רבי יוסף דוד אייזנשטאט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ חסידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי יוסף דוד אייזנשטאט
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקכ"ז
ז'טל
פטירה כ"ח בטבת ה'תר"ו (בגיל 79 בערך)
מיר

הרב יוסף דוד אייזנשטאט (ר' דוד'ל מירער) היה ראש ישיבת מיר, ורב העיירה מיר בבלארוס.

קורות חיים

שנת לידתו אינה ברורה. בספר תולדות ישיבת מיר שחובר על ידי משה צינוביץ נכתב שנולד בשנת ה'תקי"ז, בספר רבותינו שבגולה נכתב שנולד בשנת ה'תקכ"ז, בעיירה ז'טל. למד אצל רבי יום טוב ליפמן הלפרין בעל הקדושת יום טוב.

נישא לביתו של רבי משה אייזנשטאט רב העיר קלצק, שימש זמן קצר כרב קהילת ז'טל במקומו של סבו (אבי אימו) רבי חיים שאמנם היה בחיים אך היה זקן לימים. בשנת ה'תקנ"ז מונה לרב עיירת מיר במקומו של דודו (אח חותנו) רבי צבי הירש אייזנשטאט,[1] אז אימץ את שם משפחת חותנו.

נוסח מצבתו

ציון לנפש אדמו"ר,
הרב החסיד והעניו המפורסם לגאון ולתפארת זו,
מרביץ תורה לרבים
כקש"ת מו"ה יוסף דוד
בהר"ב מו"ה צבי הירש זצ"ל
אב"ד ומו"צ דפ"ק מיר קרוב לחמישים שנה,
הצדיק נאסף לעמו יום ב' כ"ח טבת שנת תר"ו לפ"ק

בשנת ה'תקצ"ה לאחר פטירת רבי שמואל טיקטינסקי ובנו רבי אברהם טיקטינסקי מונה לראש ישיבת מיר עקב כך שבנו של רבי שמואל רבי חיים לייב טיקטינסקי היה צעיר לימים, רבי יוסף דוד פעל יחד עם בנו רבי משה אברהם אייזנשטאט להרחבתה ובסוסה של הישיבה, במקביל לכהונתו כרב העיירה, לאחר פטירתו מונה בנו הרב משה אברהם אייזנשטט לראש הישיבה. בימיו הפכה ישיבת מיר לאחת הישיבות החשובות בליטא ונחשבה הישיבה השנייה בחשיבות לאחר וואלז'ין.

שיטת לימודו היתה כשיטת הלימוד של רבו הקדושת יום טוב, בדיוק מרבי בלשון הראשונים, בחישוף מקורותיהם והעמקת יתר בדברי הראשונים והפוסקים.[2]

נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו, בזקנותו הגיב על השאלות על ידי הכתבת התשובות לדיינים שישבו לפניו.

הרבה לצום ולמעט בשינה. נפטר בכ"ח טבת ה'תר"ו ונקבר בעיירה מיר.

צאצאיו

  • בנו רבי מיכאל גר בשרשוב.
  • בנו השני רבי משה אברהם אייזנשטאט מילא את מקומו של אביו בראשות הישיבה וברבנות העיירה.
  • הרב שלמה, שימש כאב"ד בוטען.
  • בנו הרביעי הרב ישראל אשר שרשבסקי התגורר בבריסק.
  • חתנו הרב משה שחור, התגורר במיר.

לקריאה נוספת

  • רבותינו שבגולה, חלק ב', משה זעירא.
  • תולדות ישיבת מיר, משה צינוביץ. עמ' 17–22

הערות שוליים

  1. בספר רבותינו שבגולה נכתב שהיה אז בן 26, ואילו בספר תולדות ישיבת מיר נכתב שהיה בן 24.
  2. תולדות ישיבת מיר, עמ' 18.