רבי יעקב שור (פלפולא חריפתא)
| מקום פעילות | לוצק, בריסק |
|---|---|
| פטירה | תט"ו או תכ"ד |
| השתייכות | רבני פולין |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| רבותיו | אביו, הרב אפרים זלמן שור |
| תלמידיו | הרב ישעיה הלוי הורוביץ בן הרב יעקב, מחבר "בית הלוי" |
| חיבוריו | "פלפולא חריפתא" |
הרב יעקב שור (נפטר בתט"ו או תכ"ד) היה רב מפורסם בפולין בתקופתו שנודע כרבה של בריסק (היום ברוסיה הלבנה) ומחבר "פלפולא חריפתא" על מסכת סנהדרין. מצאצאי רבי יוסף בכור שור ובנו של הרב אפרים זלמן שור.
בתפקידו הרבני הראשון היה דיין בבית דינו של הרב אברהם בן מחבר שו"ת "משאת בנימין". לאחר מכן נבחר להיות כרבה של לוצק (היום באוקראינה), ובסוף ימיו נבחר לרבנות בריסק.[1]
תשובות שלו פורסמו ב"שו"ת הגאונים בתראי", סימנים מ"ה ומ"ו.[2]
בין התלמידים שהעמיד היה הרב ישעיה הלוי הורוביץ בעל ספר "בית הלוי" על כללי המיגו.[3]
ספרו פלפולא חריפתא נדפס בשנת תי"ז. השאיר אחריו תשובות בכתב יד ונזכר בספרים כמו "בית הלל" על השו"ע סימן ת',[4] וחלקת מחוקק סימן י"ז, סימן קטן ע"ח. חידושים שלו צורפו לספר "דברי פנחס" של הרב פנחס מיכאל גרויסלייט שבידו היו תשובות של אביו בכתב יד.
חתנו רבי ישראל חריף הלפרין היה רבם של העיר זסלב ואוסטראה, ומראשי ועד ארבע ארצות. חתנו הרב שאול בן הרב משה קצנלבוגן כיהן ברבנות בברודי, חלם ופינטשוב[5].
קישורים חיצוניים
- שמואל זנוויל כהנא, ענף עץ אבות (זכרונות וסדר יוחסין למשפחות הורוביץ, היילפרין רפפורט, מרגליות, שור, קצנלנבוגן, ועוד), קרקוב תרס"ג, ערך מס' 64, עמ' 19.
הערות שוליים
- ^ אז שתי העיירות היו בפולין.
- ^ החלק הראשון של השו"ת יצא לראשונה בטורקה תקכ"ד (1764) בשם שאלות ותשובת הגאונים בתראי. בצ'רנוביץ תר"ך (1860) יצא בשם שאלות ותשובות מהגאונים בתראי ודפוס צילום של הדפסה זו יצא בירושלים תשכ"ט.
- ^ אין מדובר במחבר השל"ה המפורסם יותר שאביו היה הרב אברהם הורוביץ, אלא ברב אחר שאביו היה הרב יעקב וספרו בית הלוי יצא בוונציה תכ"ו.
- ^ מאת הרב הלל בן הרב נפתלי הרץ. הספר יצא בשנת תנ"א.
- ^ ספר הזיכרון לקהילת פינטשוב עמודים 117-116.
