יחזקאל טאוב (יבלונה)
ערך זה עוסק באדמו"ר מיבלונה ומייסד כפר חסידים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
יחזקאל טאוב (כ"ט בתשרי תרנ"ו אוקטובר 1895 - י"ג באייר תשמ"ו מאי 1986) היה האדמו"ר האחרון של חסידות יבלונה וממייסדי "נחלת יעקב", לימים חלק מכפר חסידים.
קורות חייו
נולד בניישטאדט שבפולין לרבי יעקב טאוב מיבלונה, שהיה נינו של רבי יחזקאל מקוזמיר, אבי שושלת זוואלין-מודז'יץ ויבלונה. לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"א[1] התמנה לשמש תחתיו כאדמו"ר מיבלונה בגיל 26 בלבד.
כפר חסידים
ערך מורחב – כפר חסידים
בשנת תרפ"ד החליט לעלות יחד עם קבוצה מחסידיו לארץ ישראל ולהקים בה יישוב, באומרו בשם אביו כי מוטב להיות פועל פשוט בארץ ישראל מאשר רבי לחסידים בגולה. לפני עלייתו ביקש את ברכתו של רבי אברהם מרדכי אלתר מגור (ה'אמרי אמת') להחלטתו, אך הוא התנגד לרעיון וביקש ממנו לא להתחבר לחילונים החיים בארץ ישראל. וכך כתב על יחזקאל האדמו"ר רבי מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצה בשם האדמו"ר מגור: "ישנו רבי צעיר אחד הרבי מיבלונה שמו שרוצה להקים יישוב בארץ ישראל ולהתחבר לחפשיים, "והגם שהבטיח כי לא יתחבר עם החפשיים, הלואי שיהיה אמת וכפי הנשמע אינו כן"[2].
למרות דברי האדמו"ר מגור החליט יחזקאל טאוב לעלות לארץ ישראל בחודש אדר בשנת תרפ"ה[3]. בדצמבר 1925 נבחר לאספת הנבחרים השנייה, מטעם רשימת "אחדות הבונים (הפועל המזרחי המאוחד)"[4]. ביחד עם חסידיו הקים את "נחלת יעקב". לאחר כמה שנים התאחדו חסידי יבלונה עם קבוצת חסידים בראשות רבי ישראל אליעזר הופשטיין מקוז'ניץ (ה"עבודת אליעזר") וביחד הקימו את כפר חסידים[5].
עם יחזקאל עלו מאה משפחות, כאשר חמש מאות משפחות נוספות התכוונו לעלות בהמשך. החסידים שעלו נתקלו בבעיות רוחניות וגשמיות. אחד מאנשי הנוער העובד והלומד[6] אשר בא לסייע בבניית הרפתות בכפר החל להטיף את שיטתו בקרב החסידים שהתיישבו במקום. החסידים הרגישו שהוא הורס את הצביון הרוחני בכפר, אך כאשר באו ליחזקאל וביקשו ממנו שיגרש אותו מהכפר, סירב הרב לבקשה בצטטו את דברי האדמו"ר רבי אברהם יעקב מדרוהוביץ'[7] (שהיה שותף פעיל בהקמת הכפר): "באהבת חינם תיבנה ארצנו". הטפותיו האידאולוגיות של אותו פועל השפיעו על המתיישבים החסידים וחלק מהם פרקו עול תורה ומצוות. לבסוף התחתן הפועל עם אחייניתו של יחזקאל, אראלה, בתו של ר' יוסף חיים ונחוצקר[8]. באותה תקופה חלו החסידים במחלת המלריה שנגרמה עקב הביצות בנחל קישון הסמוך, ילדים רבים ואנשים צעירים מתו.
