יצחק רפאל
יצחק רפאל, 1951 | |||||||
לידה | סאסוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה | ירושלים, ישראל | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
תאריך עלייה | 1935 | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים, בית המדרש לרבנים באמריקה | ||||||
סיעה | חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 - 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר. חתן פרס ביאליק ופרס הרב קוק.
ביוגרפיה
נולד בסאסוב אשר בגליציה, לשמואל-צבי ואסתר ורפל. היה חבר תנועת תורה ועבודה הפועל המזרחי, ממייסדי בני עקיבא בפולין וכן ראש מחלקת ”ההכשרה” של ”החלוץ-המזרחי” בפולין.
עלה לארץ ישראל ב-1935, נישא לסופרת גאולה בת-יהודה (בת הרב יהודה לייב פישמן מימון).
למד באוניברסיטה העברית בחוגים למקצועות היהדות והיסטוריה כללית וקיבל תואר במאי 1940.[1] היה פעיל ב"הגנה", שימש כמורה בבית-הספר "מעלה" בירושלים, מנהל "מוסד הרב קוק" אשר ייסד חותנו ועורך כתב העת שלו, סיני, ממותו של הרב מימון ב-1962 ועד מותו שלו ב-1999. מנהל "המחלקה למלאכה ולמסחר זעיר" בסוכנות היהודית, סיים לימודי תואר שני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת 1942 היה נציג הפועל המזרחי בהנהלת "מגבית ההתגייסות", והחל בשנת 1944 היה חבר "הוועד הלאומי".
בתקופת מלחמת העצמאות כיהן הן כחבר "ועדת המוסדות לענייני ירושלים", הן כמנהל "המשרד לנפגעי המלחמה" והן כחבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת העלייה, תפקיד אותו מילא עד 1953.
כיהן ברציפות בכנסת מהכנסת השנייה - 30 ביולי 1951 ועד הכנסת השמינית 17 במאי 1977. במשך כל תקופת כהונתו היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, בכנסת השלישית והשמינית שימש יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט.
היה סגן שר-הבריאות (1961–1965), תקופה בה התחוללה פרשת תל גיבורים. סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות הפרשה הביאה את ראש הממשלה למנות, ב-25 באוקטובר 1964, ועדת חקירה בראשות שופט בית המשפט המחוזי משה גולן. בדו"ח שהגישה הוועדה נקבע שנמצא דופי בהתנהגותו רפאל,[2] ובעקבות זאת התפטר רפאל מתפקידו כסגן שר הבריאות.[3] לאחר שהופעל עליו לחץ ציבורי ויתר רפאל על חסינותו כחבר הכנסת,[4] והוגש נגדו כתב אישום בחשד שלקח שוחד בדמות תרומות למוסד הרב קוק, שבראשו עמד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי יהודה שפיגל, שהורשע לפניו, סירב להעיד נגדו.[5]
רפאל כיהן כשר-הדתות בשנים 1974–1976 בממשלתו של יצחק רבין. טרם מונה לשר, פנה יהודה שפיגל אל גולדה וביקש שלא ימונה רפאל לשר בגלל פרשת תל גיבורים,[6] אך בקשתו של שפיגל לא סיכלה את המינוי.[7][8] במהלך כהונתו כשר, ביקר את פעילות תנועת גוש אמונים, שביצע מבצעי התנחלות ביהודה ושומרון ללא אישור הממשלה, ושפעיליה התאמתו עם חיילי צה"ל שהגיעו לפנותם.[9] תמך בהסכם הביניים בין ישראל למצרים בספטמבר 1975[10] ופעל למען החזרת עקורי איקרית ובירעם לכפרם.[11] גישתו המדינית המתונה הביא לחיכוכים עם קבוצת "צעירי המפד"ל", קבוצת פועלי המפלגה שהייתה גם פעילה בהקמת תנועת "גוש אמונים".[12]
