רבי יוסף יוסקה מוואלטשיסק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוסף יוסקה הלוי הורוויץ (תק"כ - ט' בשבט תקס"ז) היה צדיק חסידי ורב העיר יאסי ברומניה.

ביוגרפיה

נוסח מצבתו

ויהי יוסף בבית אדוניו

פ"נ ארון הקודש, הרב החסיד המפורסם בדורו, המקובל אמיתי, החריף המופלג והרביץ תורה, ורבים השיב מעון, גאון ישראל, איש עניו, אב"ד ומ"צ אדומו"ר מו"ה יוסף יאסקא בהרב הגאון מוה"ר אריה יהודא ליב הלוי הורוביץ שנפטר ט' שבט נפלה עטרת ראשינו (תקס"ז) ת.נ.צ.ב.ה

נולד בשנת תק"כ לרבי אריה לייב מוואלטשיסק ולשרה פערל בת רבי יוסף יוסקה מאליק, היה תלמידו של אביו ונסע איתו אל המגיד ממעזריטש, נסע גם לרבי שמואל מקאמינקא.

נשא את בתו של רבי יוסף משה ב"ר אליעזר ממעזריטש, והתגרש ממנה לאחר שלא זכו לבנים, ונשא בשנית את הרבנית ליבא רחל בת רבי מנחם מענדל, אלא שגם איתה לא נפקד אז שלחו אביו רבי אריה לייביש לרעו רבי פנחס מקוריץ להזכיר עצמו בפניו להפקד בזש"ק, ונתן לו סגולה שראשית עליו להתפלל במחשבה ורק אחר כך להתפלל בדיבור בפה[1], ואז נושעו ונולדו להם בנים ובנות.

בשנת תקנ"ג הדפיס את הספר תפארת ישראל למהר"ל מפראג בדפוס האחים שפירא בסלאוויטא.

בשנת תקס"ג התקבל אביו רבי אריה לייב לרב העיר יאסי, אך לאחר שנתיים בשנת תקס"ה עלה לארץ ואז העביר את הרבנות לבנו רבי יוסף יוסקה, במעמד ההכתרה הגיע להשתתף רבי לוי יצחק מברדיטשוב.

רבי יוסף יוסקה לא האריך ימים בתפקידו, ולאחר שנתיים בט' שבט תקס"ז נפטר בחיי אביו בגיל 47, ונקבר בבית העלמין הישן ביאסי והוקם אהל על קברו. במקומו ברבנות העיר יאסי מונה רבי אברהם יהושע השיל מאפטא[2]

בשנת תש"ג כשהשלטון הקומוניסטי החריב את בית העלמין, העבירו את קברו לבית העלמין בשכונת פאקוראר, ונקבר צמוד לאהל שעל קברו של רבי מנחם נחום משטפנשט.

אשתו נפטרה שנה לאחריו בט"ו בשבט תקס"ח.

צאצאיו

ולעומתם ישנה גירסאות[6] שכתבו כי רבי שמשון מאוזריאן הנ"ל אכן היה חתן של רבי יוסף יאסקא מוואלטשיסק אלא שהכוונה לרי"י אחר שגם היה מוואלטשיסק הלא הוא רבי יוסף יאסקא מוואלטשיסק בן רבי מרדכי מקרמניץ בן רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

לקריאה נוספת

באר בשדה גליון 113, פרשת בשלח - שבת שירה - תשע"ח.

הערות שוליים

  1. כי המלאכים אינם יודעים מחשבות, וכך לא ישלוט קטרוג על התפילה, אמרי פנחס השלם.
  2. יצחק אלפסי, שבת וחודש, עמוד 126.
  3. שאליו נכתבה התשובה בבית אפרים אהע"ז, צד (לק"ק יאס לה"ה המופלג מהור"ר משה בהרב מוהר"ר יאסקי ז"ל האב"ד דשם).
  4. גם רבי נפתלי אברהם היה מגדולי מקורביו של רבי ישראל מרוזין שכתב עליו בזה"ל: "ידיד הנצמד בקירות לבי הרבני המופלג הגביר המפורסם שמו נודע לרבים נדיב לב ועושה חסד איש תבונות" (קובץ תפארת ישראל יא עמוד 34).
  5. ימי זכרון להרב אהרן שפירא אבד"ק פרדס כץ ב"ב, ט שבט. מאורי גליציה, ב, 680.
  6. שם ושארית, כז, סימן כ, היכל הבעש"ט, כג, קעו.