בשנת ה'תרפ"ח נסע יחזקאל לארצות הברית על מנת לגייס כספים לשם המשך בניית הכפר, אך עקב המצב הכלכלי הקשה שם חזר בידיים ריקות. הוא הציע שהחסידים יתגוררו בקריית חרושת, שאת אדמותיה רכש[9], ויעבדו בחיפה הסמוכה, ואכן החסידים גילו עניין רב ברעיון ואף רכשו מגרשים לצורך העניין, אך בשנת ה'תרצ"ו פרצו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט והדרכים לחיפה נחסמו. החסידים שכעסו על יחזקאל ביקשו את כספם בחזרה, אך יחזקאל לא יכול היה להשיב את כספם לאחר שהסתבך בהלוואות שלקח[10].
חייו בארצות הברית
לאחר הסכסוך עם חסידיו, עזב יחזקאל את הארץ ונסע לארצות הברית. שם התרחק מן הדת, שינה את שמו לג'ורג' נייגל והתיישב בלוס אנג'לס. במלחמת העולם השנייה התנדב במספנה של הצבא האמריקני בהמשך הפך לקבלן ויזם בנייה מצליח אשר בנה דירות ופרויקטים בהיקף נרחב, אך נפל כלכלית מספר פעמים. לאחר זמן התקרב לחוגים היהודיים במקום ואף התחיל לבקר בבית הכנסת המקומי[11].
בגיל 77, נרשם ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטה ועבר להתגורר במעונות הסטודנטים. באוניברסיטה נחשב לתלמיד מפורסם, שם השלים תואר בפסיכולוגיה. עובדת חריגותו כסטודנט קשיש אשר מצליח לקצור תארים סוקרה בהרחבה על ידי התקשורת המקומית. בנוסף, גם התנדב במוסד לחולי נפש[12].
חזרתו לישראל
בשנת 1978, הוצע לו על ידי קרובו, אהוד יונאי (בן אחייניתו, אראלה), לנסות ולחזור לבקר בכפרו, כפר חסידים. בתחילה גורג' הביע זעזוע מהמחשבה הזאת, "הם בוודאי שונאים אותי" אמר, הוא הביע חשש גדול מכך שיתעמרו בו ויגרשוהו. אך אחיינו דחק בו לנסות ולהגיע לביקור בכפר.
גורג' הסכים לבוא לבקר בכפר חסידים. שם נערכה לו להפתעתו קבלת פנים המונית וחמימה. אחיינו, אהוד, הכין את משפחתו בכפר והם, לאחר שלא ראוהו עשרות שנים קבלוהו בחום. והדגישו את הערכתם לכך שבגינו ובזכות עקשנותו, הם ניצלו ממלחמת העולם השנייה, ואילו משפחותיהם אשר נשארו באירופה, נהרגו ברובם על ידי הנאצים. חיים גולדפרב, מוותיקי המקום נאם: ” בשם כל תושבי הכפר, אני רוצה לקבל את פניך חזרה הביתה. כנראה חששת לבוא לכאן. אתה בטח חושב שאנחנו כועסים עליך. אתה בטח חושב שבגלל שהבאת אותנו לכאן מפולין, הרחק מבתים, הרחק מהמשפחות שלנו, כדי לבנות את החלום שלך, לא שלנו. ואז הכל השתבש, אז אתה חושב שאנחנו כועסים שהכל השתבש. אבל רבינו, אדמו"ר, אם זה מה שאתה חושב, אתה טועה. מכיוון שהרבי - הצלת את חיינו - אלמלא אתה, היינו נהרגים על ידי הנאצים. הנה תראה, עומדים כאן הבן שלי עם אשתו וילדיו, ולצדו שתי בנותיי עם בעליהן וילדיהן. הורי, דודי, דודותיי, אחיי, אחיותיי וילדיהם - כולם נרצחו על ידי הנאצים. אבל אנחנו הלכנו איתך, בנינו את המקום הזה. הקמנו את הכפר הזה. שרדנו. ואתה זה שהצלת את חיינו. ועל כך אנו מודים לך. תודה על חיינו ועל חיי ילדינו ונכדינו. לעולם לא נוכל להודות לך מספיק”[13]. תושבים רבים לחצו את ידיו וקיבלוהו בחום.