רפאל נמנע, יחד עם זבולון המר, בהצבעת אי אמון בממשלה ב־14 בדצמבר 1976, הצעת אי אמון שהגישה החזית הדתית התורתית (אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל) בשל חילול השבת שנגרם, לטענתם, כשחלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים שהגיעו לחיל האוויר.[13] שבוע אחר כך, החליט ראש הממשלה רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, לראות בהצבעתם זו כהתפטרות.[14] מיד אחר כך החלו "צעירי המפד"ל" לפעול להדחת רפאל מהנהגת המפד"ל לבחירות הבאות, שנקבעו למאי 1977.[15][16] ב-20 במרץ, נערכו בחירות פנימיות במפד"ל בהם הודח מהרשימה לכנסת.[17][18] רפאל פנה לבית המשפט בבקשה לביטול הבחירות,[19] ובמקביל ביקש לרוץ ברשימה עצמאית לכנסת.[20] לבסוף, לאחר שפנייתו לבית המשפט נדחתה, החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים ולא לרוץ לכנסת שוב.[22]
בשנים 1957-1956 עשה עבודת מחקר באוניברסיטת לונדון וב-Jew's College. קיבל תואר דוקטור בספרות מבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק בהדרכתו של הרב פרופסור שאול ליברמן. על עבודת הדוקטורט בנושא "ספר המנהיג" לרבי אברהם הירחי זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל. בשנת תשמ"ו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
בנוסף, שימש כחבר הנהלת המפד"ל וחבר "המרכז העולמי של המזרחי - הפועל המזרחי", יו"ר הנהלת "מוסד הרב קוק" ו"יד הרב מימון".
רפאל הגיש נגד העיתונאית סילבי קשת קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע, משום שטענה שביקר במועדונים מפוקפקים וכי יש לו קשרים עם אנשי העולם התחתון.[23] קשת הגישה נגדו תביעה אזרחית, על שטען כי בכתבתה "הגדישה את הסאה, גם לפי דרכה, במידת השקרים ובהיקף העלבונות".[24] השניים התפשרו מחוץ לבית המשפט והבהירו כי לא התכוונו לפגוע זה בזה. קשת הצהירה כי לא היה יסוד לדברים ולמשמעויות שפורסמו בכתבתה.[25]
משפחתו
בנו היחיד (שנפטר עוד בחייו של רפאל) היה הרב שילה רפאל, חבר בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת קריית משה בירושלים.
מספריו
- סאסוב - מצבה לעירתי, ירושלים, תש"ו
- לא זכיתי באור מן ההפקר, פרשיות חיים, הוצאת ידיעות ספרים (עידנים) 1981
- החסידות וארץ ישראל
- ספר החסידות
- ראשונים ואחרונים – פרקים בתולדות ישראל וספרותו, 1957
- החסידות וארץ ישראל, הוצאת הספרים הארץ-ישראלית, ה'ת"ש
- כתבי הרב אלקלעי, ירושלים : מוסד הרב קוק, ה'תשל"ה, 1974
- אנציקלופדיה של הציונות הדתית (עורך)
קישורים חיצוניים
יצחק רפאל, באתר הכנסת
- יצחק רפאל, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "יצחק ורפל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 603
- רשימת המאמרים של יצחק רפאל באתר רמב"י
- רשימת הפרסומים של יצחק רפאל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רפאל בשן, מעולם לא עשיתי דבר בניגוד לחוק או לתורה, מעריב, 31 ביולי 1970
- ליטל לוין, ח"כ יצחק רפאל נגד מערכת המשפט, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2011
- עתי"ם, מת ד"ר יצחק רפאל, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1999
הערות שוליים
- ^ הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940
- ^ טדי פרויס, רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל גיבורים, דבר, 5 באוקטובר 1965, המשך
- ^ סגן שר הבריאות התפטר, דבר, 22 במרץ 1965, המשך
- ^ הכנסת החליטה ליטול החסינות מחה"כ י. רפאל, דבר, 15 ביולי 1965
- ^ רפאל זוכה מחוסר הוכחות, דבר, 17 בספטמבר 1965, המשך
- ^ עו"ד שפיגל פנה לגולדה לא לצרף את רפאל לממשלה, מעריב, 1 במרץ 1974
- ^ אולם ראו: דן מרגלית, ראיתי אותם עמ' 215.
