יחיאל גרנטשטיין
 | |
| גרנטשטיין, 1986 | |
| לידה |
6 ביוני 1913 לובלין, פולין |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 2008 (בגיל 94) ירושלים, ישראל |
| מדינה | ישראל |
| תאריך עלייה | 1950 |
יחיאל יצחק גרנטשטיין (6 ביוני 1913 - 6 בפברואר 2008) היה פרטיזן וסופר יהודי-ישראלי.
ביוגרפיה
גרנטשטיין נולד לרבקה ושלום זאב (נינו של רבי שמואל מקארוב) בעיר לובלין, פולין בא' בסיון תרע"ג, 6 ביוני 1913. עד בערך גיל תשע עשרה למד בבתי מדרש ושטיבלאך. לאחר מכן למד מקצועות חול במשך ארבע שנים ולאחר מכן גויס לצבא הפולני. בשנים 1936–1939 התגורר בלודז'. לפני המלחמה היה נשוי למרים בת האדמו"ר רבי ישכר לייב וינברג מסלונים. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לסלונים שנכבשה בידי הסובייטים ולאחר מכן התגורר בגטו סלונים. אשתו ובנו נרצחו בסלונים. בעת חיסול הגטו ב-1942 הסתתר. לאחר מכן ברח והצטרף לחטיבת הפרטיזנים שעל שם רוקוסובסקי שפעלה ביערות פולסיה שבבלארוס, בה לחם כמקלען עד כניעת גרמניה הנאצית.
לאחר המלחמה נישא למלכה חנה בתו של רבי יצחק שמואל אליהו פינקלר האדמו"ר מראדושיץ–פיוטרקוב וחזר ללודז', שם היה מפעילי המרכז האירופאי של תנועת פועלי אגודת ישראל. ב-1946 עבר להתגורר בפריז. בתש"י עלה לארץ. גרנטשטיין היה חבר מועצת יד ושם מטעם ארגון הפרטיזנים. לפני המלחמה השתייך לחסידות אלכסנדר ולאחריה השתייך לחסידות גור. נפטר בירושלים ב-6 בפברואר 2008. בנו הוא הרב שמואל אליהו יו"ר ועד משמרת סת"ם בארץ ישראל.
יצירתו
את סיפוריו הראשונים פרסם בעיתון "דאס יודישע טאגבלאט" בורשה, בעיתון של פועלי אגודת ישראל "דער יידישער ארבייטער" בלודז וב"לאדזשער פאלקסבלאט". בימי המלחמה כתב ברוסית תחת השם "פיליפ פיליפוב" בעיתון הפרטיזנים "ווֹלנַייה פרַצַה" שנדפס ביער. לאחר המלחמה, בשנת תש"ו, חזר לכתוב ביידיש בדו-שבועון "בשער" שיצא לאור בפריז[1]. כשעלה לארץ פרסם גם בעיתונים "שערים", "המודיע", "הצופה", "דבר" ועוד.
בשנת תש"י הדפיס בפריז את ספרו "איך האב געוואלט לעבען" (חפצתי לחיות). בספרו מספר על האנטישמיות של הפרטיזנים הרוסים שכלל רציחות של יהודים שהסתתרו ביער וכן רציחתם של פרטיזנים יהודים. בהופיע הספר התעורר פולמוס חריף בעתונות היהודית בפריז. בעקבות כך נאלץ גרנטשטיין לעזוב את אירופה ועלה לישראל. בשנת תשט"ו יצא הספר לאור בתירגום עברי (על ידי נפתלי גינתון) בהוצאת מורשת ונקרא בשם "יהודי ביער". בשנת תשמ"ג יצא לאור שוב בתירגום המחבר ובהוספת פרקים אחדים. בתשמ"ו תורגם הספר לאנגלית.
ספריו
- איך האָב געוואָלט לעבן (1950)
- יהודי ביער (1955)
- אורות מאופל (1958)
- לכסיקון הגבורה - פארטיזאנים ולוחמי מחתרת יהודיים באזורים המערביים של ברית המועצות. כרך א' תשכ"ה, כרך ב' תשכ"ט. בהוצאת יד ושם.
- שמש בענן, תשל"ה בהוצאת מוסד הרב קוק
- פרעמדע וועלדער - אייגענע ערד (1979)
- שלכת באביב - (1980)
- תלמידי הבעל שם טוב בארץ ישראל, תשמ"ב
- ארץ ישראל של מעלה - (תשמ"ה) 2 כרכים
- השביל והדרך (תשמ"ו), על רבי שמואל מקארוב
- הוד וגבורה - האדמו"ר מראדושיץ בפיוטרקוב רבי יצחק שמואל אליהו פינקלר - חייו וקורותיו בגיטו ובמחנות (1987)
- הגבורה האחרת - היהודי הדתי במאבק גבורה ובמרי נגד גזירות הנאצים בשנות השואה (1989)
- חיים כפולים (1991)
- מגע בנפש (1993)
- הולכי נתיבות (1995)
- ימי בראשית - סיפורה המופלא של ההחייאה הרוחנית-אמונתית-דתית למחרת השואה על ידי קומץ ניצולים חרדיים (1996)
- שם נפשו בחיים (1998)
- מקדשי השם אנציקלופדיה (2006) 3 כרכים, בהוצאת גנזך קידוש השם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