בשלב זה כשהסתובב ברחובות המקום, וראה כפר שוקד ופורח, אמר: ”זה הדבר הטוב שעשיתי בחיי”. הוא מביע את רצונו להישאר לגור בארץ ישראל, ולעזוב את שמו הקודם.
בשנת ה'תשמ"א, עזב באופן סופי את ארצות הברית וחזר לכפר חסידים. כהמשך חזרה לדת התחיל להניח תפילין. אך לא חזר לעטות את הלבוש הרבני החסידי המלא, אלא חבש כובע סטנדרטי עם לבוש עממי. בשנותיו האחרונות התגורר בבית אבות בעפולה.
יחזקאל נפטר בי"ג באייר ה'תשמ"ו, ונקבר בחלקת החסידים הראשונים מייסדי הכפר, בבית העלמין בכפר חסידים. על מצבתו נכתבו שבחיו אודות רוח החלוציות ולא אוזכרו קורות חייו לאחר מכן. מתחת למצבתו נכתבה אמרתו המפורסמת בשם האדמו"ר מדרוהוביץ': "באהבת חינם תיבנה ארצנו".
ב-2019 הועלה הצגה על קורות חייו בשם "האדמ"ור האחרון – אודיסאה חסידית" מאת אנסמבל תקוע ויורם ניסנוביץ'[12].
קישורים חיצוניים
- נח זבולוני, האדמו"ר מיבלונה נהפך לקבלן, חרות, 2 בנובמבר 1960
- עמוס כרמלי, קריית חרושת, דבר, 18 ביולי 1969
- דער יאבלאנער רבי וועגן ארץ ישראל, היינט, 13 בנובמבר 1925
- שטורמישע פערזאמלונג אין "נחלת יעקב", היינט, 23 במרץ 1931
- The Hasidic Rebbe Who Left Judaism, הרב פיני דונר, 28 באוגוסט 2018
- The Amazing Return Of The Yabloner Rebbe, הרב פיני דונר, 17 בדצמבר 2018
- יהודה יפרח, רבי בורח מבשורה, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2019
הערות שוליים
- ^ רבי יעקב טאוב מיבלונה נפטר בז' באב תרפ"א. על פי הספר נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה עמודים 156–159 ואנציקלופדיה לחסידות של ד"ר יצחק אלפסי חלק ב עמוד רלה-רלו.
- ^ דבריו של ה"אמרי אמת" בעניין הרבי מיבלונה
- ^ על פי הספר החסידות ושיבת ציון, של ד"ר יצחק אלפסי, בתאריך י"ט אדר בשנת תרפ"ה החלה העלייה הראשונה של חסידי יבלונה.
- ^ התוצאות הסופיות לאספה"נ השניה, דואר היום, 31 בדצמבר 1925
- ^ מפי עדות החסידים מייסדי הכפר, שסיפרו שכל לילה היו מחליפים חסידי יבלונה וקוז'ניץ את סדר השלטים בכניסה לכפר פעם היה נחלת-יעקב ופעם עבודת-ישראל עד שהוחלט להתאחד ולקרוא למקום כפר חסידים.
- ^ שמו היה מרדכי יונאי בעצמו בן למשפחת חסידים, שבבוקר היה פועל ואחה"צ היה מטיף את שיטתו בקרב ילדי החסידים שבכפר.
- ^ המכונה האדמו"ר המצייר מכיוון שהתעסק בציור; בכפר חסידים עסק במדידת הקרקעות.
- ^ ר' יוסף חיים ונחוצקר היה חתנו של רבי יעקב טאוב מיבלונה.
- ^ עמוס כרמלי, קריית חרושת, דבר, 18 ביולי 1969
- ^ ראו, למשל: הודעה בדבר מכירת מטלטלין, דבר, 11 באוקטובר 1938
- ^ עיתון חרות, 2 בנובמבר 1960
- ^ 12.0 12.1 יהודה יפרח, רבי בורח מבשורה, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2019
- ^ על פי תיאורו של פינחס דונר, באתר הבית שלו (תורגם מאנגלית)
