רבי יעקב בן אליעזר אשכנזי
 | |
| מצבת רבי יעקב בן אליעזר אשכנזי | |
| לידה | וורמס |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1666 ו' בניסן ה'תכ"ו |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברוסאו |
| מקום מגורים | וורמס, קרמניץ, וינה |
| תחומי עיסוק | קבלה תלמוד |
| תלמידיו | רבי אהרן שמואל קאיידנובר, רבי משה יצחק יהודה ליב צונץ, רבי חיים בוכנר |
| בני דורו | רבי גרשון אשכנזי |
| אב | רבי אליעזר |
| צאצאים | ר' אליעזר ליפמן |
רבי יעקב בן אליעזר אשכנזי (מכונה רבי יעקב טמרליש (השני) או: תמרליש, או יעקב אשכנזי נכתב גם: תעמירלש; ?[1] – ו' בניסן ה'תכ"ו[2], 11 באפריל 1666) מקובל, היה ראש ישיבה בקרמניץ ווינה, ומחבר "ספרא דצניעותא דיעקב" על התורה.
תולדותיו
נוסח מצבתו
|
|---|
|
|
נולד לרבי אליעזר[3], בגרמניה בוורמיישא[4]. ובצעירותו הלך לקרמניץ וגר שם שנים רבות, והרביץ תורה בנגלה ובנסתר. ונתפרסם שמו מאוד. ורבים מגדולי ישראל היה מתלמידיו. ובשנת ת"כ (1660) נסע לווינא עד לפטירתו ו' בניסן ה'תכ"ו והוא קבור בבית הקברות היהודי ברוסאו.
אישיותו
גדולי דורו כותבים עליו בהערצה רבה. רבי יצחק מפוזנא כינה אותו: "ונהירנא אשר שמו היה נודע בשערים בשערי ציון המצוינים בהלכה בין רבנן קשישא, ואליו יבא דבר הקשה... וכל ימיו עסק בשק ובתענית בטהרה ובקדושה, ובכל מיני פרישה". רבי גרשון אשכנזי העיד עליו כי ”יתיב בתעניתא ארבעין שנין (ארבעים שנה) מערב שבת לערב שבת די לו בקב חרובין, ודבילה עגול, לא בא בפיו בשר פגול”[5]. רבי בנימין וואלף ב"ר יעקב סג"ל עפשטיין, אב"ד פרידבורג, שלמד אצלו בקרמניץ, העיד: "והיה דר בקהלתי ק"ק קרעמניץ, וזה דרכו, לא זז מכותל בית המדרש ועסק בתורה בטהרה ובתענית בכל יום ארבעים שנה, למד ושנה".
ספריו
לפי עדות בנו, חיבר הרבה חיבורים, "פירוש גדול על התורה וחמש מגילות", פירוש על תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, זוהר, "פירוש על האדרות", וספר שו"ת[6], "קושיות ותירוצים על כתבי האריז"ל"[7]. וכנראה כולם אבדו.
- ספרא דצניעותא דיעקב, פשטים על התורה על פי דרוש, ועל פי הקבלה, אמשטרדם, תכ"ט.
- פירוש מהלך האותיות, נדפס בתוך "ספר יצירה", וורשה, תרמ"ד, דף ל ע"ב[8].
משפחתו
יש מבוכה רבה בצאצאיו, וראה מה שכתב נפתלי אהרן וקשטיין, ב"מגילות יוחסין למשפחות רושגולד, מרגליות", הערה 30. ויוסף נחמיה הכהן קוואדראט, בקובץ בית אהרן וישראל, קסז, עמ' קיז-קכב.
- בנו יחידו[9] - רבי אליעזר ליפמן אשכנזי.
- נכדו (מצד אמו[10]) ר' משה אוסטרר מחכמי ברוד, מחבר הספר "ערוגות הבושם", ו"דרש משה".
תלמידיו
- רבי אהרן שמואל קאיידנובר.
- רבי משה יצחק יהודה ליב צונץ[11] - מגדולי דורו ורבה של מוראביה כולה.
