יהושע", "כרם יהושע" ו"חיבת הקודש", וחיבור על הרמב"ם "בנין יהושע".

תולדות חייו

נולד בווילנה בשנת תקצ"ז לרבי משה ולפריידא. אביו היה מחשובי רבני העיר, והוא זכה לחינוך תורני מובהק.

כבר בגיל 12 למד אצל הרב מרדכי מלצר. מאוחר יותר המשיך את לימודיו בעצמו בקיבוץ של בחורים מצוינים.

בצעירותו הוסמך לרבנות. בשנת תרכ"ג, והוא בן כ־26, הדפיס את ספרו הראשון, "ענף יהושע" על מסכת שבת, בווילנה. בראש הספר נדפסה הסכמה נלהבת מאת רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, ששיבח את חידושיו של המחבר הצעיר.

נתקבל כרב ואב"ד בסעליב. לאחר מכן עבר לכהן ברבנות ביישובים נוספים: בשנת תרכ"ה באיוויינייץ, אחר כך בשרשוב, ובשנת תר"מ בשומיאץ. ומשם חזר לווילנה, ולאחר פטירת הרב חיים אריה לייב מישקובסקי נתקבל כרב בסטוויסק.

במהלך כהונתו ברבנות עסק בכתיבת חידושי תורה, ופרסם ספרים רבים.

השקפתו ופעולתו

בהקדמת ספרו "כרם יהושע" (וילנה, תרל"ו) הביע צער על שעזב את עירו וילנה – "עיר מולדתו ומרכז התורה" – והזכיר את אהבתו לירושלים ואת הקפדתו לזכור את ציון ולדרוש לשלומה. כדבריו: "נזהרנו מהורינו לדרוש לציון בכל עת ולהעלות זיכרון רום מקדשנו על לוח לבנו".

בשנת תרס"ג התעוררה מחלוקת ציבורית בעניין אתרוגי ארץ ישראל בשנת שמיטה, והרב יצחק יעקב ריינס מלידא פנה אליו בבקשה שיחווה דעתו. תשובתו נדפסה בכתב העת המזרח (תרס"ג, חוברת ג, עמ' 161–162), ובה כתב כי החליט להשיב לשאלה למרות בריאותו הלקויה, "מפני חביבות ארץ ישראל וכבודה". הוא חיזק את השימוש באתרוגי ארץ ישראל על אף חששות שביעית, והתנגד לשימוש באתרוגים מיוון, בנימוק ש"ציון שבלבו".

פטירתו

נפטר לאחר מחלה ממושכת ביום חמישי ב' באדר ב' תרס"ח (1908) בורשה. קברו נמצא בבית העלמין בוורשה. השאיר אחריו כתבי־יד ערוכים לדפוס: "תוספת מהרי"ל" על המשנה.

חיבוריו

• ענף יהושע, על מסכת שבת, וילנה תרכ"ג, 1863, באתר היברובוקס
• פרי יהושע, על מסכת פסחים, וילנה תרכ"ז, 1867, באתר היברובוקס
• כרם יהושע, על מסכת סנהדרין ומכות, וילנה תרל"ו, 1876, באתר היברובוקס
• חיבת הקודש, חידושים על סדר קדשים, וילנה תרמ"ח, 1888, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יהושע לאנג, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמוד 23, באתר HebrewBooks
• לוי אובצינסקי, הרב הג' ר' יהושע לאנג, נחלת אבות, וילנה תרנ"ד, אות י, פריט טו, עמ' כד, באתר היברובוקס
• מאיר שמשון גשורי, 'לאנג, יהושע', בתוך: אנציקלופדיה של הציונות הדתית, יצחק רפאל (עורך), כרך ג, מוסד הרב קוק תשכ"ה, עמ' 75–76
• ספר יזכור לקהילת איוויינייץ, עמ' 236–237 בספריית העיר ניו יורק
• יידישעס טאגעבלאט, (מודעה על פטירתו), 6 מרץ 1908, עמ' 3.
• תמונת מצבתו בבית הקברות היהודי בורשה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יהושע לאנג41639033Q118924053