- ^ שאול הון, אחרי 10 שנות שתיקה, כולל ישיבה בכלא, יהודה שפיגל החזיר את פרשת יצחק רפאל לשולחן ראש-הממשלה, מעריב, 3 במרץ 1974
- ^ יוסף וקסמן, רפאל: המתנחלים אינם מתנהגים כיאות בזמן פינוי, מעריב, 13 במרץ 1975
- ^ מאיר הראובני, רפאל נתקל בביקורת חריפה בסיירו ביישובי המפד"ל בגולן, מעריב, 5 בספטמבר 1975
- ^ טוביה מנדלסון, רפאל יפעל להחלטה ממשלתית על החזרת עקורי ברעם ואקרית, דבר, 16 ביולי 1975
- ^ אברהם תירוש, המנהיגים עייפים ־ הצעירים רוצים מפד"ל חדשה, מעריב, 28 בדצמבר 1976
- ^ יעל גרינפטר, 20.12.1976 /חילול שבת הוביל למשבר קואליציוני, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2010
- ^ בורג רפאל והמר חדלו לכהן כשרים, דבר, 21 בדצמבר 1976
- ^ אברהם תירוש, השלב הבא במפד'ל: הדחתו של יצחק רפאל מההנהגה, מעריב, 20 בינואר 1977
- ^ מנסים למנוע מוורהפטיג מקום שני במפד"ל הצעירים פועלים נגד רפאל, דבר, 6 במרץ 1977
- ^ אברהם תירוש, המהפכנים הצעירים במפד"ל הסתפקו בחצי־הפיכה, מעריב, 22 במרץ 1977
- ^ הדחת רפאל, מעריב, 21 במרץ 1977
- ^ סיעת רפאל פונה להליכים משפטיים, דבר, 24 במרץ 1977
- ^ סיעת רפאל תבקש מוועדת הכנסת הכרה כסיעה עצמאית, מעריב, 7 באפריל 1977
- ^ "ליכוד ותמורה" לא תופיע ברשימה עצמאית, דבר, 8 באפריל 1977
- ^ נדחתה בקשת יצחק רפאל וחבריו לבטל הבחירות במפד"ל, דבר, 6 באפריל 1977[21]
- ^ יהושע כהנא, "לא מודים בעובדות, כופרים באשמה", מעריב, 7 באפריל 1970
- ^ סילבי קשת תובעת לירה אחת מח"כ רפאל, מעריב, 28 במאי 1970
- ^ יהושע כהנא, המשפט של רפאל נגד קשת הסתיים ב"הצהרת פשרה", מעריב, 25 ביוני 1970
השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
שרי הדתות (1948–2003) | יהודה לייב מימון • חיים משה שפירא • הרב יעקב משה טולידאנו • זרח ורהפטיג • יצחק רפאל • חיים יוסף צדוק • אהרן אבוחצירא • יוסף בורג • שמעון פרס • זבולון המר • אבנר שאקי • יצחק רבין • שמעון שטרית • בנימין נתניהו • אלי סויסה • יצחק לוי • יצחק כהן • יוסי ביילין • אשר אוחנה • אריאל שרון | ![]() |
השרים לשירותי דת (2008 ואילך): |
יצחק כהן • יעקב מרגי • נפתלי בנט • דוד אזולאי • יצחק וקנין • יעקב אביטן • מתן כהנא • מיכאל מלכיאלי |
יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת | |
---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- חברי כנסת מטעם המפד"ל
- חברי הוועד הלאומי
- חברי אספות הנבחרים
- חוקרי קבלה וחסידות
- זוכי פרס ביאליק לחכמת ישראל
- זוכי פרס הרב קוק
- משפחת מימון
- חברי הנהלת הסוכנות היהודית
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- מוסד הרב קוק: אישים
- עורכי כתבי עת תורניים
- חברי הכנסת השנייה
- חברי הכנסת השלישית
- חברי הכנסת הרביעית
- חברי הכנסת החמישית
- חברי הכנסת השישית
- חברי הכנסת השביעית
- חברי הכנסת השמינית
- אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי
- כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים
- יושבי ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט
- ישראלים שנולדו ב-1914
- ישראלים שנפטרו ב-1999
- שרי ממשלת ישראל השש עשרה