- רבי חיים בוכנר רבה הראשון של לקנבך.
- רבי מאיר שטרן ב"ר יהודה ליווא אב"ד פולדא, ואמשטרדם. (למד אצלו בוינא בשנת תכ"ב).
- רבי בנימין וואלף ב"ר יעקב סג"ל עפשטיין, אב"ד פרידבורג. (למד אצלו בקרמניץ).
- רבי מאיר ב"ר קצנלבויגן, הנקרא ר' מאיר אייזנשטאט[12] (מו"ל ספר הגלגולים, פרנקפורט, תמ"ד).
לקריאה נוספת
- חיים נתן דמביצר, כלילת יופי, ח"ב, קכג-קכד.
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, נו' 373, עמ' 256.
- יעקב לייב שפירא, משפחת עתיקות בישראל, עמ' 274.
- שמעון פוגל, נחלת צבי, יז, עמ' קמג-קמז.
- הרב שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, מכון ירושלים תשע"ז 2017, עמ' 159.
הערות שוליים
- ^ לפי יעקב לייב שפירא משפחת עתיקות בישראל, עמ' 274, נולד בשנת ש"נ (1590), אבל לא הביא שום ראיה לזה.
- ^ כנוסח מצבתו, דלא כחיים קנולר, ב"דבר יום ביומו" דף סג, ו"דור דור ודורשיו" שכתבו ט' תמוז תל"ח.
- ^ לפי החוקר דב בר ואכשטיין ב"מצבת וינה", עמ' 463, נזכר בקהלת וורמיישא, בתוך קבץ על יד, ג, עמ' 11: "הפרנס והמנהיג החסיד מהר"ר אליעזר בן מהר"ר יעקב".
- ^ לפי רבי חיים נתן דמביצר ב"כלילת יופי", ח"ב קכה, למד בצעירותו בלובלין, על פי צבי הירש קאיידנובר בספרו "קב הישר" פרק מה: "קבלה היא בידי בשם הגאון רבי יעקב תעמרליש מלובלין", אבל כבר הראה ר' פנחס זליג גליקסמן ברבינו אליקום געץ, עמ' טז שהיה שני ר' יעקב תעמרליש, וזה לא היה בלובלין.
- ^ הסכמה לספרו.
- ^ ר' שמואל קאיידנובר בשו"ת אמונת שמואל, סימן נג: "וגם כתובי' על ספרו ש"ת החסיד כמוהר"ר יעקב טעמירילש זצ"ל".
- ^ עותק מהספר היה ביד ר' אפרים זלמן מרגליות ואחר שנשרף העותק בשנת תק"ן לא נשאר עותק אחר, אלף מרגליות, עמ' 258".
- ^ תצלומים מכתב יד (מאוסף משפחת גרוס), עם תרשימים מכפות ידיים ואילן ספירות נמצא ב"אהל רא"ם", עמ' 316-317.
- ^ כן כתב ר' גרשון אשכנזי בהסכמה לספרו "ספרא דצניעותא דיעקב". וראו: אלעזר אליעזר ליפא גארטינהויז, אשל הגדולים, אות א, סעיף עו, ניו יורק תשי"ח, עמ' עז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ ככתוב בהקדמתו לערוגות הבושם.
- ^ חתם בסוף הסכמתו לספרו "ספרא דצניעותא דיעקב": "הצעיר יהודה ליבא חונה פה ק"ק העלישויא", אבל כנראה שזה הוא ר' לייב צונץ. וזה גם דעת דוד קופמן בהערותיו ל"לקורות היהודים בלובלין, עמ' 155. ור' חיים ישכר גרוס ב"חיי אריה" - ״סדר מגילת יוחסין״ - על רבי אריה לייב צינץ, בתוך: מלא העומר, פיעטרקוב, תרפ״ח, באתר היברובוקס וצבי הלוי הורוביץ ב"לתולדות הקהילות בפולין", עמ' 550.
- ^ לא להחליפו עם ה"מהר"ם אייזנשטאט", עליו ראו "חכמי הונגריה", עמ' 196-198.
