רבי יצחק שור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק שור
כינוי רבי איציק'ל גוואדז'יצער
פטירה 19 בפברואר 1776
כ"ט בשבט ה'תקל"ו
מדינה אוקראינה
מקום מגורים גוויזדץ
תחומי עיסוק רב עיר ומחבר ספר שו"ת
תלמידיו רבי ישראל בעל שם טוב, רבי נחמן אפשטיין (אב"ד קולומיאה)[1]
אב רבי אברהם שור
צאצאים רבי יעקב שור, רבי אבנר כתבן

רבי יצחק שור (כונה רבי איציק'ל גוואדז'יצער. נפטר בכ"ט בשבט ה'תקל"ו) היה רב העיירה גוואדז'יץ ומחבר ספר שו"ת 'כח שור'. מרבותיו של רבי ישראל בעל שם טוב.

ביוגרפיה

נולד לרבי אברהם שור, מצאצאי רבי נפתלי צבי הירש (רבי הירש שור מבריסק) תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח[2] אביהם של רבי אברהם חיים שור (ה'תורת חיים') ורבי אפרים זלמן שור (ה'תבואת שור')[3], נצר למשפחת שור המיוחסת לרבי יוסף בכור שור.

למד אצל רבי אהרן מטיסמניץ, ולאחר פטירתו היה מתגלה אליו[4].

בן דורו רבי צבי הירש קרא מבוטשאטש כתב עליו בספרו 'נטע שעשועים' 'הגאון פאר זמננו והדר גאון'[5]. בתשובה אליו כותב רבי אריה ליב הורוביץ מסטניסלב שאין לענות אחר דבריו משום שהוא 'קדוש ישראל'. תארי כבוד מופלגים נוספים מופיעים בספרות השו"ת בת זמנו. הבעל שם טוב לפני התגלותו עשה אצלו "שימוש חכמים".

כתב קונטרסים בכתב יד אך רבים מהם נגנבו או אבדו[6]. ספרו שו"ת כח שור נערך על ידי בנו רבי יעקב אב"ד פאטיק (גליציה) ונדפס בקולומיאה על ידי נכדו רבי אבנר כתבן אב"ד רומניק-סאראט וערים נוספות ברומניה בשנת ה'תרמ"ח[7].

ככל הנראה היה לו בן נוסף בשם רבי אברהם שור שכיהן כאב"ד בבוקרשט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי הנכתב בעמוד השער לספר אגרת קץ חי.
  2. ^ "תולדות משפחת שור" פרק א אות ב.
  3. ^ אח נוסף נקרא רבי שמואל שור. נינו, בן נכדו רבי רבי יהודה לייב, בן בנו רבי אברהם, הוא רבי אלכסנדר סנדר שור (ה'תבואות שור').
  4. ^ רבי יצחק חיות בשם תלמידו רבי נחמן אפשטיין בספרו אגרת קץ חי סיפור מעשה הצדקה, אות ט' ואילך.
  5. ^ נטע שעשועים, חלק אבן העזר סימן עב.
  6. ^ רבי יוסף שאול נתנזון בהסכמתו לספר כוח שור.
  7. ^ כבר בשנת ה'תרט"ז כתב אחיינו רבי ישעיה שור אב"ד יאסי הסכמה לספר ובקשת תרומה להוצאת הספר אך ההדפסה התעכבה ככל הנראה עד לשנת ה'תרמ"ח, הוא הבטיח כי יכתוב הקדמה לספר בשעת הוצאתו, אך הוא נפטר בטרם הדפסת הספר.